אחרי חודש מוצלח של כדורגל שריתק את העולם כולו, עם 64 משחקים ב־12 אצטדיונים, זכתה ביום ראשון נבחרת צרפת בגביע העולם בפעם השנייה – עשרים שנה בדיוק אחרי הפעם הראשונה, בטורניר שאירחה בביתה. הצרפתים, שהציגו דור צעיר רעב ומוכשר, גברו 2:4 על נבחרת קרואטיה המפתיעה בגמר בלתי־נשכח, וחתמו את אחד הטורנירים הטובים בהיסטוריה. אלא שלמרות השבועות הנהדרים שמהם נהנו כמיליון תיירים ברוסיה ומאות מיליוני צופים בעולם, לטורניר היו גם צדדים אפלים.
בראשית דצמבר 2010, בצעד שהפתיע רבים, הודיעו אנשי הפדרציה הבינלאומית לכדורגל (פיפ"א) כי רוסיה תארח בשנת 2018 את המונדיאל, אחד הטורנירים היוקרתיים בתבל שמביא איתו הכנות קדחתניות, הוצאות ענק וחובות רבים, וגם הרבה מאוד יוקרה. ולדימיר פוטין, אז ראש ממשלת רוסיה, השתתף באופן פעיל מאוד בניסיון לשכנע את אנשי פיפ"א לבחור בארצו על פני הצעות אחרות – בהן ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה, יפן ומקסיקו.
בחקירה פדרלית שנפתחה לימים בוועדת האתיקה של פיפ"א, לצד חקירות מקבילות בארה"ב, בצרפת ובשווייץ, בעקבות מעשי שחיתות נרחבים בפדרציה הבינלאומית לכדורגל, התקשו החוקרים למצוא ראיות חותכות להטיה בלתי חוקית שהביאה לבחירה ברוסים. עם זאת, סימני העשן נמצאו בכל מקום, ואף גרמו ליו"ר ספ בלאטר להתפטר מתפקידו.
דבר אחד היה ברור לכולם: חלק מ־22 חברי פיפ"א בעלי זכות הבחירה, לא עשו זאת על סמך כישורי המארחת, וייתכן שרבים קיבלו סכומי כסף נכבדים מתחת לשולחן בתמורה להצבעתם. אחד מהם, ג'אק בלייזר, שנפגש עם פוטין במוסקבה זמן קצר לפני ההצבעה, הודה בחקירה שקיבל כסף בעבר כדי להרים את ידו לטובת אירוח מונדיאל 2010 בדרום־אפריקה. עוד התגלה שהרוסים פינקו את בלאטר וחבריו בפטור ממס על כל המיזמים של פיפ"א ברוסיה, והעניקו יד חופשית לנציגי פיפ"א להכניס ולהוציא כל סכום שיחפצו מיום חתימת ההסכם ועד לסיום הטורניר, ללא צורך בדיווח או בתשלום מס. עם גילוי הממצאים ניסו כמה מדינות, בהן אנגליה, להפעיל לחץ לביטול הטורניר הרוסי. בשלב מסוים אף איימו כמה מהן לפרוש ולהקים טורניר עצמאי, אך לבסוף לא נמצא הכוח המתאים לקחת מידי רוסיה את ארגון הטורניר היוקרתי.
עבדים מקוריאה
גם בשלב ההכנות לטורניר נרשמו פרטים מטרידים למדי. הראשון והחמור שבהם קשור לבניית האצטדיונים. רוסיה החליטה לארח את הטורניר ב־11 ערים שונות ברחבי המדינה, ובחלקן לא היה מתקן מתאים. הרצון להרשים את העולם כולו בטורניר הגדול אי־פעם, הוביל להשקעות מיותרות של מיליוני אירו בערים שאין בהן כלל קבוצת כדורגל בליגה הבכירה. תקציבים ומשאבים שיועדו לחינוך ולבריאות הוסטו למטרה הזאת, מהלך שגרם לזעם עצום בקרב התושבים.
