שופטי בית המשפט העליון, עוזי פוגלמן, יצחק עמית ויחיאל כשר פרסמו אמש (א') החלטה לפיה הם מוציאים צו על תנאי בעתירות נגד "חוק הסמכויות" שחוקק ביוזמת הקואליציה הנוכחית עוד טרם הקמת הממשלה. על פי הצו, נדרשים המשיבים לעתירה, ובהם הכנסת, הממשלה, היועמ"שית וכן השר בן גביר, להתייצב ולנמק מדוע לא יבוטל מרביתו של תיקון 37 לפקודת המשטרה. נציין כי מדובר בתיקון הקובע את סמכותו של השר לביטחון לאומי להתוות למשטרה מדיניות הן בתחום הטיפול בשמירת הסדר הציבורי והן בתחום החקירות.
המשמעות של הוצאת "צו על תנאי" בעתירה מנהלית, דוגמת העתירות לבג"ץ היא היפוך נטל השכנוע. בעוד בשלב הדיון המקדמי נדרשים העותרים לשכנע את השופטים שיש ממש בעתירתם, לאחר הוצאת הצו נדרשת המדינה (או כל רשות אחרת שכלפיה מופנית העתירה) לשכנע מדוע אין לקבל את העתירה. צו על תנאי מוצא בנסיבות שונות. אולם, כאשר מדובר בצו שיוצא לאחר דיון מקדמי ארוך ומשמעותי, כפי שקרה במקרה הנוכחי, ניתן לראות בכך רמז ממשי לכך שהשופטים שישבו בדיון המקדמי סבורים שיש מקום לקבלת העתירה. עם זאת, ישנם גם מקרים לא מעטים בהם על אף שהוצא צו על תנאי לא התקבלה העתירה. מקרה כזה אירע לאחרונה בעצירות לפינוי 'חאן אל אחמר', שם השתכנעו השופטים מנימוקי המדינה בשלב ההתנגדות לצו.
השופטים קצבו למשיבים 90 יום להגשת תגובה, ומאחר שמדובר בעתירה לביטול חוק סביר להניח שבהמשך יורחב ההרכב שידון בהתנגדות לצו על תנאי. נציין כי כבר בשלב הוצאת הצו על תנאי, דחו השופטים את הטענה שיש לפסול את החוק בעקבות הליכי החקיקה שלו, והותירו לדיון הבא רק את הטענות המהותיות לכך שהחוק בנוסחו החדש פוגע פגיעה קשה בזכויות החוקתיות של אזרחי ישראל.
בדיון המקדמי טען יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, כי את תיקוני החקיקה צריך לראות בהקשר הרחב של ההפיכה המשטרית, כהגדרתו. "את העתירה אני מבקש שתראו בהקשר הרחב שלה ולא בהקשר הצר שלה. יש כאן תוכנית אש סדורה. אין שום חשיבות לכך שעכשיו יש האטה בהפיכה המשטרית. אין שום משמעות לשאלה האם יאכלו את הדמוקרטיה בשיטת הסלמי או בשיטת הרוסטביף. התיקון הזה שמתיימר לשיטת המשיבים לעגן מצב קיים יוצר סיטואציה משטרית חדשה. גוף שהוא פוליטי הופך למפכ"ל על והופך כמו במשטרים אפלים את המשטרה למשטרה פוליטית. אנחנו רואים את ניצול העמימות הזאת יום יום שעה שעה. מי שנמצא בשטח חש את נחת זרועה של המשטרה".
לדבריו, "אגד התיקונים הללו לשיטתנו ולהבנתנו הביא אותנו לכך שכנסת ישראל יוצרת מפכ"ל על ומשטרה פוליטית. אין שום דבר שמאזן את השר והממשלה לפעול בצורה ממלכתית, מה שהופך למעשה את המשטרה למשטרה פוליטית. זה מדהים איך היגד מאוד אמורפי, כמו זה שהשר יקבע את סדרי העדיפויות של השר, מעניק לשר את כל הסמכויות הערטילאיות שבסעיף 8ג ניתנות לשר. יש פה סמכויות שמאיינות את המפכ"ל, זה מאיין את פורום הספ"כ, אין שום קשרי גומלין בין המפכ"ל לשר, וכשמסתכלים בסל ההיגדים הזה מבינים את המצב".
