עם סיום החקירה הנגדית של איש העסקים ארנון מילצ'ן במשפט נתניהו, ועוד טרם פתיחת החקירה החוזרת ביקשה התובעת, עו"ד ליאת בן ארי, להגיש את תמלילי חקירותיו של ארנון מילצ'ן במשטרה לבית המשפט. בן ארי טענה כי על פי הפסיקה הנוהגת ניתן לבקש זאת. עם זאת, בן ארי ציינה כי "כרגע הבקשה היא להגיש את כל הודאותיו של העד וכן את ראיון העד, לא לצורך אמיתות התוכן אלא לצורך בחינת השלשלות העניינים. וכן להגיש לפי סעיף 10א מקטע אחד מסוים, לצורך הוכחת אמיתות התוכן".
בסיום הדיון בבקשה הוסכם שהתמלילים יוגשו כמסמך עזר, אך השופטים דחו את הבקשה להגיש מקטע מהחקירה כראיה לאמיתות הדברים על פי סעיף 10א.
לדברי בן ארי, "העד העיד פה במשך כשבועיים ימים. כפי שאמחיש בין החקירה הראשית לחקירה הנגדית התגלו פערים משמעותיים בין העדויות. ככל שהעד יסתור את עצמו משמעותית בעוד נקודות, נאלץ לחקור אותו בחקירה נגדית. בחקירה הנגדית הפנה עו"ד חדד 32 פעמים לחקירות המאוחרות ו-6 פעמים בלבד לחקירות המוקדמות. במקרה כזה, שבו יש פער בין החקירה הראשית לחקירה הנגדית, יש מקום להראות איך התפתחה גרסתו של העד עוד בשלב החקירה עצמו".
בן ארי טענה, כי שינויי הגרסאות נובע מהקושי של מילצ'ן להעיד נגד נתניהו, "לטענתנו הפערים נובעים מהסיטואציה שנוצרה. כבר בחקירותיו במשטרה הקושי הזה להעיד כנגד ראש הממשלה עלה וצף".
השופט ברעם הקשה על בן ארי, "השאלה אם הדיון בסיבה נדרש".
בשלב זה התפרץ עו"ד חדד ותקף, "זה נדרש לצרכי תקשורת. יש תקשורת באולם. אנחנו נראה שגליקמן ידע לספר כבר לפני כמה ימים שזה מה שחברתי תבקש".
בן ארי אף הציגה פסיקה של בתי המשפט, ובהם בית המשפט העליון, בהם לטענתה נקבע אכן שניתן להגיש בשלב החקירה החוזרת הודעות של עד במשטרה. עו"ד חדד התנגד בחריפות לבקשה והתפרץ מספר פעמים לדבריה של עו"ד בן ארי, אך השופטים היסו אותו. עו"ד איריס ניב סבאג, הסנגורית של מוזס, אף קראה: "יש פה הרגשה של מחטף".
בן ארי ציינה כי המקטע מחקירות מילצ'ן במשטרה אותו היא מבקשת להגיש כהוכחה לאמיתות תוכנו הוא קטע שבו לטענתה מילצ'ן מצהיר כי נתניהו כלל לא ידע על תרומתו הביטחונית של מילצ'ן למדינה, והם מעולחם לא שוחחו על כך, "הקטע שאנחנו רוצים להביא נוגע לנרטיב הביטחוני ששרר מעל כלל דברי העד בחקירה הנגדית. מצוקתו האישית של העד הפכה למצוקה לאומית. הדברים עלו בחקירתו הנגדית, והם עומדים בסתירה גמורה לחקירתו של העד במשטרה". עו"ד חדד טען בתגובה כי באותה החקירה ממש אמר מילצ'ן גם דברים שונים.
בשלב זה חדד הגיב לבקשה, וטען כי בקשת הפרקליטות מופרכת ובעייתית, "מה שקרה פה זה מופע נוראי של שימוש לרעה בהליכי משפט, שאני לא ראיתי, וגם לא קראתי עליו. אנחנו רצינו לחקור בנושא הזה, אבל לבוא לכבודכם אחרי שהגענו להסכמה על עובדות המוסכמות. אתם מונעים מאתנו לחקור בנקודה מסוימת כשרוממות בטחון המדינה בגרונכם, ועכשיו אתם באים וטוענים הפוך בדיוק?"
חדד אף הקריא מהחקירות במשטרה ציטוטים מהם עולה שנתניהו ידע לפחות על חלק מתרומתו של מילצ'ן לביטחון המדינה. "לבוא ולהגיד שמר נתניהו, ראש ממשלת ישראל, לא יודע את הדברים האלו, זה לא הגיוני. כדי להגיד מה שאתם אומרים צריך לקרוא קריאה חתרנית של החומר, אפילו הסיטרא אחרא לא יכול לקרוא ככה. אני לא ראיתי מחזה כזה. מדינת ישראל יקרה לכולנו. באים אלינו במתק שפתיים ומבקשים לא לחקור על זה. אנחנו חקרנו והיינו ממשיכים לחקור בנושא הזה. הכפפנו את ראשנו, ועכשיו לבוא לבית המשפט ולהגיד שיש פה סתירה? חברתי רעננה לעד את הזיכרון רק מראיון העד או כמעט רק מראיון העד, ואז היא עשתה צ'רי פיקינג. אם מגישים את ההודאות, אני הייתי צריך לחקור חקירה נגדית על ההודאות. עכשיו אני צריך לחקור מחדש כדי להוכיח מה נכון ומה לא נכון", הוסיף חדד.
"לגבי הגשת ההודאות כנייר עזר, אני מוכן שזה יוגש, אולי אני אבקש להדגיש את זה, אבל רק אחרי החקירה החוזרת, כדי שלא יהלכו אימים על העד", אמר חדד.
כאמור, בסיום הדיון בבקשה הוסכם שהתמלילים יוגשו כמסמך עזר, אך השופטים דחו את הבקשה להגיש מקטע מהחקירה כראיה לאמיתות הדברים על פי סעיף 10א.
