עדות מילצ'ן: "אנחנו נשב כולנו בתא, אחד ליד השני"

בבית המשפט המחוזי בירושלים החל יום העדות השלישי של העד ארנון מילצ'ן. איש העסקים מילצ'ן מעיד מאולם בברייטון שבבריטניה שם גם נמצאים עורכי הדין של הצדדים, והעדות מועברת בשידור וידאו לבית המשפט בירושלים. היום מתחיל בהשלמת החקירה הראשית על ידי התובעת, עו"ד ליאת בן ארי. השופטת שאלה לשלומו של העד מילצ'ן וזה השיב, "נפשית רגוע, פיזית קצת פחות טוב, ונפשית הלוואי שצד ימין יחבק את צד שמאל יחבקו אחד את השני ונהיה עם שמח ומאוחד".

התובעת, עו"ד ליאת בן ארי, שאלה את מילצ'ן, "אתה אמרת שבארוחת הערב עם הזוג נתניהו ואדלסון ניסו למצוא נוסחה ש"ישראל היום" לא יפגע ב"ידיעות" ולהיפך, מה המשמעות?"

מילצ'ן השיב, "המשמעות היא ששני הצדדים חבטו אחד בשני, הם ידעו שראש הממשלה ורעייתו חשופים לביקורת קשה, המטרה הייתה לא להפוך למכונת רעל ולא לאימפריית רשע. ישראל היום חבטו בנוני וקראו לו אימפריית רשע, ומוזס קרא לישראל היום מכונת רעל. ביבי ושרה ושלדון ומירי היו חברים עשרות שנים. מכיוון שהייתה ידידות מאוד קרובה ששל האדלסון'ס והנתניהו'ס הוא העריך שאדלסון יוכל להתערב ולהביא להסכם בין שני הצדדים. זו הייתה ההערכה שלי, אבל זה לא קרה".

בן ארי שאלה את מילצ'ן, "אתה שוחחת על זה אתם?".

מילצ'ן השיב על כך: "חוץ מהחברים הקרובים שלהם בבלפור, מי שעבד אותם, לא דיברתי על זה עם אף אחד. ארי הרו היה מאוד אמין על נוני".

בהמשך, בן ארי הקריאה קטעים מהקלטות חפץ, בהם נשמעת שיחה בינו ובין מילצ'ן בנוגע לתוכניותיו של שלדון אדלסון בנוגע לעיתון "ישראל היום", וההערכה של מילצ'ן לפיה אדלסון לא יוותר על האפשרות להפוך את העיתון שלו לעיתון מס' 1 במדינה. חפץ ומילצ'ן עסקו בשאלה מה יכול לכבות את האש בין השניים, ומילצ'ן העריך בטקסט שנשמע בהקלטה כי "חוק ישראל היום" הוא אמנם זה שהצית את האש בין הצדדים, אך עיכוב קידומו לא יהיה מה שיכבה את האש.

לאחר ההקראה שאלה בן ארי את מילצ'ן מדוע הוא וניר חפץ עסקו בנושא?

מילצ'ן השיב, "אני הייתי מעורב כי הייתי מקורב לראש הממשלה, היה לי חשוב שהם לא יעברו את הסבל שהם עוברים לדעתם מנוני, והמענה היה מאזן אימה עם ישראל היום. השאלה הייתה איך מגיעים לנוסחה של חיה ותן לחיות, נוסחה מקובלת על שני הצדדים, כלומר מספר עותקים של שלדון מדי יום, מספר העותקים בשבועון, והם ישמרו על המגבלות של המספרים הללו, ישראל היום וידיעות, ובמידה שכולם ישמרו על מה שהם הבטיחו לשמור חלק מהעסקה יהיה לא לפגוע בראש הממשלה ובאשתו".

בן ארי שאלה: מי לא יפגע?

מילצ'ן: "נוני"

בן ארי: "מי ביקש ממך להיות מעורב בשיח הזה?"

