הזכייה של נבחרת ארגנטינה בגביע העולם, בסיום גמר בלתי נשכח מול צרפת בתחילת השבוע, השלימה רשמית את סיפור האגדה של ליונל מסי, שבגיל 35 הניף את הגביע היחיד שחסר לו בארון התארים והשיאים העמוס לעייפה. ילד הפלא הצליח סוף־סוף להוריד את הקוף הענק שישב לו על הגב קרוב ל־20 שנה, ושבר בצורת של 36 שנה מאז הזכייה האחרונה של ארגנטינה בגביע העולם ב־1986. בכך הוא זכה בצדק בפריווילגיה להיות מוזכר לנצח בנשימה אחת עם דייגו ארמנדו מראדונה.
המסע המופלא שעבר מסי עם חבריו בקטאר כלל לא היה מובן מאליו, מפני שעד לפני כמה שנים החיבור בינו לנבחרת ארץ הולדתו הניב בעיקר תסכולים ואכזבות, שהובילו אף לפרישה כפולה שלו מהמדים הלאומיים. מסי גדל בעיר רוסאריו והחל לשחק כדורגל לאחר שהתרוצץ סביב אימו כל היום עם כדור בין הרגליים וסיכן את החפצים השבירים בבית. היא ביקשה מאימה שתרשום אותו לקבוצת הילדים המקומית. המאמן סירב בנימוק ש"הילד קטן מדי", ורק אחרי שביקשה שלפחות ייתן לנכדה הזדמנות, עלה מסי הצנום למגרש, כיכב מול חבריו החדשים ומאז לא ירד מהדשא.
- תורת המשחקים: צדיקי החסידות ראו בסביבון כלי לשינוי תודעתי
- "גוב האריות" חזרו לפעול וגררו לילה של עימותים עם צה"ל בשכם
- "אני נשוי לקואוצ'רית הכי טובה בארץ": המהפך השמח שעבר על שולי רנד
כשהיה בן שבע עבר לאחת מקבוצות הילדים של ניואל'ס אולד בויס, אחת משתי הקבוצות הבכירות של העיר רוסאריו. בגיל 11 אובחנה אצלו הפרעת גדילה והוא החל לעבור טיפולים בהורמון גדילה. בשנתיים הראשונות הצליחה המשפחה למצוא מימון לטיפולים הרפואיים בסך 900 דולר בחודש, אך כשהיה בן 13 הופסקה התמיכה הזו. סוכנים שהבחינו ביכולותיו של מסי בניואל'ס קישרו אותו לקרלס רשאק, המנהל הטכני של קבוצת ברצלונה. אחרי משא ומתן עברה המשפחה לברצלונה, לאחר שהנהלת הקבוצה סיכמה שתעניק תעסוקה בתשלום לאביו של מסי ותכסה את הוצאותיו הרפואיות. המהלך הזה הפך להשקעה המוצלחת ביותר של הנהלת ברצלונה אי פעם. ב־17 עונות במדי הקבוצה הבוגרת, לפני שעבר לפריז סן־ז'רמן, זכה מסי ב־35 תארים קבוצתיים, בהם 4 זכיות בליגת האלופות, 10 אליפויות, ו־7 גביעי ספרד, כשהוא מציב נתון מדהים של 672 שערים ב־778 הופעות רשמיות.
ההצלחה הפנומנלית הזו במשך השנים, שהתבטאה גם בשלל שיאים ששבר ובשש זכיות בתוך עשור בתואר היוקרתי "כדור הזהב" – שמעניק לזוכה בו את תואר שחקן השנה באירופה – לא קיבלה ביטוי בנבחרת הלאומית, שם כישלון רדף כישלון. אחת הבעיות שעליהן הצביעו בשנים הראשונות, היא שמסי נמצא שנים ארוכות הרחק ממדינת הולדתו, מה שהקשה עליו מבחינת סגנון הכדורגל הנהוג שם וגם מבחינה חברתית. ב־2005 הוא הוביל את הנבחרת עד גיל 20 לזכייה בגביע העולם, רשם הופעת בכורה בנבחרת הבוגרת בגיל 18 והוכתר בידי מראדונה כיורשו, אך משהו סירב להתחבר עד הסוף. מסי רשם הופעה ראשונה במשחקי גביע העולם שהתקיימו בגרמניה ב־2006, אך כלל לא שיחק במשחק ההדחה מול המארחת ברבע הגמר. ב־2007 רשם אכזבה ראשונה, לאחר הפסד 3:0 לברזיל בגמר טורניר קופה אמריקה היוקרתי. שנה לאחר מכן הוביל את ארגנטינה לזכייה במדליית זהב במשחקי בייג'ינג 2008 – תואר יוקרתי אבל פחות חשוב מהאחרים שאליהם שאף.
