ארבעים רבנים יתכנסו מחר, ככל הנראה, במסגרת הוועדה לבחירת הרב הראשי האשכנזי מטעם הציונות הדתית, בראשות הרב יעקב אריאל. הוועדה תתכנס בבית ההארחה רמות־שפירא במושב בית מאיר, ובפניה יופיעו ארבעה מועמדים: הרב מיכה הלוי, הרב אברהם נחשון, הרב מאיר כהנא והרב אליעזר איגרא. לכל מועמד תוקצה חצי שעה, כשמחצית מהזמן תוקדש לשאלות חברי הוועדה. לאחר שמיעת המתמודדים ייערכו בחירות חשאיות, שבסופן תימסר הודעה על זהות הרב הנבחר.
הרב אריאל הקפיד שרשימת חברי הוועדה תכלול גם את זקני העדה וגם רבנים צעירים יותר, בפריסה המשקפת את קשת הציונות הדתית לגווניה. יש בה שישה רבנים שמזוהים עם הקו של ישיבת הר המור, שישה רבנים המזוהים עם ארגוני צהר ובית הלל, 14 רבנים בעלי נטייה חרד"לית, ו־14 רבנים המזוהים עם הזרם המרכזי של הציונות הדתית.
יתרונו של הרב מיכה הלוי (59) הוא בניסיון העשיר שהוא מביא מתפקידו כרב עיר בולט ומוצלח בפתח־תקווה, בדגש על הרפורמה הייחודית שהוביל במערך הכשרות בעירו, שהפכה לשיטה שמבקשים לשכפל בערים נוספות. ניסיון זה מהווה ערך מוסף בתפקידו כראש מועצת הרבנות הראשית.
מאידך גיסא, אין לרב הלוי סמיכה לדיינות, והוא אף לא ניגש למבחני רבנות עיר – מה שיקשה עליו בתפקיד נשיא בית הדין הרבני הגדול. בנוסף, העמדות שלו בסוגיות ציבוריות כמו סוגיית הגיור, היחס לעולים להר הבית ועוד טעונות ושנויות במחלוקת, שכן הן מזוהות עם תפיסת העולם של ישיבת הר המור – גם בתוכן וגם בחומרה שבה נאמרים הדברים.
לרב אליעזר איגרא (68) יש ניסיון עשיר כדיין במשך כשלושה עשורים וחצי, כולל כהונה משמעותית בבית הדין הרבני הגדול. הוא בוגר ישיבת ההסדר כרם ביבנה, והשתתף כלוחם שריון במלחמת יום הכיפורים. יש לו גם רקע ברבנות קהילה כרבה של כפר־מימון. התפיסות שלו בסוגיות הציבוריות נחשבות שמרניות. חלק מילדיו למדו בהר המור, אם כי הוא לא מזוהה כמייצג של הישיבה. אתגר מרכזי שיעמוד בפניו הוא כושר הביטוי בעל־פה, תכונה חשובה לתפקיד ייצוגי כמו הרב הראשי.
גם הרב מאיר כהנא (54) מביא ערך מוסף כאב בית דין בבית הדין הרבני באשקלון. במקביל הוא מכהן כיושב ראש ועד הדיינים, מה שמבטא את האמון שרוחשים לו כלל הדיינים. המסלול שלו כלל לימודים במוסדות כמו ישיבת ההסדר בקריית־שמונה וכולל ארץ חמדה בירושלים, לצד שירות כמפקד פלוגת צנחנים במילואים ובהמשך כסגן־אלוף בפיקוד העורף. במשך כעשור שימש ר"מ בישיבת ההסדר בירוחם. עמדותיו בסוגיות הציבוריות נחשבות פחות חרד"ליות ויותר פרגמטיות וקשובות. חסרונותיו הם גילו הצעיר והעובדה שהוא אנונימי כמעט: הציבור הרחב פשוט לא מכיר אותו.
המועמד הרביעי הוא הרב אברהם נחשון (70), רב הקהילה הדתית־לאומית באלעד. סיכוייו לא נחשבים גבוהים.
כאשר מנתחים את הסיכויים והסיכונים, נקודת המוצא צריכה להיות הפקת לקחים מהסיבוב הקודם. ב־2013 עמד נפתלי בנט בראש מפלגת הבית היהודי עם כוח פוליטי משמעותי של 12 מנדטים. בנט ניסה לקדם את הרב דוד סתיו, שהיה מועמד ארגון צהר, ונכשל כישלון חרוץ. בשורה התחתונה נבחרו שני רבנים חרדים שלא שיפרו את מעמד הרבנות בציבוריות הישראלית. בסיבוב הנוכחי הצליח בצלאל סמוטריץ' לקדם שיתוף פעולה עם מנהיג ש"ס אריה דרעי, מן הסתם מתוך הבנה שלא ייבחר לתפקיד מועמד המזוהה עם צהר. במובן הזה, עצם מינויו של רב מהציונות הדתית הוא הישג.
אלא שגם אם נציג צהר לא ייבחר, הארגון עשוי להשפיע על התהליך בדרך אחרת: בקרב גורמים הקשורים לבחירות ההערכה היא שאם הוועדה תבחר ברב הלוי או ברב איגרא, הרב דוד סתיו יתמודד אף הוא. הוא עשוי להשיג נתח מקרב ראשי הרשויות וראשי המועצות הדתיות בגוף הבוחר. במקרה כזה קולות הציונות הדתית יתפצלו וירדו לטמיון, ומי שיגרוף את הקופה יהיה הרב משה חיים לאו, אחיו של הרב הראשי הנוכחי.
בין הקמפיינרים של המועמדים יש המעריכים כי אם קולות רבני הר המור ילכו לרב הלוי, ובין השמרנים הרוב יבחר ברב איגרא והמיעוט ברב הלוי – הרבנים הליברליים ורבני המיינסטרים עשויים להוביל לבחירתו של הרב כהנא. לדבריהם, אם הרב כהנא ייבחר בוועדת הרב אריאל, סיכוי גבוה שהוא ייבחר גם בבחירות הכלליות.
אפשרות אחרת היא שרבני המיינסטרים יצביעו בהצבעה טקטית לרב איגרא או לרב הלוי כדי להבטיח שכישלון 2013 לא יחזור, וכך תובטח בחירתו של רב ציוני דתי. במקרה כזה, המאמץ הפוליטי יופנה בניסיון לשכנע את ארגון צהר לא לטרפד את בחירתו של רב ציוני דתי לרבנות, גם אם עמדותיו קרובות לאלו החרדיות.