מילצ'ן: ראש הממשלה"

בן ארי: "ומי עוד"

מילצ'ן: "רעייתו של ראש הממשלה"

בן ארי: "ומה לגבי מוזס, דיברת אתו?"

מילצ'ן: "כן שוחחתי אתו. הסיבה היא שהכרתי אותו פחות ממה שהכרתי את אדלסון, הוא היה שכן שלי במליבו".

בהמשך לכך הקריאה בן ארי דברים נוספים מהשיחה בין מילצ'ן לחפץ, בהם סיפר מילצ'ן לחפץ מה אמר לו אדלסון, על כך שהוא מסרב לפגוש את מוזס, "אנחנו נשב כולנו בתא אחד ליד השני'. מילצ'ן נשמע בהקלטה מסביר לחפץ כי אם הוא ייפגש עם מוזס הוא עלול לשבת בכלא פעמיים.

עורכת הדין בן ארי שאלה את מילצ'ן על איזה חשש דיבר אדלסון, וזה השיב: "החשש הוא מלעשות הסדרים שלא מאושרים על ידי הרשויות המשפטיות, שלא עם כרטיס שאומר שזה בסדר. הם היו חייבים להגיע להסדר עם אישור ממשלתי".

עורכת הדין ניל סבג מההגנה העירה שמדובר בחשש בנוגע להגבלים עסקיים ומילצ'ן אישר שזה היה החשש.

בן ארי הוסיפה ושאלה את מילצ'ן מה הוא שמע ממוזס בעניין?

מילצ'ן השיב: "נוני היה במצב שהנוכחות של ישראל היום פגעה בו עד כדי כך שהוא התחיל לחפש קונים והוא רצה לא להגיע למצב שאדלסון מציף את הארץ בחינמונים שיגמרו לו את העיתון. שוחחתי עם מוזס, והוא אמר לי 'או שנגמור את המלחמה או שנלך למלחמה'. הם כולם העדיפו לא ללכת למלחמה. מבחינתו של נוני, אם שלדון מציף את הארץ בחינמונים זו מלחמה ישירה בפרנסה שלו".

בן ארי שאלה: "מה היה תפקידו של נתניהו?"

מילצ'ן השיב: "נתניהו הוא זה שחטף מאימפריית הרשע, בעיקר ההתקפות היו על אשתו. התקפות סמויות על כל בני המשפחה. היה לו קשה לראות את זה והוא רצה להגיע להסכם שחלק ממנו לא יהיו מתקפות. מי שרצה את זה, זה ביבי ושרה, אני חושב".

בן ארי שאלה: איך התייחס נתניהו לכוח של מוזס, כמה הוא תפס אותו?

חדד התנגד וטען שזו שאלה מנחה ובן ארי ניסחה את השאלה מחדש.

מילצ'ן השיב, "כל אזרחי ישראל שיודעים לקרוא הבינו את הכוח של מוזס, הוא היה העיתונות והמדיה הכי מוצלחים והכי אמינים, ולכן נתניהו רצה כל דבר שיביא להפסקה של ההתקפות".

בן ארי חידדה: "אבל מה שמעת מנתניהו"?

מילצ'ן השיב: "זה היה מובן מאליו. הוא שלט במדיה".

השופטת הוסיפה והתעקשה לשמוע ממילצ'ן לא מה מובן מאליו, אלא האם ומה הוא שמע מנתניהו, ומילצ'ן השיב "לא דיברנו על זה. לא היה צורך".

בן ארי שאלה: "אתה מכיר את נוני מוזס? מה אתה יכול להגיד לנו על היחסים שלכם?"

מילצ'ן השיב: "כן, אני מכיר את נוני מוזס הרבה שנים. הוא לא איש של קשקשת, אלא תמיד מעדיף שורה תחתונה, אבל היחסים היו טובים".

בן ארי שאלה: "ידעת על קשר ישיר בין מוזס לנתניהו?"

מילצ'ן: "לא".

