הקרן הקיימת לישראל מזוהה בעיני רבים עם קרקעות, יערות וקליטת עלייה, אבל מבחינת יו"ר הארגון הטרייה, יפעת עובדיה־לוסקי אחד מתפקידי קק"ל הוא המלחמה באנטישמיות. בעבורה זהו חיבור טבעי, מכיוון שהקרן היא חלק מהמוסדות הציוניים הפועלים כנציגי העם היהודי ברחבי העולם. "בתפקידי הקודם כראש המחלקה לעברית ולתרבות ראיתי איך בעזרת התחומים האלה אפשר גם להילחם באנטישמיות. ברגע שאתה מחבר יהודים ולא יהודים לתרבות שלנו, אין מהלך הסברתי מזה. הם מבינים שישראל היא לא מה שמספרים להם".
השבוע, ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, השתתפה עובדיה־לוסקי במצעד החיים בפולין, שהקרן תומכת בו. "אנחנו עוסקים הרבה בסיוע לניצולי שואה ויוצרים פעילויות למענם", היא אומרת. "המצעד מתחבר לערכים שלנו. החיבור עם יהדות התפוצות מתחיל במשלחות במצעד החיים, ונמשך אחר כך בארץ כשהמשתתפים מגיעים לשבוע שמסתיים בצעדה ביום העצמאות. זה חיבור אדיר של בני נוער יהודים מהעולם למדינת ישראל, ואנחנו מובילים אותו".
אנחנו נפגשות לפני נסיעתה לפולין, במרכז קק"ל בנס־הרים, השוכן בלב יער. דרך מצלמות הפזורות במתחם אנחנו מתבוננים על הנעשה במקום ורואות עשרות ילדים, מחולקים לקבוצות, עוברים בתחנות שדאות ושטח. "לפני שנה קלטנו במרכז שדה נס־הרים את הפליטים מאוקראינה", מספרת עובדיה־לוסקי. "היו כאן מאות יתומים. במשך שנה הענקנו להם בית עם כל המשמעויות, כולל תמיכה רגשית, שיעורי חינוך וחיבור לטבע. בשלב מסוים הם עברו למרכזי קליטה באשקלון, ובפורים הבאנו אותם לכאן לפעילות חווייתית. הילדים ממש התרגשו לחזור לפה. הם ברחו ממלחמה והגיעו לבית. איזה ארגון היה עושה דבר כזה בפרק זמן קצר כל כך? התקילו אותנו, ביטלנו השתתפות של קבוצות אחרות והעמדנו אלטרנטיבות. קליטה טובה של עולים בארץ יכולה להשאיר אותם איתנו ולעשות אותם אזרחים טובים יותר".
יפעת עובדיה־לוסקי (46) גדלה בבת־ים ושירתה בצבא כמורה חיילת. היא נשואה לאמיר ואם לשלושה, ומתגוררת בצור־הדסה. "בארבעת החודשים מאז שנכנסתי לתפקיד הילדים שלי פחות רואים אותי, אבל יש הבנה במשפחה. בעלי תומך מאוד, ולולא העזרה שלו לאורך השנים זה לא היה מצליח. זה תפקיד שדומה לניהול של משרד ממשלתי גדול, והאינטנסיביות רבה. אני רוצה מאוד ללמוד אותו ומהר".
היא גדלה בבית בית"רי. כמו אביה ואחיותיה הייתה פעילה בתנועה ובמיזמים חינוכיים, וקודמה עד לתפקיד עוזרת ראש ההנהגה. בשנים 2013־2015 שימשה ראש המטה של דני דנון בתפקידיו כסגן שר הביטחון וכשר המדע. היא תכננה להמשיך לתפקיד ניהולי באחד ממשרדי הממשלה ולא לקריירה פוליטית, אולם ההצעה להתמודד על תפקיד מנכ"ל הליכוד העולמי קסמה לה והיא התמודדה ונבחרה. בשנתיים האחרונות עמדה בראש המחלקה לעברית ולתרבות, ובדצמבר נבחרה לתפקיד יו"ר קק"ל במקום אברהם דובדבני, האישה הראשונה בתפקיד.
