אתמול (ד') הודו הפכה לאומה הראשונה שהצליחה להנחית כלי טיס על הקוטב הדרומי של הירח. זוהי אבן הדרך האחרונה במרוץ המחודש לחקר הירח שמושך גם את מעצמות החלל הבכירות בעולם וגם שחקנים חדשים. הניסיון של ניו דלהי הגיע ימים לאחר ההתרסקות על הירח של הגשושית לונה-25 הרוסית. הנה העדכונים האחרונים על המשימות השונות לירח:
צ'אנדרייאן-3 של הודו
Chandrayaan-3, שפירושו "רכב ירחי" בסנסקריט, מגיע לאחר השיגור המוצלח של הגשושית ההודית למסלול סביב הירח בשנת 2008 וניסיון נחיתה כושל על הירח בשנת 2019. הגשושית שוגרה באמצע יולי והקיפה את כדור הארץ מספר פעמים כדי לצבור את המהירות הדרושה למסעה.
לאחר הנחיתה המוצלחת אתמול, רכב שטח בלתי מאויש המונע מאנרגיה סולרית חוקר את פני הקוטב הדרומי הבלתי ממופה יחסית של הירח ומשדר נתונים לכדור הארץ. המשימה היא אבן הדרך האחרונה בתוכנית חלל שאפתנית אך זולה יחסית, שהפכה את הודו לאומה האסיאתית הראשונה שהכניסה חללית למסלול סביב מאדים ב-2014. ארגון חקר החלל ההודי גם אמור לשגר, עד סוף השנה, חללית מאוישת לטיסה בת שלושה ימים במסלול סביב כדור הארץ.
לונה של רוסיה
ההשקה של לונה-25 ב-11 באוגוסט הייתה המשימה הרוסית הראשונה מסוגה מזה כמעט 50 שנה וסימנה את תחילתו של פרויקט הירח החדש של מוסקבה. ב-16 באוגוסט, החללית נכנסה בהצלחה למסלול סביב הירח, אך שלושה ימים לאחר מכן, היא "חדלה להתקיים בעקבות התנגשות עם פני הירח", אמרה סוכנות החלל רוסקומוס. היא היתה אמורה לנחות על פני הירח ולהישאר שם במשך שנה אחת כדי לאסוף דגימות ולנתח אדמה.
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין פועל לחיזוק שיתוף הפעולה בחלל עם סין לאחר שהקשרים עם המערב התפרקו בעקבות תחילת הפלישה של מוסקבה לאוקראינה ב-2022. מוסקבה קיוותה להתבסס על המורשת של תוכנית לונה מהתקופה הסובייטית, ולהציג את חזרתה העצמאית לחקר הירח למרות צרות פיננסיות ושערוריות שחיתות בתוכנית החלל שלה.
הקפיצה הגדולה של סין
סין פועלת להגשמת התוכנית לשלוח משימה מאוישת לירח עד שנת 2030 ולבנות שם בסיס. הכלכלה השנייה בגודלה בעולם השקיעה מיליארדי דולרים בתוכנית החלל הצבאית שלה בניסיון להדביק את הפער עם ארצות הברית ורוסיה. סין הייתה המדינה השלישית ששיגרה בני אדם למסלול סביב כדור הארץ בשנת 2003 וטיל הטיאנגונג שלה הוא היהלום שבכתר תוכנית החלל שלה, והוא הצליח להנחית רכבי שטח על מאדים ועל הירח.
רקטת ה-Chang'e-4 הבלתי מאוישת נחתה בצד הרחוק של הירח בשנת 2019. משימה רובוטית נוספת לצד הקרוב של הירח הניפה את הדגל הסיני שם ב-2020. הנחיתה על הירח כללה החזרת דגימות סלע ואדמה לכדור הארץ, פעם ראשונה שדבר כזה נעשה מזה יותר מארבעה עשורים.
הארטמיס של נאס"א
משימת ארטמיס 3 של נאס"א אמורה להחזיר בני אדם לירח בשנת 2025. במסגרת תוכנית ארטמיס, נאס"א מתכננת סדרה של משימות בעלות מורכבות הולכת וגוברת כדי לחזור לירח ולבנות נוכחות מתמשכת כדי שתוכל לפתח ולבדוק טכנולוגיות למסע למאדים.
טיל ארטמיס 1 הטיס חללית ללא צוות סביב הירח בשנת 2022. ארטמיס 2, המתוכנן לנובמבר 2024, יעשה את אותו הדבר עם צוות אנושי על הסיפון. נאס"א רואה בירח נקודת מוצא למשימות למאדים ועשתה עסקה עם חברת הסלולר הפינית נוקיה להקמת רשת 4G שם. עם זאת נאמר כי ייתכן שמשימת ארטמיס 3 לא תנחית בני אדם על הירח. זה יהיה תלוי אם מרכיבי מפתח מסוימים יסתיימו בזמן.
חברת SpaceX של אילון מאסק זכתה בחוזה לחללית שמסוגלת להנחית בני אדם על הירח, המבוססת על גרסה של אב הטיפוס של רקטת Starship, שנותרה רחוקה מלהיות מוכנה. טיסת ניסוי מסלולית של ספינת הכוכבים ללא צוות הסתיימה בפיצוץ דרמטי באפריל.
שחקנים חדשים
ההתקדמות הטכנולוגית האחרונה הפחיתה את העלות של משימות חלל ופתחה את הדרך לשחקנים חדשים במגזר הציבורי והפרטי. אבל להגיע לירח זו משימה לא פשוטה. הארגון הישראלי ללא מטרות רווח SpaceIL השיק את נחתת הירח שלו ב-2019, אך היא התרסקה. ובאפריל השנה, ispace של יפן הייתה החברה האחרונה שניסתה, ונכשלה, בניסיון ההיסטורי להציב חללית פרטית על הירח. שתי חברות אמריקאיות, Astrobotic ו-Intuitive Machines, אמורות לנסות בהמשך השנה.