לטורניר ב־2010 בדרום אפריקה כבר הגיע ככוכב הנבחרת ותחת מראדונה כמאמן, אך כגודל הציפייה כך גודל האכזבה: ארגנטינה שוב הודחה ברבע הגמר ושוב בידי הגרמנים, שהביסו אותם 4:0. שנה לאחר מכן עברה הנבחרת השפלה נוספת, כשהודחה ברבע הגמר בידי אורוגוואי בטורניר קופה אמריקה שאירחו הארגנטינאים. ב־2014 בברזיל היה "הפרעוש", כינוי שהוצמד למסי על ידי אחיו הגדולים, צעד אחד מהתהילה שחיפש. הוא הוביל את הנבחרת לראשונה לגמר גביע העולם בברזיל, אבל שם שוב נתקל בגרמנים והם הרסו לו את החלום בניצחון בהארכה. מסי עצמו סיים עם תואר השחקן המצטיין, אבל בלי שער בשלבי ההכרעה ועם הרבה ביקורת מבית, נוסף על הטראומה שהתקשה להתאושש ממנה.
אחרי שני הפסדים ב־2015 וב־2016 בגמר קופה אמריקה מידי נבחרת צ'ילה, הודיע מסי כי לא ישחק עוד במדים הלאומיים: "עשיתי את המיטב אבל זה נגמר מבחינתי, ההחלטה התקבלה". הפרישה הזו החזיקה זמן קצר, והוא שב לנבחרת ארגנטינה. אחרי טורניר מוקדמות קשוח הצליח מסי להוביל את הנבחרת לגביע העולם ברוסיה 2018, שם הציגה הנבחרת יכולת חלשה ונוצחה בשמינית הגמר 4:3 בידי נבחרת צרפת, שדהרה עד לתואר השני בתולדותיה, מה שהוביל לפרישה חוזרת שלו מהנבחרת.
ארגנטינה הייתה אז בשפל שלא ידעה שנים, ושום איש מקצוע רציני לא הסכים לאמן אותה. בלית ברירה הפך ליונל סקאלוני – שחקן עבר שהפך לעוזר מאמן הנבחרת שנה קודם לכן – למאמן הזמני, פשוט משום שהוא היה היחיד שהסכים. הצלחתו להחזיר את מסי לסגל ולשפר את הנבחרת, הפכה את המינוי שלו לקבוע. למרות זאת, ב־2019 נמשך גל הכישלונות הארגנטינאי, לאחר שהודחה בידי ברזיל בחצי גמר הקופה, מה שהוביל לביקורת קשה של מסי על השיפוט ולהשעייתו לכמה חודשים ממשחקים בינלאומיים.
בשנה שעברה התהפך הגלגל לראשונה. ארגנטינה, שחזרה שוב לגמר קופה אמריקה, הצליחה הפעם לנצח ולזכות בתואר בינלאומי ראשון מאז 1993. מסי כיכב בטורניר: הוא היה שותף לתשעה מ־12 השערים שכבשה הנבחרת, עם 4 שערים ו־5 בישולים, ואחרי ארבעה הפסדים שוברי לב בגמר, הניף לראשונה גביע כקפטן ארגנטינה.
הוא עוד ישוב?