בעיר קלינינגרד למשל, מובלעת רוסית בין ליטא לפולין, הוקם על ביצה שיובשה אצטדיון מפואר של 40 אלף מקומות, בהשקעה של 300 מיליון אירו. בעיר ישנה קבוצת כדורגל מהליגה השנייה, ומביאה בממוצע למשחק לא יותר מ־7,000 צופים. כשמנסים להבין מה הביא את המשטר הרוסי להשקעה הראוותנית הזאת, מתברר שהעיר נחשבת אזור סחר חופשי, והמטרה הייתה לקדם אותה כמקלט מס לעשירי המערב שהגיעו לצפות במשחק. גם אצטדיון קרסטובסקי בסנט־פטרבורג, העיר השנייה בגודלה ברוסיה, שבו משחקת קבוצתו האהובה של פוטין, שופץ באופן יוצא דופן לקראת הטורניר, ונחשב היום לאחד המבנים הגדולים באירופה. לבנייה המחודשת השתמשו בכמות מתכת הגדולה פי ארבעה מזו ששימשה לבניית מגדל אייפל, ובכמות בטון גדולה פי חמישה מאצטדיון וומבלי באנגליה. העלות: 680 מיליון דולר.
כדי לעמוד בזמנים וביעדים של המיזמים הראוותניים, הובאו לרוסיה עשרות אלפי פועלים מקוריאה הצפונית, על סמך הסכמי סחר בין שתי המדינות, הכוללים גם תוכניות לנשק אטומי. הקוריאנים המסכנים הועסקו בתנאי עבדות. בתמורה לעשרה דולרים ליום הם נדרשו לעבוד 11 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, כשהם חיים בין שישה לשמונה אנשים יחד בקרון צפוף. הם נאלצו לעבוד בקור מקפיא, ו־17 מהם קיפחו את חייהם.
"העובדים לא הועסקו בחוזה עבודה כמקובל בשוק, ולא קיבלו תנאים סוציאליים בסיסיים. חלקם לא קיבלו כל שכר בעבור עבודתם, והיתר רק את חלקו. הם נאלצו לעבוד בטמפרטורות שהגיעו עד מינוס 25 מעלות בלי ציוד מגן מתאים, וללא תנאי העסקה מתאימים לטמפרטורה הקיצונית", כך נכתב בדו"ח שפרסם ארגון זכויות האדם Human Rights Watch.
בסך הכול הושקעו במתקנים לקראת הטורניר 11.5 מיליארד דולר. עכשיו, לאחר סיומו, ישנו חשש שרבים מהם יהפכו ל"פילים לבנים", בעלות תחזוקה של מיליונים שספק אם יימצאו, ובתקציבים שאפשר היה להפנות לפיתוח הכדורגל ברוסיה ובאקדמיות של הענף לנוער.
החלטה נוספת של הרוסים, שסייעה להם בוודאי באבטחת המשחקים אך עדיין נותרה שנויה במחלוקת, היא הדרישה להנפקת 'דרכון אוהד' מכל מי שקנה כרטיס ורצה להיכנס לאחד המשחקים. כדי לקבל את הדרכון – שנשלח בדואר למי שנרשם מוקדם מספיק, או נאסף בתחנות ברוסיה במהלך הטורניר – היה צריך לרשום שורה של פרטים מזהים. הפרטים הללו העניקו לרוסים את האפשרות לעקוב אחרי כל הנכנסים למדינה, ובמקרה הצורך לאתר אנשים. עכשיו, עם סיום הטורניר, נותר אצל הרוסים מידע על יותר מ־1.6 מיליון איש. אף אחד לא יודע איזה שימוש הם עומדים לעשות בו, ומה הסיכוי שהוא ידלוף למקורות אחרים. מי שבוודאי לא אהב את ההמצאה הוא רודריגו ויסנטיני, ברזילאי שהיה מבוקש בשנתיים האחרונות על שוד בנק בארצו, ואותר באחד האצטדיונים.
תופעה מטרידה נוספת שנרשמה במהלך ההכנות היא חיסול של מאות כלבים משוטטים ברחבי רוסיה. התופעה, שהחלה לקראת טורניר הקונפדרציות – טורניר ההכנה למונדיאל, המתקיים שנה לפני הדבר האמיתי – הובילה למחאה גדולה ברחבי רוסיה. אנשים פרטיים וארגוני בעלי חיים נרתמו לאסוף כלבים מהרחובות. במהלך הטורניר התריעו ארגוני זכויות אדם כי בשל ההקלות של הרוסים בכניסה למדינה לרגל המשחקים, עלה גם מספר הנשים והילדים שהובאו למדינה למטרות סחר בבני אדם.
