היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, הגישה בצהריים (א') לבג"ץ את עמדתה בנוגע לעתירות המבקשות לבטל את התיקון לחוק יסוד השפיטה המצמצם את הביקורת השיפוטית בעילת הסבירות. בתשובתה מבקשת היועצת מבג"ץ לקבוע כי מדובר ב"תיקון חטקתי שאיננו חוקתי", וממילא שהחוק בטל, זאת משום שלגישתה מדובר בחוק הפוגע בליבה של הזהות הדמוקרטית של המדינה. "סמכותו של בית המשפט ליתן סעד אפקטיבי לציבור בגין הפרה של חובה מחובות המשפט המינהלי נועדה, אם כן, להגן על עקרונות היסוד בלעדיהם-אין של שיטת המשפט בישראל, ובהתאם לכך היא מהווה ערובה בלעדיה-אין להבטחת שמירת אופיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית", נטען בתגובה.
עוד נאמר בתגובה, כי "לראשונה בתולדות מדינת ישראל, נשללת סמכותו של בית המשפט הגבוה לצדק לדון ולהושיט סעד במקרים שבהם הוא רואה לנכון, בהתאם לשיקול דעתו השיפוטי העצמאי; וזאת דווקא בהקשר רגיש וחיוני עד מאין כמותו של הביקורת השיפוטית על פעולותיהם של העומדים בראש הרשות המבצעת. סמכות בית המשפט הנכבד להעביר ביקורת שיפוטית על מעשי המינהל לפי שיקול דעתו השיפוטי העצמאי, שעיגונה ברמה החוקתית מצוי מאז שנת 1984 בהוראת סעיף 15(ג) לחוק- יסוד: השפיטה, היא הערובה החוקתית המרכזית לשמירת משטרה הדמוקרטי של מדינת ישראל, ולעתים היא מהווה אף קו ההגנה האחרון של הציבור לקבלת סעד. סמכות זו היא הערובה המרכזית בישראל לשמירה על עקרון הפרדת הרשויות, לשמירה על שלטון החוק וזכויות האדם,לקיום הוראות הדין, כמו גם למתן סעד למען הצדק במקום שבו הדין שותק", נאמר עוד בתגובה.
בין היתר קובעת היועצת כי יש,להורות על בטלות החוק, מאחר שהוא חלק מתכנית כוללת, "תיקון החקיקה הנדון מעבר לפגיעה הטמונה בו כשלעצמו, מהווה באופן מוצהר נדבך משמעותי בתכנית רחבה יותר, שאינה תכנית תיאורטית אלא כבר יצאה אל הדרך. ודוק: את התיקון יש לבחון קודם כשלעצמו, בראי דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי, במובנה הצר שעוצב בפרשת חסון, בהתאם לניתוח שפורט בפרקים הקודמים. ואולם התבוננות על התיקון כחלק ממהלך רחב יותר, ותרומתו בפועל של התיקון לשאר רכיבי המהלך הרחב, מוסיפה קשיים חוקתיים משמעותיים נוספים על גבי אלו שנובעים מהתיקון עצמו , אשר לא ניתן להתעלם מהם. בהקשר זה, י ודגש כי התיקון מקל כבר היום על קידומה של הרפורמה כמכלול, על-ידי כך שהוא פורץ את גדרה של הרשות השופטת, ובד בבד מתחיל תהליך של שינוי דפוסי הפעולה של השיטה המשפטית הישראלית, באמצעות פגיעה במעמדו ובסמכויותיו של בית המשפט הנכבד וכן במעמד וסמכויות שומרי הסף, האמונים על שמירת שלטון החוק ברשות המבצעת, ובטוהר המידות, כפי שפורט לעיל. לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לביטול עילת הסבירות כעילת ביקורת שיפוטית יש חלק מרכזי במכלול המהלכים אשר עלולים להוביל לשינוי שורשי במבנה המשטרי הישראלי, תוך פגיעה אנושה, שעלולה להיות בלתי הפיכה, ביכולתו של בית המשפט הנכבד למלא את תפקידו החוקתי במדינה דמוקרטית. זאת, לנוכח הסרת המגבלות המהותית המוטלות על כוחו של הרוב הקואליציוני, וביטול הערובות החיוניות לשמירה על היסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל".
היועצת קובעת עוד כי לא ניתן לתת לבעיות העוחות מהתיקון לחוק מענה בדמות "פרשנות מקיימת" או "בטלות יחסית" ועל כן אין מנוס מקביעה שהתיקון לחוק בטל.
