החוק לפיקוח על המעונות, שיזם שר העבודה והרווחה חיים כץ, יעלה היום (א') להצבעה בוועדת השרים לחקיקה. גורמי המקצוע במשרדי ראש הממשלה, הרווחה והבריאות נועדו אמש בניסיון לגשר על המחלוקות בנוסח החוק, בין השאר לגבי מספר הילדים המזערי במסגרת פרטית שתיכנס לפיקוח.
כץ הודיע בשבוע שעבר שיביא להצבעה את הצעת החוק, שנועדה להסדיר את הפיקוח על מסגרות לילדים עד גיל שלוש, בעקבות הגשת כתב האישום נגד הסייעת אינה סקיבנקו בגין הריגת התינוקת יסמין וינטה בפעוטון בפתח־תקווה. וינטה בת השנה וחודשיים נהרגה בחודש שעבר כשסקיבנקו התעללה בה, התיישבה עליה וחנקה אותה למוות. סקיבנקו מואשמת גם בהתעללות בתינוקות אחרים בפעוטון.
מקרה המוות הקשה ומקרי התעללות אחרים שנחשפים שוב ושוב בשנים האחרונות מעידים עד כמה בעייתי הפיקוח על מוסדות החינוך לילדים בשכבות הגיל הללו. בישראל רק 25 אחוזים מהילדים עד גיל שלוש שוהים במסגרות מפוקחות, והרוב המכריע מטופלים במסגרות פרטיות ללא פיקוח. החוק של כץ מחייב רישוי למעונות יום ל־12 ילדים ומעלה, בהתאם לקריטריונים של המשרד המחייבים עמידה בתקני מיקום, הכשרה, מניעת העסקת עברייני מין, יחס מטפל־ילדים ועוד. כמו כן מחייב החוק הקמת מערך פיקוח לאכיפת הנהלים החדשים, בין השאר באמצעות עיצומים כספיים. עלותו התקציבית של החוק היא 700 מיליון שקלים.
במשרד האוצר מתנגדים לחוק בכל תוקף. "המשרד לא ייתן לזה לעבור במתכונת הנוכחית", קבע בסוף השבוע בכנס סגור מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד. במשרד ראש הממשלה דרשו השלמת מידע ומענה על שאלות בנוגע לחוק לפני שיתמכו בהמשך הליך החקיקה. מקורות במשרד הרווחה אמרו: "החוק מוכן לחקיקה. ההתעקשות של האוצר לתקוף את השר באופן אישי ולא ענייני מוכיחה עד כמה הם אטומים למחאה ולסכנה שבאי קידומו של החוק להגנה על הפעוטות. לצערנו, הפקידים מצליחים שוב ושוב לעכב את החוק, כל פעם בתירוץ אחר, וכך נמשך הדבר משנת 2010".
מקורות המעורים בנושא טענו שיש חשיבות רבה לכך שהחוק יעבור בכנסת בקריאה ראשונה, במטרה "ליצור רציפות ולהמשיך את חקיקתו בכנסת הבאה". המכשול העיקרי, הם מסבירים, הוא משרד האוצר, שלא מעוניין למצוא מקורות תקציביים למימונו למרות נכונות יתר המשרדים לקידום החקיקה. הזדמנות נוספת להסדרה חלקית של החינוך במעונות הפרטיים היא חוק המצלמות במעונות הפרטיים, שיזמו חברי הכנסת יפעת שאשא־ביטון ואיציק שמולי. החוק צפוי גם כן לעלות להצבעה בוועדת השרים לחקיקה ביום ראשון, אך קמו לו מתנגדים במשרד המשפטים (בשל חשש לפגיעה בפרטיות) ובמשרד לביטחון הפנים.
ליאת גלנץ, רכזת "קואליציית חינוך מלידה", אמרה בסוף השבוע: "הקואליציה מצרה על שאינטרסים פוליטיים מניעים את ההחלטות ומונעים מילדינו את הזכות למסגרת חינוך מפוקחת בעוד הם נתונים לסכנה". שלי אינדגאו, עובדת סוציאלית ומומחית לגיל הרך, הוסיפה: "לא הגיוני שהאוצר בוחר לשים מקלות בגלגלים לפיקוח על חייהם של פעוטות רכים. הגיע הזמן לאחוז ידיים יחד, מפעילי המסגרות, ההורים ומקבלי ההחלטות ברווחה ובאוצר, למען שמירה על ביטחונם".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מדובר בעוד ספין של שר הרווחה. ככל הידוע לנו, בתהליך הבדיקה שעורך כמקובל משרד ראש הממשלה כחלק מתהליך בדיקת האפקטיביות, ההצעה במתכונתה הנוכחית נמצאה לא יעילה, ואף תביא לפגיעה הן בילדים במערכת המפוקחת והן בילדים שמחוץ למערכת המפוקחת. אי לכך, אם שר הרווחה יבחר לקדם את ההצעה, הוא מוזמן להצביע על מקור תקציבי למימונה".