"יש כאן משמעות היסטורית", היא סבורה. "125 שנה המוסדות הלאומיים קיימים, נשים פעלו והובילו, אבל במבחן התוצאה שום אישה לא עמדה בראש אחד מהמוסדות. ז'בוטינסקי אמר 'אין תפקיד ומקצוע שלא הייתי מעדיף בהם אישה על פני הגבר'. יש כאן פריצת דרך ושבירת תקרת זכוכית, אף שכל אישה נבחנת בזכות מעשיה ולא רק בגלל המגדר שלה".
מי שלא מעבד – מאבד
היא עדיין לומדת את הארגון הענקי, ומסמנת את מטרותיה. "אותם אתגרים שהיו נכונים בראשית הציונות נכונים גם ל־2023. חינוך, התיישבות, קליטת עלייה, פיתוח פריפריה – אלה דברים שאני מאמינה בהם מאוד. במיוחד אני רוצה להעביר לציבור הישראלי את הנחיצות של קק"ל. אנחנו צריכים להגביר את התודעה וההסברה, שהציבור יבין את נחיצות הארגון הזה, כמה הוא חשוב, כמה הוא בונה את הארץ. הציבור מזהה את קק"ל עם יערות ולא מבין כמה אנחנו נוגעים בממשקי החיים של האזרח במדינת ישראל.
"בממשלה הקודמת", היא מדגימה, "אושרה הקמתם של 13 יישובים. את ההכשרה תעשה קרן קיימת לישראל. קניית קרקעות לחקלאות זה קרן קיימת לישראל, כנ"ל פיתוח הנגב, הגליל, רמת הגולן ובקעת הירדן. יש לנו נגיעה במקומות שהמדינה לא תמיד יכולה להיות בהם ולאפשר זאת מעצמה. יגידו לך גם ראשי רשויות בערבה, בנגב ובגליל, ראשי תנועות נוער, ראשי מכינות קדם־צבאיות וחקלאים שהם לא יכולים בלי קק"ל, שתומכת בהם בצורה בלתי רגילה. בלי התמיכה של קק"ל הם לא היו יכולים להתרומם ולהתקדם – אם זה בעיבוד האדמה ושמירה עליה ואם זה בתמיכה במכינות ובנוער בסיכון".
מה המדיניות של קק"ל ביהודה ושומרון?
"אנחנו נמצאים בבקעת הירדן וגם בגוש עציון. יש אזורים שהם בקונצנזוס, וגם גנץ ולפיד מדברים על חבלי הארץ האלה. לא מקפחים שום אזרח במדינת ישראל, נקודה. אני מאמינה שבעבודה משותפת נוכל לפתח את האזורים האלה".
גם ברמת הגולן, בנגב ובגליל יש לקק"ל משימות. "האזורים האלה הם אתגר ציוני ראשון במעלה, וקק"ל עומדת בחוד החנית שלו. אנחנו עושים את זה באחיזה בקרקע, בתמיכה בחקלאות, וגם בהקמה והרחבה של יישובים. בעוטף עזה אנחנו סוללים דרכי מילוט, ויש לנו נטיעות ביטחוניות שעוזרות למנוע היחשפות לארגוני הטרור. הדברים האלה הם הגשמת הציונות, לצד צמצום פערים והענקת שוויון הזדמנויות. אני מאמינה שצריך להשקיע יותר באזרחים שגרים בנגב ובגליל, ולא רק במרכז. כאן המקום שלנו".
באשר לסערת הנטיעות בנגב בשנה שעברה, היא מבהירה: "זה לא סוד שכשאתה לא מעבד את האדמה, אתה מאבד אותה. ואם אנחנו לא נהיה אלו שעוזרים למדינת ישראל באתגר הציוני לעבד את האדמה, בסוף אנחנו נאבד אותה".
אפרופו משילות, בקק"ל מנסים להעלות מחדש את "חוק היער", שיעניק כלים למימוש המשילות ביערות ויעמיד פקחים שימנעו פגיעה בטבע. "היום אנחנו נתקלים בג'יפאים וברוכבי אופנועים שהורסים לנו את היערות, מסכנים את המבקרים וגורמים נזקים אדירים. כיום לקרן קיימת אין יכולות אכיפה ביערות ולפקחים אין סמכויות. החוק נועד למסד את ניהול היערות בידי קק"ל. זה חוק שניסחו אותו לפני עשר שנים, ודרכו ננסה להקים מועצת יער עם משרד החקלאות כדי לנהל מדיניות משותפת לטיפול ביערות. יש גם בנייה בלתי חוקית ופלישות ליערות. את כל הבעיות האלו החוק אמור לפתור".