למשחקי קטאר 2022 הגיעה שוב ארגנטינה כמועמדת בכירה לזכייה. סקאלוני המאמן השכיל לבנות סביב מסי סגל של צעירים לוחמים ומוכשרים, שמצד אחד יכולים להשלים אותו מקצועית, ומצד שני חולמים לעזור לקפטן האהוב שלהם להגשים את חלום חייו. גם דעת הקהל שביקרה את מסי והתאכזבה ממנו לאורך השנים למדה להתאהב בו ובמסירות הגדולה שלו לנבחרת הלאומית.
משחק הפתיחה שבו רשמה נבחרת ארגנטינה יכולת פושרת ושהסתיים בהפסד מפתיע 2:1 לסעודיה, העלה חשש שההיסטוריה חוזרת. בפועל זו הייתה נורת אזהרה לארגנטינאים, והם השתפרו ממשחק למשחק. בהמשך ניצחו את מקסיקו ופולין (0:2 בשניהם) ועלו לשמינית הגמר, שם גברו על אוסטרליה 1:2. ברבע הגמר גברו על ההולנדים בתום קרב אדיר ובבעיטות הכרעה, ובחצי הגמר נקמו בקרואטים שהשפילו אותם לפני ארבע שנים, עם ניצחון 0:3. את המתוק מכול שמרו הארגנטינאים לגמר, שם הצליחו לגמול גם לצרפתים שהעיפו אותם מהטורניר במוסקבה, ולזכות בתואר בתום קרב בעיטות עונשין מורט עצבים.
בגיל 35 ובטורניר גביע העולם החמישי וככל הנראה האחרון בקריירה שלו, כשהוא נשוי לחברת ילדותו אנטונלה ואב לשלושה בנים, הצליח מסי להציג גרסה משופרת של עצמו – משימה כמעט בלתי אפשרית לנוכח קורותיו עד היום. זה התבטא קודם כול בכושר מנהיגות ולחימה שטרם ראינו אצלו. מעבר לאופי שהפגין, המשיך הפרעוש להיות דומיננטי ולרשום מספרים מפתיעים: הוא הבקיע 7 שערים והפך לכובש הארגנטינאי הבכיר בגביעי העולם, עם 13 כיבושים וסך הכול 98 שערים בינלאומיים ב־172 הופעות. הוא הבקיע לראשונה בקריירה בשלב ההכרעה בגביע העולם במסגרת שמינית הגמר, ומשם המשיך לכיבושים ברבע הגמר, בחצי ובגמר עצמו עם צמד נהדר (ועוד אחד לקינוח בבעיטות העונשין המכריעות), מה שהפך אותו לשחקן היחיד אי פעם שכבש בכל אחד משלבי גביע העולם.
מסי הוא גם השחקן הפעיל עם הכי הרבה שערים בגביעי עולם (קיליאן אמבפה הצרפתי הצעיר ממש מאחוריו, עם 12). כמו כן הוא בעט 6 פנדלים בטורנירים שונים (5 מהם במונדיאל הנוכחי) – הכי הרבה אי פעם, וגם הפך ליחיד שבישל בחמישה טורנירי מונדיאל רצופים. בגמר הוא גם הפך לשיאן ההופעות לשחקן בודד בטורניר, לאחר שרשם את ההופעה ה־26 במספר. מסי זכה חמש פעמים בתואר "איש המשחק" בקטאר ובתואר השחקן המצטיין של הטורניר, והפעם אין איש בעולם שיחלוק על כך.
"זה פשוט לא ייאמן", אמר בהתרגשות בסיום המשחק. "ידעתי שא־לוהים עומד לתת לי את הגביע, זה אושר גדול עבורנו. חלמתי על זה הרבה זמן, רציתי לסיים את הקריירה עם זכייה במונדיאל. אני לא יכול לבקש יותר מזה. קשה לי להאמין שזה באמת קרה. הוכחנו שוב שכאשר ארגנטינאים נלחמים יחד, אנחנו מסוגלים להגיע למטרה שאנחנו מסמנים. הכוח שלנו הוא בקבוצתיות".
