נציב תלונות הציבור על שופטים, שופט בית המשפט העליון בדימוס אורי שהם, מצא כמוצדקת בקשת בירור חדשה שהגיש שר המשפטים לשעבר, גדעון סער, נגד שני קאדים המכהנים בבתי הדין השרעיים האזוריים. על פי החלטת הנציב, שני הקאדים הפרו את חובתם לדווח ללגורמי האכיפה הפלילית על חשד לעבירת ריבוי נישואין (פוליגמיה). שרת המשפטים לשעבר איילת שקד כבר הגישה בקשת בירור נגד אותם קאדים, אך לא ננקטו נגדם צעדים משמעתיים חרף המלצת הנציב הקודם לשקול לעשות כן.
על פי בקשת הבירור החדשה, הקאדים מלדווח על חשד לעבירת פוליגמיה של גברים ישראלים נשואים, אשר מבקשים לרשום במרשם האוכלוסין ילדים שנולדו להם מאישה שאינה נשואה להם. הקאדים טענו כי דיווחים כאלו אינם מתפקידם, כי גם הפרקליטות מודעת לבקשות הללו ויכולה לדווח, וכי תפקידו של קאדי איננו להעביר דיווחים לרשויות. עוד טענו הקאדים כי מדובר בהליך שנוגע רק למעמד האישי הדתי של הילדים, ולכן לא ניתן להסיק ממנו מסקנה ברורה באשר לקשר הקיים, אם בכלל, בין ההורים ולקיום עבירה של פוליגמיה.
אחד משני הקאדים ציין עוד בתגובתו לנציב כי לא רק ש"אין בפני בית הדין כל אפשרות לבחון אם הנישואין הם בתוקף או לא. והחשוב מהכל? למה צריך בית הדין לדון בשאלה שאינה נושא לדיון בפניו? מכוח איזה חוק מוסמך בית הדין והקאדי לחקור את כל הקשרים של אותו בעל דין. עם כמה נשים הוא נשוי וכמה התחתן בחייו, למי שייך כל ילד, מה עלה בגורל כל מערכת ממערכות הנישואין שלו, האם אושרו הנישואין ואם לאו, ולשאול את השאלה הלא מקצועית ולא משפטית כפי שהעלו אותה כבוד הנשיא וכבוד השר באומרם 'לא יעלה על הדעת, שאישה תביא ילדים לעולם עם גבר שאינה נשואה לו' ובמילים של כבוד הנשיא: ' זה ברור כמו שמש'". והוסיף הקאדי: "אין בשום שיטת משפט הכרעה ללא שמיעת הוכחות ורק על סמך ידיעה אישית של השופט ומתוך סברה לניסיון חיים".
אולם, הנציב דחה את כל טענות הקאדים, וקבע שמאחר שמדובר רק בדיווח על חשד ולא בנקיטת צעד משפטי ממשי, חייבים הקאדים בחובת דיווח על פי הנחיית נשיא בית הדין השרעיים לערעורים והיועמ"ש. לאור זאת קבע הנציב כי בקשת הבירור נמצאה מוצדקת, ומצא להביא בפני הועדה לבחירת קאדים הצעה לסיים את כהונתם של הקאדים בבית הדין השרעי.