תפקידנו לא הסתיים
קק"ל הוא ארגון סבוך, מורכב ורווי פוליטיקה. מינויה של עובדיה־לוסקי עורר סערה פנימית במפלגת הליכוד. היא חברת מרכז כבר עשרות שנים, נציגת הליכוד העולמי בדירקטוריון, וכאמור מקורבת לדני דנון. בשל הקרבה הזו יש מי שרואים בה "חיילת" של דנון, וסבורים כי זו אחת הסיבות שהוא לא מונה לשר, לאחר שהיא קיבלה את המינוי היוקרתי במסגרת חלוקת התיקים בהרכבת הממשלה. בנוסף, מנגנוני הבחירות נשלטים במידה רבה על ידי דנון, המכהן כיו"ר הליכוד העולמי, ובעקבות זאת עלתה הטענה כי בחירתה לא הייתה עצמאית.
במסגרת מאבקי הכוח בליכוד עתרו מיקי זוהר וחיים כץ לבית הדין של המפלגה ערב השבעת הממשלה במטרה לעכב את המינוי, עד להחלטתו של כץ אם יתמנה לתפקיד שר או שיבקש להתמנות ליו"ר קק"ל. מכיוון שדנון מכהן כיו"ר הליכוד העולמי וזוהר הוא יו"ר עמית, נדרשה הסכמה של זוהר למינוי. בסופו של דבר כץ מונה לשר, והסערה שככה.
"אני עומדת בזכות עצמי", מגיבה עובדיה־לוסקי לראשונה על הטענות. "מילאתי שורה רחבה של תפקידים במגזר הציבורי ובמוסדות הלאומיים. מי שלא מכיר את קק"ל לא מבין שהמבנה הארגוני קשור גם למערכת הפוליטית, וזה בסדר שיש אנשים שהם קרובים אליי. בסוף אני מגיעה לעבוד למען מדינת ישראל, למען הפיתוח וההתיישבות. מוסדות הליכוד ראו בי נציגה ראויה, הם מכירים אותי ואת העשייה שלי שנים רבות מימיי בבית"ר, בהסתדרות הציונית ובמגזר הציבורי, ותמכו בי".
את השאלה אם נזקקה לדיל פוליטי כדי להיבחר היא דוחה מכול וכול. "צריך אמונה באדם ונאמנות לערכים ולדרך, וגם נאמנות של השותפים בליכוד העולמי כלפיי. אני מדברת לא רק על שותפים בארץ אלא גם בעולם. יש לנו שם נציגויות והם תמכו בי ויתמכו בי. כבר שנים אני בשירות הציבורי ובמוסדות הלאומיים. כשבמפלגות אחרות ממנים נשים זה נתפס כקידום נשים ושוויון, אבל כשבליכוד העולמי מקדמים נשים זה נתפס כדיל פוליטי. יש הרבה צביעות בנושא הזה".
נפגשת כבר עם נתניהו?
"עוד לא, נראה לי שהוא עסוק בענייני מדינת ישראל".
קק"ל מצטיירת לא פעם כגוף שקשור בכסף, כוח וג'ובים. "אני מודעת לתדמית השלילית שמנסים להדביק למוסדות הלאומיים בכלל, והיא נובעת מחוסר היכרות. אנשים לא מכירים בערך של המוסדות הלאומיים, כמה הם תורמים למדינת ישראל ולעם היהודי, ומה התרומה של ההסתדרות הציונית לקהילות יהודיות בחו"ל. אנחנו עושים ציונות, חוד החנית בשמירה על הארץ, הכשרות קרקע ופיתוח התיישבות. קק"ל בונה את הארץ, נמצאת במשק המים ובמאגרי המים, סוללת מסלולי הליכה ומסלולי אופניים, תומכת בחינוך הבלתי פורמלי ועוד ועוד. בחודש האחרון הנחנו אבן פינה לשני בתי קק"ל, ובני נוער מגיעים לשם ומקבלים חינוך לערכים ולמצוינות. מה שלמדינת ישראל לוקח עשר שנים לבנות, קק"ל בונה בשנה".
