טקס הענקת פרסי ישראל הנערך מדי שנה, יתקיים גם השנה בבניני האומה במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס רשמי וממלכתי. הטקס יתקיים במעמד ראשי המדינה: הנשיא, ראש הממשלה, יו"ר הכנסת, נשיאת בית משפט העליון, ראש עירית ירושלים ושר החינוך.
את הטקס ינחו עופר חדד מערוץ 12 וליטל שמש מערוץ 14, והזמר רביב כנר יפתח אותו בהופעה. פרס ישראל, הפרס החשוב והיוקרתי ביותר במדינת ישראל, ניתן בתחומים שונים ומגוונים בהוויית המחקר, העשייה והיצירה בישראל. כלות וחתני הפרס גילו הצטיינות מיוחדת, מצוינות ופריצת דרך בתחומם או שתרמו תרומה מיוחדת למדינת ישראל ולחברה הישראלית.
אלה הם 12 חתני וכלות פרס ישראל לשנת תשפ"ג:
כלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה- 75 למדינת ישראל: הרבנית רחל הבר
חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה- 75 למדינת ישראל: פרופ' אמנון שעשוע
חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת ה- 75 למדינת ישראל: מר אמל נסראלדין
חתן פרס ישראל בתחום הזמר העברי: יוסי לוי (דקלון)
כלת פרס ישראל בתחום חקר החינוך: פרופ' זמירה מברך
כלת פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים: פרופ' מיכל שוורץ
כלת פרס ישראל בתחום אמנות פלסטית: האמנית מיכל רובנר
חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית: פרופ' עמנואל פלד
חתן פרס ישראל בתחום חקר המשפטים: פרופ' יורם דינשטיין
חתן פרס ישראל בתחום המוסיקה והמוסיקולוגיה: פרופ' יהואש הירשברג
חתן פרס ישראל בתחום חקר מחשבת ישראל, פילוסופיה וקבלה: פרופ' דב שוורץ
חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי הסביבה והקיימות: פרופ' אביטל גזית
פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים. הענקת הפרס נערכת מדי שנה במוצאי יום העצמאות בירושלים בטקס ממלכתי בהשתתפותם של ראשי המדינה, אך שמות הזוכים מתפרסמים חודשים אחדים קודם לכן. הענקת הפרס החלה בשנת 1953 ביוזמתו של שר החינוך, בן-ציון דינור (אשר זכה בעצמו בפרס בשנת 1958 ובשנת 1973).
פרס ישראל מוענק לאזרחי ישראל שהיו תושבים בה בשלוש השנים שקדמו להצעת מועמדותם לפרס, כיחידים או כחלק מקבוצה, ובעבר גם לתאגידים ישראליים (במקרים מיוחדים ניתן הפרס לאזרחים זרים תושבי ישראל) אשר הצטיינו באחד המקצועות והתחומים המזכים בפרס. כל תושב ישראל רשאי להמליץ על אחר כמועמד לקבלת הפרס. הזוכים בפרס נבחרים על ידי ועדת שופטים ציבורית, בהחלטה המתקבלת פה אחד. לכל אחד מתחומי הפרס ועדת שופטים משלו, וזו ממונה רק לשנה אחת. ועדות השופטים מגישות לשר החינוך את המלצתן להענקת הפרס, ובדרך כלל השר מקבל המלצה זו.
מרבית התחומים שבהם מוענק הפרס הם תחומי מחקר מדעי, ובעקבות זאת מרבית הזוכים הם חוקרים באוניברסיטאות בישראל. הפרס על מפעל חיים מוענק בכל תחומי החיים בישראל, ובהתאם לכך קהל הזוכים בו מגוון יותר. גם בתחומי התרבות, האמנות, התקשורת והספורט יוצא הפרס מגבולות האוניברסיטאות.
בדרך כלל מוענק הפרס לזוכים בשלב מתקדם של הקריירה שלהם ולארגונים ותיקים בישראל. בפרט נהוגה גישה זו בפרס על מפעל חיים. ישנם ארגונים שחרגו מהכלל הזה והוחלט להעניק להם "פרס על מפעל חיים", כגון התזמורת האנדלוסית הישראלית, שהוכרזה כזוכה בפרס לשנת תשס"ו לאחר 12 שנות פעילות בלבד, והמכון הישראלי לדמוקרטיה, שלאחר 16 שנים של פעילות ציבורית, הוחלט שיקבל את הפרס בשנת תשס"ט.
