שופט בית משפט השלום בירושלים אלעד לנג קיבל את התביעה שהגישו בשנת 2018 התנועה ליהדות מתקדמת (הרפורמים) והתנועה המסורתית (הקונסרבטיבים) נגד החברה שהפעילה בין השנים 2014 ל-2018 את ערוץ 20. בתביעה נטען כי הערוץ הפר את תנאי רישיונו וסירב לכלול תכנים רפורמיים וקונסרבטיביים בשידוריו.
התביעה נסמכה על שורה של סעיפים בתנאי הרשיון אשר חייבו את הערוץ במתן במה לכלל הזרמים והעמדות בחברה הישראלית, ובין היתר "שידורי הערוץ יקיפו מגוון רחב של נושאים, הקשורים למורשת ישראל, לדת היהודית, להיסטוריה, לתרבות ולמסורת של העם היהודי בתפוצות ובמדינת ישראל, בהתחשב בהוויה התרבותית והחברתית של הציבור היהודי על כל מרכיביו, זרמיו וגווניו, במדינת ישראל ובתפוצות".
לטענת התנועות התובעות, פניות שנערכו אל נציגי הערוץ בבקשה לשלב תכנים ומרואיינים המזוהים עם השקפת עולמן נענו בדחייה או בהתעלמות. לדבריהן, ממועד התחלת שידורי הערוץ ועד למועד הגשת התביעה שבפני משודרים שידורי הנתבעת "על טהרת היהדות האורתודוכסית תוך הדרה מוחלטת ומכוונת של הזרמים הרפורמי או הקונסרבטיבי".
התובעות הגישו את תביעתן למרות שהליך מקביל בנושא שנערך בפני מועצת הכבלים והלווין בשנת 2017 הסתיים בקביעת הפרה ובעיצום כספי בסך כמאה אלף שקלים. על אף זאת קיבל השופט את הטענה שהן זכאיות לתבוע גם מתוקף החוק לאיסור הפליה, ופסק כי התנועות יזכו לפיצוי בסך 132,480 ₪ מהערוץ, בתוספת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של כ-26 אלף ₪.
"בחינת הדברים שנמסרו בעדויות עדי התובעות אל מול העדויות שנמסרו מטעם עדי הנתבעת מובילה למסקנה ברורה לפיה התובעת הוכיחה, ולו במאזן הסתברויות, כי הנתבעת נקטה בהפליה כלפי התובעות בכך שנמנעה מלשלב תכנים ומרואיינים המזוהים עם השקפת עולמן של התובעות משידורי הערוץ וזאת חרף מספר רב מאוד של הצעות, בקשות ודרישות שהופנו אל הנתבעת ונציגיה לאורך התקופה הרלוונטית לתביעה", קבע השופט.
לדבריו, "אל מול המספר הרב מאוד של פניות שנעשו אל הנתבעת, בזמנים שונים, בנושאים אקטואליים ואחרים, במגוון אמצעים ואל מגוון רחב של גורמים רלוונטיים בנתבעת – הצליחה הנתבעת להראות רק מספר מצומצם מאוד של מקרים בהם שידרה הנתבעת תכנים מסוימים הנותנים ביטוי להשקפת עולמן של התובעות, קל וחומר מפי גורמים המזוהים עמה".
* * *
כזכור, בעבר נמתחה ביקורת קשה על השופט לנג, בטענה שהוא נוקט גישה מחמירה כלפי חרדים ואנשי ימין. למשל, כאשר צעיר חרדי נעצר באופן אלים על ידי המשטרה במהלך "ריקודגלים" בירושלים, האריך לנג את מעצרו ב־24 שעות, אף שלא היה לו עבר פלילי, ואף שהמשטרה סירבה לראות סרטונים המתעדים את רגע המעצר שצולמו בידי משתתפים אחרים באירוע.
באירוע אחר הגיע לאולם המעצרים של לנג יהודי ללא עבר פלילי, שנעצר לאחר שירה בנשקו באזור ציר המתפללים בחברון. לפי פרוטוקול הדיון, החשוד היה עד לזריקת אבנים על נערים יהודים, ולאחר שביקש סיוע מהחיילים והם סירבו לעזור, ירה בנשקו האישי לעבר חומת מִפגע. החשוד הגיע מיוזמתו למסור עדות בתחנת המשטרה, ושם החליטו לעצור אותו. השופט לנג האריך את מעצרו בשלושה ימים.
במקרה אחר, שפרסם כתב מקור ראשון ארנון סגל, אישר השופט אלעד לנג למשטרה להמשיך להחזיק בטלפון הסלולרי של פעיל הר הבית תום ניסני, בעקבות חשדות לא ברורים שנמסרו במעמד צד אחד.
את עיקר הטענות סופג לנג מסנגורים המייצגים אנשי ימין. לדבריהם, במקרים אלו לנג נענה דרך קבע כמעט לבקשות המשטרה להארכות מעצר. לטענתם הדבר שונה, למשל, מהמתרחש באולם המעצרים בבית המשפט בפתח תקווה, שגם אליו מגיעים עצורים מאזור השומרון אך השופטים בו מנהלים דיון ענייני ולא פעם משחררים את העצורים.
