על ערסליו הבהירים ושולחן הפינג־פונג שלו, המרכז הטכנולוגי החדש בעיר לאגוס לא היה נראה מוזר לו היה אחד ממרכזי הסטארטאפ בצד השני של העולם, בעמק הסיליקון. אך משרדי NG Hub נמצאים בפרוור יאבה, בלב הזירה הטכנולוגית המתפתחת של ניגריה, המעוררת תשומת לב אצל ענקים גלובליים שנלהבים לנצל את השוק הצומח של אפריקנים צעירים ומחוברים. בחודש מאי, גם פייסבוק וגם גוגל השיקו מיזמים באזור.
סגן נשיא ניגריה ימי אוסינביו היה השבוע בקליפורניה כדי לחזר אחר משקיעי טכנולוגיה וליצור את מה שהגדיר "המהפכה התעשייתית הרביעית" במדינתו. אך לא רק ניגריה מעוררת עניין בקרב ענקי הטכנולוגיה במערב. בחודש שעבר הודיעה גוגל הודיעה שתפתח את מעבדת הבינה המלאכותית הראשונה באפריקה באקרה, בירת גאנה.
לדמוגרפיה יש תפקיד חשוב בהתפתחות הטכנולוגית של היבשת: אוכלוסיית אפריקה עומדת כרגע על 1.2 מיליארדי בני אדם, ו־60 אחוזים מהם בני פחות מ־24. באו"ם מעריכים שעד 2050 האוכלוסייה תכפיל את עצמה, ותעמוד על 2.4 מיליארדים. "יש כאן הזדמנות ברורה לחברות כמו פייסבוק וגוגל להיכנס לשם ולתקוע יתד", אומר דניאל אייבס, חוקר טכנולוגי בחברת GBH בניו־יורק. "אם מסתכלים על נטפליקס, אמזון, פייסבוק, אפל – מאין מגיעה כל הצמיחה שלהם? היא בינלאומית".
בינתיים פייסבוק פועלת מ־NG Hub, ואין לה משרדים קבועים בניגריה. אבלה אוקובי, ראשת המדיניות הציבורית של החברה באפריקה, אמרה בעת פתיחת המשרדים הזמניים שמטרתה לעצב את הקהילה הטכנולוגית הראשונית. הרשת החברתית התחייבה להכשיר 50 אלף בני אדם בניגריה כדי "לתת להם את המיומנות הדיגיטלית שהם צריכים כדי להצליח", אוקובי הוסיפה. בתמורה, פייסבוק, שיש לה כעת 26 מיליון משתמשים בניגריה, תקבל משתמשים נוספים וגישה לשוק ענקי לניסוי מוצרים ואסטרטגיות. "אנחנו מושקעים במערכת האקולוגית. תשומת הלב שלהם היא בעצמה מטרה".
ממשלות אפריקניות רבות קיבלו בהתלהבות את פניהם של ענקי הטכנולוגיה. בקליפורניה אמר אוסינביו שממשלת ניגריה "תתמוך באופן פעיל בתוכנית 'מיליארד המשתמשים הבאים' של גוגל, כדי לוודא נגישות דיגיטלית רבה יותר בניגריה ובכל העולם".
מעט תחומים באפריקה מעוררים תקווה כמו התחום הטכנולוגי, שיש לו פוטנציאל לעשות מהפכה בכל דבר – משירותי הבריאות ועד החקלאות. דוגמה טובה לכך היא "אובנווה", חברת הזנק ניגרית שמפעילה "שזאם לתינוקות", על שם האפליקציה שמזהה שירים וסרטים מפיסות קול. "אובנווה" מאבחנת בכי תינוקות בעזרת אינטליגנציה מלאכותית, כדי לזהות מקרי חנק, סיבת תמותה מובילה באפריקה – תינוקות לא מקבלים די חמצן ותזונה לפני הלידה, במהלכה ומיד אחריה. זיהוי הבעיה מוקדם יציל אלפים.
"על אפריקנים להיות אחראים למציאת פתרונות", אומר טוודרוס אבבה, סטודנט לדוקטורט שלומד שפות טכנולוגיות באוניברסיטת אדיס־אבבה באתיופיה. "אם אנחנו לא נהיה מעורבים, אף אחד לא יבין את הבעיות ביבשת". אבבה הגיב בביטול לדאגות שפייסבוק וגוגל מפעילות "קולוניאליזם סייבר": "לדעתי עבודה משותפת היא דרך מצוינת להעברת טכנולוגיה לאפריקה", אמר. "אם הן רק היו מחפשות עסקים, אז זה היה קולוניאליזם".
ככל שגדל המגזר הטכנולוגי באפריקה, המתודלק בשימוש גובר במכשירים סלולריים, כך גדל הלחץ על הממשלות להגן על המידע האישי של אזרחיהן. אוסיניבו אמר שניגריה משתוקקת ליצור סביבה נכונה לפיתוח, גם דרך רגולציה, אך השיח על הפרטיות שקט במדינות אפריקניות רבות, שלא כמו באירופה, שם עברו בעת האחרונה כמה חוקים קשוחים להגנה על מידע פרטי.
"צדק גלובלי עכשיו", קבוצה הנאבקת בעוני, חוששת שלחברות טכנולוגיה ניתנת יד חופשית. "ייתכן שנמצא את עצמנו צועדים מתוך שינה לעבר עולם שבו לקבוצה קטנה של חברות טכנולוגיה יש מונופול על השליטה בחלקים שלמים של הכלכלה העולמית, ובכך יגדל חוסר השוויון בין צפון הגלובוס לדרומו", טענה הקבוצה בדו"ח מחודש מאי 2018, שכותרתו "E־פוקוליפסה עכשיו".
רנטה אבילה מעמותת "וורלד וייד וב" בז'נבה שנלחמת למען שוויון דיגיטלי אומרת שהפחדים הללו לא התגשמו עדיין, אך יש סיבה לחשוש. "המסר הוא שאפריקה זקוקה להשקעות וכן לפיתוח התעשיות האלו, ולכן בדרך כלל יש נרטיב התומך בעסקים", אומרת אבילה, חוקרת זכויות דיגיטליות. "אולם יש מעט מאוד פיקוח," היא הוסיפה, והזהירה שללא רגולציה נכונה, אנשים עלולים לסבול מניצול.
