בהמשך לפרסום במקור ראשון: היום (ראשון) צפוי להתקיים "סיור חירום" ביריחו המקראית של שדולת ארץ ישראל בכנסת. סיור החירום יתקיים על רקע כוונת אונסק"ו – ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם, להכריז על תל-יריחו כעל אתר מורשת פלסטיני.
ב-10 לספטמבר צפויה הוועדה למורשת עולמית של אונסק"ו להתכנס בערב הסעודית, ולהחליט על הכללת אתרים חדשים ברשימותיה. תל-יריחו, (או תל אל-סולטן כפי שהוא מכונה ברש"פ) הוא אחד מ-54 אתרי טבע ותרבות עולמיים המועמדים להיכנס לרשימה.
הסיור היום יתקיים בהובלת שניים משלושת יושבי ראש השדולה, ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) וח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), ובהשתתפות מועצת יש"ע, מועצת בנימין, ארגון 'שומרים על הנצח' ותנועת רגבים.
בנוסף, ח"כ דן אילוז מהליכוד שלח, כיוזמה עצמאית, מכתב למזכ"לית אונסק"ו, אודרי אזולאי, בו כתב כי מדובר ב"התערבות בוטה של הארגון בסכסוך מורכב", וכי "יריחו היא בראש ובראשונה עיר בעלת משמעות תנ"כית. בקשת הרשות הפלסטינית אמנם מזכירה משמעות היסטורית זו, אך היא מערערת אותה בטענה שהיא שקרית מבחינה ארכיאולוגית. מדובר לא רק בעלבון ליהודים אלא גם עלבון לנוצרים ברחבי העולם שמעריכים את האתר על ההיסטוריה המקראית שלו".
ביום שישי פורסם במקור ראשון כי גורמים ישראלים סבורים כי הכרה של אונסק"ו בתל-יריחו כאתר פלסטיני, מנוגד להסכמות שהושגו בשנה החולפת כדי למנוע התנגדות ישראלית להצטרפות מחודשת של ארצות הברית לארגון.
בשבועות האחרונים, בוחנים מספר גורמים בישראל את אפשרויות הפעולה כנגד המהלך באונסק"ו, ובהם משרד החוץ, המשרד למשימות לאומיות ומשרד המורשת, כמו גם שגרירי ישראל לארה"ב ולאו"ם. אחת מדרכי הפעולה האפשרויות היא התבססות על הטיעון כי הכרזה כזו על אתר בעל היסטוריה יהודית מובהקת, מהווה הפרה של ההסכמות שנתנה ישראל, כדי שארה"ב תשוב לארגון.
ביוני האחרון, שבה ארה"ב להיות חברה באונסק"ו לאחר שפרשה ממנו ב-2017. הפרישה אז, תחת ממשל טראמפ, הייתה בין היתר על רקע ההטיה של אונסק"ו כנגד ישראל והחלטת הארגון להכיר בעיר העתיקה של חברון, כולל מערת המכפלה, כאתר מורשת פלסטיני. שגרירת ארה"ב לאו"ם דאז, ניקי היילי, אמרה שמדובר בהחלטה שהיא "עלבון להיסטוריה ופוגעת עוד יותר באמינותו של הארגון". בהמשך, ישראל פרשה אף היא מחברות באונסק"ו.
החזרה האמריקנית לארגון השנה הוסברה ברצון לצמצם את ההשפעה הסינית המתרחבת בו. היא כללה גם החלטה להשיב את המימון האמריקני לארגון, שהופסק ב-2011, כפי שהתחייב מהחוק האמריקני המונע מימון מארגון בינלאומי המכיר ברשות הפלסטינית כמדינה. הפסקת התקצוב האמריקני, יצר גירעון משמעותי באונסק"ו.
מאז כינון ממשל ביידן, התבקשה ישראל כמה פעמים בידי וושינגטון שלא להתנגד לחזרת ארה"ב לאונסק"ו. תחת כהונת יאיר לפיד כשר החוץ, הודיעה ישראל כי היא אכן מסירה את התנגדותה, מה שאפשר תמיכה של חברי קונגרס משתי המפלגות בהצטרפות מחודשת, כולל חידוש המימון האמריקני באמצעות תיקון חקיקתי. לפיו, המימון ייפסק אם גוף נוסף של האו"ם יכיר, כפי שעשתה אונסק"ו, ברשות הפלסטינית כמדינה.
אולם הסרת ההתנגדות הישראלית, ניתנה תמורת כמה הסכמות. בהן, הסכמות כי אונסק"ו לא ינקוט במהלכים אנטי-ישראליים, יקבל את הגדרת האנטישמיות על פי IHRA וכן יקדם מהלך הכרה באתר יהודי בירושלים כאתר מורשת עולמי. שני הסעיפים האחרונים טרם מומשו, וכעת – מסתמן כי החלטה על תל-יריחו כאתר פלסטיני, תפר גם את הסיכום הראשון. ובכך – יסתמן כי כלל הסיכומים לא כובדו בידי אונסק"ו.
עוד דרך פעולה ישראלית אפשרית כנגד ההחלטה בתל-יריחו, היא ניסיון להשפיע על המדינות בוועדה הבוחרת באונסק"ו. אולם הסיכוי להשיג שם רוב פרו-ישראלי, אינו גבוה.
יש לציין כי ב"רשימה הטנטטיבית" שהגישו הפלסטינים לאונסק"ו ישנם 14 אתרים בהם הם מבקשים להכיר כאתרי מורשת. הרשימה כוללת, בין היתר, אתרים בעלי ממצאים יהודיים מובהקים, דוגמת הר גריזים – אתר השומרונים, מערות קומראן ומגילות ים המלח, ואתר סבסטיה (היא שומרון העתיקה).