סמים פס
ב־2016 ערק לארה"ב גרגורי רודצ'נקוב, מדען ותיק ובכיר שעמד בראש תוכנית ממשלתית גדולה, שעליה לטענתו פיקחו מקרוב ולדימיר פוטין ושני שרים בכירים. התוכנית עסקה בסימום שיטתי של אתלטים כדי להוביל להצלחות באולימפיאדת החורף שהתקיימה בסוצ'י ב־2014. התוכנית כללה שיטה מתוחכמת להחלפת דגימות שתן נגועות בדגימות נקיות וחוקיות, דרך חור בקיר במעבדת סמים ברוסיה. מבחינת הרוסים הייתה זו הצלחה גדולה: זכייה ב־13 מדליות זהב של אתלטים רוסים באולימפיאדת החורף – המספר הגבוה שקיבלו אי־פעם.
רודצ'נקוב, שכל רכושו ברוסיה הוחרם והוא נמצא כרגע בתוכנית להגנת עדים בארה"ב, הציג לסוכנות למלחמה בסמים ראיות חותכות למעשים. עדותו הובילה לפסילת ספורטאים רוסים רבים ולהשעיית נבחרות האתלטיקה, הרמת המשקולות והחותרים ממשחקי ריו 2016. רודצ'נקוב, שסיפורו מוצג בסרט הדוקומנטרי עוצר הנשימה של נטפליקס, 'איקרוס', טען שמדובר במערכת שפועלת משנות השמונים, והציג לחוקרים ראיות לסימום שיטתי של קבוצות הכדורגל הרוסיות לאורך השנים.
המידע הזה הועבר לפיפ"א שנה וחצי לפני פתיחת המונדיאל הנוכחי, אבל הארגון השנוי במחלוקת, שהעדיף מן הסתם לא להסתבך בסיטואציה שבה רוסיה לא תוכל לשחק בטורניר שהיא מארחת, בחר שלא לטפל בתלונות ובראיות באופן רציני. הארגון הקים ועדה שתחקור את הנושא למראית עין, אך היא החליטה לזכות את 28 חברי הסגל הרוסי למונדיאל בשל "היעדר ראיות מספקות". מעטים יודעים ששבוע לפני פרסום התוצאות הודח מהסגל באופן מסתורי שחקן בשם רוסלן קמבולוב. קמבולוב, שחקן רובין קאזאן, נכשל בבדיקת סמים ב־2015, ולימים הוכח שהבדיקה החוזרת שנעשתה לו זויפה לטובתו. הוא מעולם לא נענש ולאורך זמן סירב להיבדק שוב, מה שלא מנע ממנו לשחק בנבחרת רוסיה בטורניר הקונפדרציות ב־2017. הניפוי שלו נעשה, כך נראה, כדי לעזור בטיוח החקירות שנעשו בנושא.
נבחרת רוסיה הגיעה לטורניר הביתי שלה במצב מקצועי קשה, כאשר כל פרשני הכדורגל והמומחים קובעים בוודאות שהסיכוי שלה לעבור את השלב הראשון גובל באפסי. הרוסים הגיעו לטורניר בלי שחקנים בולטים בכושר טוב, ובלי חוליית הגנה בריאה וטובה. הדבר הוביל ללחץ על הבלם, סרגיי איגנשביץ' בן ה־39, שהואיל בטובו לחזור וללבוש את המדים הלאומיים, רגע לפני שהוא תולה את נעליו ומסיים את קריירת המשחק שלו.
וראו זה פלא: עם פתיחת הטורניר קיבלנו נבחרת רוסית שונה לחלוטין. שחקניה הציגו משחק שוטף ומרשים, שהסתיים בהנחלת תבוסה משפילה של 0:5 לערב הסעודית. ההפתעה נמשכה עם ניצחון 1:3 על מצרים הפייבוריטית, שהוביל לעלייה לשלב הבא ולניצחון סנסציוני על נבחרת ספרד הגדולה, בבעיטות עונשין לאחר 120 דקות. החגיגה הרוסית, שהעלתה את המורל במדינה לשמיים ואת הפופולריות של פוטין לשיאים חדשים, הסתיימה ברבע הגמר, אז נוצחו הרוסים בידי הקרואטים בבעיטות עונשין, לאחר משחק מרתק שהסתיים בתום הארכה בשוויון 2:2. הרוסים נראו פעלתנים ופשוט לא התעייפו, בעוד מולם שחקני נבחרת קרואטיה, וקבוצות פאר כמו ברצלונה, ריאל מדריד, יובנטוס, אינטר ועוד, פשוט מתפרקים על הדשא.