במשך שנים נחשבו מסי וכריסטיאנו רונאלדו לשחקנים הבכירים בעולם, עם מספרים לא הגיוניים של כיבושים ובישולים, וזכייה סיטונית בתארים קבוצתיים ואישיים. אחרי קטאר, נראה שהשאלה הנצחית מי מהם טוב יותר כבר לא רלוונטית. בלי לקחת דבר מהקריירה הנהדרת של הפורטוגלי, השנים האחרונות אינן מיטיבות עם מורשתו; השיא נרשם בחודשים האחרונים, כשהפך לשחקן ספסל במנצ'סטר יונייטד ושוחרר ממנה בתחילת הטורניר לאחר ביקורת שמתח על הקבוצה בריאיון. גם במהלך הטורניר בקטאר הפך רונלאדו לשחקן ספסל, ואחרי ההדחה מול מרוקו ברבע הגמר סיים בבכי את קריירת המונדיאלים שלו בגיל 38.
גם מסי עצמו הצהיר לפני פתיחת המשחקים שזה צפוי להיות טורניר גביע העולם האחרון שלו, אבל עם סיום המשחק התבטא שאינו פורש כרגע מהנבחרת ושהוא רוצה לשחק בה כאלוף עולם. מעניין לראות אם ישנה את החלטתו וינסה להגיע גם למשחקים ב־2026, שיתקיימו בארה"ב, מקסיקו וקנדה, כשהוא יהיה כבר בן 39. בזמן הקרוב, לבטח לאחר מנוחה קצרה, צפוי מסי לחזור לצרפת כדי להשלים את העונה השנייה שלו במדי פריז סן־ז'רמן. לאחר עונת התאקלמות עם מספרים נמוכים יחסית לקריירה שלו, מסי נראה הרבה יותר טוב ונינוח בפריז. בשנה וחצי בקבוצה הוא רשם 23 שערים ו־28 בישולים ב־53 הופעות בכל המסגרות, ובקרוב ינסה להגשים חלום נוסף – לזכות בגביע צ'מפיונס ראשון בעבור הצרפתים. בפריז יתאחד מסי גם עם ניימאר, שהודח עם ברזיל בידי קרואטיה ברבע הגמר, וגם עם אמבפה, שכבש שלושער בגמר אבל ירד מנוצח ושבור לב. מעניין יהיה לראות כיצד ישפיעו הטורניר והתחרות בין השלושה על המשך העונה של האימפריה הצרפתית.
חידה נוספת היא המשך הקריירה של מסי, שהחל מינואר יהיה רשאי לנהל משא ומתן עם כל קבוצה שיחפוץ. אנשי הקרן הקטארית ששולטת בקבוצתו הצרפתית, בוודאי יניחו בפניו הצעה מכובדת בניסיון להשאירו אצלם. מעבר ליכולתו המקצועית הגבוהה, מסי נחשב לשחקן הפופולרי בעולם, שמושך הרבה גופים מסחריים ומייצר סביבו תעשיית מזכרות אדירה והרבה מאוד כסף. במהלך הטורניר בקטאר הודיעה חברת אדידס שאינה מצליחה לעמוד בדרישה לקניית חולצות שלו במדי ארגנטינה. בברצלונה, שעדיין מתקשה לעכל את עזיבתו לפני עונה וחצי, ינסו להחזיר אותו לעונות פרישה, בתקווה שצ'אבי, שמאמן את הקבוצה וכיכב עם מסי בשנות הזוהר, יצליח לשכנע אותו להחזיר עטרה ליושנה. אופציה נוספת היא ליגת ה־MLS האמריקנית, שם קבוצת מיאמי יונייטד חפצה בשירותיו של הגאון הארגנטינאי ויכולה להבטיח לו חיים נוחים לצד קהילה לטינית תוססת, סוג של פנסיה מוקדמת. ואולי מסי יבחר ברומנטיקה ויחזור הביתה, לארגנטינה ולקבוצת ילדותו ניואל'ס אולד בויס.
לא משנה לאן ילך ובמה יבחר, או כמה זמן ירצה או יוכל למשוך את הקריירה בגילו המתבגר, שמו של מסי כבר חרוט באותיות זהב בספרי ההיסטוריה של הכדורגל. כולנו נוכל לספר יום אחד שראינו אותו שם על המגרש, קטן, מהיר ועצבני, מלהטט בדרך לעוד מהלך כדורגל נפלא.
