ועדת חוץ וביטחון דנה היום (ד') בהשתלטות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביו״ש, בדגש על שטחי A ו-B. השר סמוטריץ' הגיב: "כשאנחנו רואים שהצד השני עובד ותופס שטחים גם אנחנו יכולים".
ראש תחום תשתיות במנהל האזרחי, אדם אבידן חשף בתחילת הדיון את הנתונים, לפיהם "1600 מבנים לא חוקיים פלסטינים אותרו בשנת 2022 ומתוכם כ-550 נהרסו בחצי הראשון של שנת 2023. נכון להיום ישנם 8000 מבנים פלסטינים לא חוקיים, לרובם החלו אכיפה מנהלית וצווים", אמר אבידן.
בדיון השתתפו: השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ', ראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון, יהודה אליהו, יועצת מקצועית לשר החוץ, טליה אלבז, נציגי משרד המשפטים, משרד הביטחון, הרמטכ״ל לשעבר חה״כ גדי אייזנקוט, אלוף פיקוד מרכז לשעבר חכ״ל עוזי דיין, תא״ל מרדכי כהנא לשעבר מנכ״ל משרד המודיעין, ועוד.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' סיפר כי הם מקימים ועדת מנכ״לים בראשות מנכ״ל משרד ראש הממשלה, עם משרד הביטחון, החוץ, האוצר, עניינים אסטרטגים והמודיעין, כדי לטפל בסוגית העברת הכספים ברשות הפלסטינית. "בתוך חודש נסיים את העבודה ונביא אותה לאישור הקבינט", אמר סמוטריץ'.
הוא הודה כי "מערכת האכיפה ביו"ש קטנה בצורה חוסר פרופורציונלית, והם לא אשמים, אנחנו נייצר יחידה של מג"ב באיו"ש לאכיפה. כשאנחנו רואים שהצד השני עובד ותופס שטחים גם אנחנו יכולים, אנחנו מסדירים התיישבות, מגדילים בנייה ופועלים לתפוס שטחים יחד עם קק״ל וגורמים נוספים, גם ברמת החוות להסדיר אותם תכנונית, יש דברים שנעשים בשיקול דעת מדיני ובאחריות, זה אפשרי, זה לא אירוע של הצבא, הצבא לא אשם בו והצבא לא אחראי לו, זה אחריות שלנו כממשלה ובדרג מדיני, אנחנו צריכים להכתיב דרקטיבה, האלוף מקבל הוראות מהממשלה. והוא נותן את ההנחיה הפרקטית".
יו"ר הוועדה חה״כ יולי אדלשטיין הורה לשלוח מכתב לראש המל"ל על מנת לקבל תשובות מי הגורם שאמון על הסוגיה במדינת ישראל ומי הגורם שצריך לתת תשובות לוועדה, הוא הודיע כי לאחר שייתנו תשובות יתקיים דיון במקביל תוך 90 יום מייד לאחר סיום הפגרה.
"הרשות הפלשתינית בונה כפרים ויישובים חדשים במרחבים פתוחים בשטחי A ו-B כדי לחנוק ולצופף יישובים ישראלים", טען חה״כ אביחי בוארון יוזם הדיון. "הרש"פ משתמשת במכשיר האזרחי שניתן לה לתכנון ובנייה לצורכי גידול טבעי ולצרכים אזרחיים והופכת אותו לכלי מדיני-ביטחוני – בניה על מנת לפרוס אוכלוסייה ולתפוס שטח לרבות יצירת רצף פלסטיני ויצירת טבעות חנק סביב ישובים ישראליים", אמר ח"כ בוארון. "הסמכות שהם קיבלו באוסלו היא סמכות אזרחית טהורה לצורך ריבוי טבעי וגידול אוכלוסייה – לא לשם השתלטות על גב ההר וצמצום האחיזה הישראלית בשטח".
הגישה שאותה מוביל בוארון הינה להפסיק להשתמש במונחים של הסכם אוסלו – שטחי A, B, ו-C, שנזנחו על ידי הרשות הפלשתינית לפני זמן רב, אלא להילחם על השטחים הפתוחים. לצד השאלות של ריבונות ישראלית, מדובר בשטחים שעלולים להיות חלק ממשא ומתן עתידי מול הפלשתינים, ובנייה בהם כעת הינה הפסד של קלפי מיקוח אם אכן ייערך משא ומתן שכזה.
"ישראל צריכה להתחיל לנהל את האירוע, לא כנושא אזרחי אלא כאירוע ביטחוני-מדיני-אסטרטגי. הרשות הפלשתינית פורסת אוכלוסייה במרחבים הפתוחים כדי ליצור רצף התיישבותי-ערבי אחד מעפולה בגליל ועד לפזורה הבדואית בנגב. יש לכך השלכות מדיניות מרחיקות לכת. כל זה נעשה במעמד צד אחד, מכיוון שישראל משותקת. עלינו לאמץ את המלצות דו"ח המודיעין ולבצע אכיפה גם בשטחי A ו-B, בדגש על שטחים שמצויים בקרבה ליישובים ישראלים וכך למנוע מהרשות לחנוק את ההתיישבות הישראלית וכן למנוע יצירת רצף התיישבותי ערבי מצפון לדרום".
יו"ר הוועדה חה״כ יולי אדלשטיין אמר כי "המצב בשטחי A, B ו – C הוא בלתי נסבל. הפלסטינים משתלטים על שטחים בצורה גסה ופרועה. המנהל האזרחי מנסה לפעול ככל יכולתו, אך האכיפה בשטחים הללו אינה פיקניק. לרוב דרושה פעולה צבאית רצינית ומחייבת וכנראה שהאירוע כבר גדול על המנהל האזרחי, שאין לו את הכלים לאכוף בצורה רצינית".