בימים אלה של דיונים על תקציב המדינה, איפה עומד המשא ומתן שלכם עם האוצר? הם מבקשים חלק מההכנסות של קק"ל ממכירת קרקעות.
"מ־2018 אנחנו משלמים מס כחוק, שלא יחשבו שאנחנו לא תורמים את חלקנו למדינת ישראל. יש עכשיו משא ומתן עם האוצר, וחשוב לנו להתמקד במיזמים משותפים עם האוצר. לא נסלול כבישים ולא נבנה כיתות לימוד, אבל כן נהיה שותפים בפרויקטים בחינוך ובליבת העשייה". לדבריה יש לה יחסים טובים עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. "בעבר הוא הגן עלינו כשנשמעו קולות של הלאמה, וגם היום אני רואה שהוא מבין את התרומה של קק"ל למדינת ישראל ויודע שיהיו פה שיתופי פעולה ונעבוד יחד. לא יהיו פה צעדים חד־צדדיים".
עדיין יש ניסיונות להלאים את קק"ל?
"אני חיה את המוסדות הלאומיים ושומעת על כך שוב ושוב, ולא מאמינה שזה יקרה. למדינת ישראל אין אינטרס להלאים אותנו. אנחנו יכולים לעבוד יחד, וגם המדינה מבינה מה התרומה שלנו לבניין הארץ. המוסדות הלאומיים היו התשתית להקמת מדינת ישראל. אומרים לנו 'מדינת ישראל קמה והתפקיד שלכם הסתיים', אבל זה לא נכון. אנחנו נמצאים בכל ממשקי החיים של אזרחי ישראל וגם בעולם היהודי, בעבודה ציונית שמחברת אותם לישראל. ברור שנדרש פה שיתוף פעולה עם המדינה, אבל המוסדות הלאומיים הם לא רק של המדינה, הם שייכים לכל העם היהודי".
דרוש תיווך נכון
המאבק סביב הרפורמה המשפטית לא פוסח על קק"ל, אך לדברי היו"ר הוא לא משפיע על יחסי הנציגים, גם כשאלה באים מקצוות שונים. "מה שיפה במוסדות הלאומיים הוא שסביב השולחן יושבים חברי כל הסיעות שמחזיקים בכל הדעות, ומנסים לשמור על המקום הזה כמו שהוא. נכון שיש ויכוחים ומחלוקות ולא הכול נופת צופים, אבל אנחנו משתדלים שלא להכניס את הפוליטיקה הארצית ולשמור על היכולת שלנו לעבוד בשיתוף פעולה. בוועדות שלנו אפשר לראות איך הנציג החרדי והנציג של הרפורמים והקונסרבטיבים מגיעים להסכמות".
דירקטוריון קק"ל שעובדיה־לוסקי עומדת בראשו מונה 37 חברים, שהם נציגי הסיעות המרכיבות את הדירקטוריון וגם את ההסתדרות הציונית. היא מציעה לנציגי הציבור ללמוד מהמוסדות הלאומיים איך עובדים יחד: "דווקא בשבועות האחרונים הערכים הציוניים כאן הם בקונצנזוס. הפוליטיקה הארצית יכולה ללמוד מאיתנו איך משתפים פעולה, איך עושים הידברות על אף המחלוקות. אנשים באים עם אידיאולוגיה וכל אחד עם המטען שלו, ואני צריכה לתחזק את הדבר הזה, ליצור הסכמות ולהוביל שיח בין הצדדים כשיש עימותים".
קיבלת מסרים ותגובות מצד נשיאי קק"ל בעולם על מהלכי הרפורמה?
"אליי ישירות לא הגיעו, אבל אני מבינה שיש חששות. אני מאמינה שזה נובע מחוסר ידע וחוסר הבנה וגם בגלל תיווך לא נכון מישראל לעולם, אז יש לחץ, חששות ופחד. אנחנו משדרים לקהילות שאנחנו בקק"ל עובדים בהידברות, וזה נוטע אצלם תקווה שבישראל יודעים לעשות את זה. יש לנו יכולת להראות שאפשר גם אחרת, לעבוד למען העם היהודי כולו". 