כאשר נכנסים למספרים, הנתונים מתחילים להטריד. הנבחרת הרוסית רצה על המגרש בממוצע 24 קילומטרים יותר מכל נבחרת אחרת. שחקן כדורגל רץ בממוצע בין 9 ל־12 קילומטר למשחק, מה שאומר שלרוסים היו לפחות "שני שחקנים" יותר מאשר לנבחרת ממוצעת. המחקרים מציינים שסימום ספורטיבי מוסיף בין 10 ל־15 אחוזי יכולת. ואכן, הרוסים רצו 11 אחוזים יותר מהממוצע, יותר מנבחרות מהירות במיוחד כמו בלגיה, שרוב שחקניה במשחקים בפרמייר האנגלית, ונבחרת גרמניה. בסיומו של הטורניר נקבע כי בחמשת המקומות הראשונים של שחקנים שכיסו הכי הרבה שטח במונדיאל, נמצאים שחקנים מהנבחרת הרוסית. אחד מהם הוא לא אחר מאשר סרגיי איגנשביץ' בן ה־39.
עד הרגע שבו הודחו הרוסים מהטורניר, סירבו נציגי פיפ"א בתוקף לפרסם מידע בנוגע לבדיקות סימום שנערכו במהלך המשחקים. אחרי שהודחו, נשלף לפתע מידע בנוגע ל־3,000 בדיקות שבוצעו במעבדה בלוזאן לכל שחקני הנבחרות, שלדברי אנשי פיפ"א יצאו נקיות לחלוטין. עם זאת, בעיתון הגרמני 'זידדויטשה צייטונג' פורסם תחקיר שלפיו שחקני הנבחרת הרוסית שאפו במהלך המשחקים גז אמוניה, הידוע כממריץ נשימה וכמסייע בזרימת החמצן בדם. בעיתון אחר דווח על שחקנים שלפני כניסתם למגרש נראו שואפים מתוך חתיכת בד, ועל גירודי אף מוזרים של שחקנים במהלך המשחק. שימוש באמוניה נחשב משום מה עדיין חוקי, מה שכנראה גרם לרוסים להודות ולטעון ש"נבחרות רבות פועלות כך, וזה דבר נהוג".
העולם מדחיק
ללא ספק, המטרה של פוטין לשיפור התדמית של רוסיה הושגה. גם בתוך המדינה וגם מבחינת העולם, שראה רוסיה אחרת ושכח שמדובר במדינה שהשתלטה על חצי האי קרים, שטובחת בחסרי ישע בסוריה, שמפרה זכויות אדם באופן שיטתי, שמשליכה גורמי אופוזיציה לכלא, שמתערבת בתהליכי בחירות במדינות בעולם, ושרוצחת עיתונאים ומרעילה יריבים במדינות אחרות. במהלך הטורניר הצליחו הרוסים למנוע כמעט לחלוטין פעולות מחאה כלפי המשטר. אירוע יוצא דופן נרשם בסיום משחק הגמר, כאשר למגרש פרצו שלוש חברות (וגבר נוסף) מ'פוסי ריוט', הרכב מוזיקלי שישב בעבר בכלא בשל מחאה נגד פוטין. הארבעה נידונו ל־15 ימי מאסר, ונאסר עליהם להיכנס לאירוע ספורט בשלוש השנים הקרובות.
במבט רחב יותר נראה שעולם הכדורגל המקצועני והמסחרי הולך למקומות רעים, מושחתים וחשוכים, שבהם רק הכסף הגדול מדבר. גביע העולם הבא, ב־2022, צפוי להיערך בקטאר, מדינה תומכת טרור, שבה כבר נהרגו מאות פועלים שבונים בעבורם את האצטדיונים בתנאי עבדות ובחום בלתי אפשרי. הערכות טוענות שעד תחילת המשחקים ימותו 4,000 איש. מדי פעם ארגון זכויות מקים קול זעקה, אבל העולם בכללו שותק, שוכח, מדחיק ומחכה רק לחוויה הבאה של חודש של כדורגל איכותי.