בן ארי הוסיפה: "מתי זה נודע לך?"

ומילצ'ן הגיב: "רק אחרי שכולם ידעו".

בן ארי הוסיפה ושאלה את מילצ'ן מה הוא יודע על הניסיונות למכור את ידיעות אחרונות. מילצ'ן השיב שמוזס חיפש קונה עם כיסים עמוקים, "הוא באופן דיסקרטי בחר כמה מועמדים שהיו מעוניינים בעיתון. נתניהו רק רצה שמוזס ייעלם לו מהחיים. אני רציתי לעזור לראש הממשלה". מילצ'ן לא זכר את סדר ניסיונות המכירה, אך ציין שהקונים הפוטנציאליים היו שלדון אדלסון, אקסל שפרינגר ולארי אליסון.

בן ארי שאלה: "למה רצית לעזור לנתניהו"?

מילצ'ן השיב: "ראיתי שראש הממשלה מוטרד מהבוקר עד הערב ולא נותנים לו לעשות את עבודתו. קל להגיד להתעלם אבל כשבבית בוכים לו זה לא עזר לו לעשות את תפקידו".

מילצ'ן ציין שאף אחד מהניסיונות למכירה לא לשפרינגלר ולא לאליסון לא היה לו סיכוי כי מוזס סירב לביצוע בדיקת נאותות. והם אמרו שאין שום סיכוי להעביר את זה.

מילצ'ן: "שלדון גם אמר 'אני לא קונה חתול בשק, זה לא יעבור אצלי בחוקי הגבלים עסקיים. אני הייתי באמצע, נוני דיבר אתי ושלדון דיבר אתי. נתניהו היה שואל בקיצור 'מה קורה?' בנושא הזה".

בן ארי שאלה את מילצ'ן האם היו פגישות בינו ובין נתניהו וששלדון אדלסון בנושא, ומילצ'ן ציין כי הוא זוכר שהייתה פגישה כזו, אבל הוא לא זוכר איפה בדיוק ומתי. בן ארי ביקשה לרענן את זכרונו של העד והקריאה לו קטעים מהחקירה בהם סיפר על פגישה משולשת כזו, במהלכה אדלסון גם ציין כי הוא חברה ציבורית ולכן לא יכול לבלוע כל דבר.

בהמשך לכך סיפר מילצ'ן כי מתיאס דורפנר מאקסל שפרינגר העביר דרכו מסר שהוא מאוד מעריך את מדינת ישראל וירצה לעשות הכול, אבל רק במסגרת החוק. הוא הבהיר שלא יעשה שום דבר לא במסגרת החוק כדי לא להשלות. בהמשך הוא הודיע שלא יעשה את העסקה משום שמוזס סירב לבדיקת נאותות.

בן ארי שאלה: "אמרת משהו לנתניהו?"

מילצ'ן השיב: "כן, כל פעם שאחת העסקאות נפלה דיווחתי לנתניהו".

בהמשך סיפר מילצ'ן שבשיחותיו בנושא עם מוזס, נוני היה מאוד מדוד, והאדם היחיד שעליו הוא סמך בסביבתו של נתניהו היה ארי הרו.

בן ארי שאלה, "האם היה עוד ניסיון לרכוש את ידיעות אחרונות?"

מילצ'ן השיב שאיננו זוכר.

בן ארי ביקשה לרענן את זכרונו של העד מתוך חקירתו, עו"ד חדד מחה על כך, אך השופטת אישרה. בחקירה סיפר מילצ'ן שהייתה עוד הצעה למכור את ידיעות לג'יימס פאקר. מילצ'ן נזכר וסיפר על הפגישה שנערכה במשרדו של מוזס, בה לדבריו "מוזס ופאקר התחבבו מאוד זה על זה. מוזס אף התלוצץ ואמר לפאקר 'אני ממליץ לך לא להיכנס לזה, אבל הם דיברו על כך. אבל הדבר לא התקדם למשא ומתן".