חברי הכנסת מהרשימה המשותפת יצאו בהתקפה חריפה נגד ראש המנהלת לשיפור שירותי המשטרה ביישובים הערביים, ניצב ג'מאל חכרוש שהאשים אותם בפגיעה במגזר שאותו הם אמורים לייצג. "כנראה שחכרוש בעצמו מחפש רייטינג ובחר בדרך המלוכלכת וה'פופולרית' בקרב הנהגת השלטון, קרי הסתה נגד הנהגת הציבור הערבי", אמרה חברת הכנסת עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת).
לדבריה, "במקום להציע פתרונות אמיתיים ותכניות לאלימות הגואה, חכרוש למד טוב מאוד מהצמרת השלטונית איך מכסים על כישלונות ומתנערים מהאחריות. התבטאויותיו האומללות רק מעידות שאינו אלא כלי פוליטי המשמש דווקא להעמקת ההסתה והדיכוי נגד החברה הערבית. הניכור לו טוען חכרוש, הוא ומפקדיו ושרי הממשלה בונים במו ידיהם, ובמכוון. מציעה לו להתרכז בתפקידו, אותו מאייש כשנתיים עם אפס הישגים, ולהבין שבינתיים הוא משמש עלה תאנה למדיניות המעלימה עין מהפשיעה הגואה בחברה הערבית".
ח"כ חנין זועבי התבטאה גם היא נגד הניצב הערבי-מוסלמי הראשון בתולדות משטרת ישראל ואמרה כי "חכרוש מנותק מהמציאות ומהציבור שהוא אמור לשרת. כאשר הוא מוזמן לדיונים בכנסת אינו מצליח לתת את התשובות הפשוטות ביותר, כי הוא אחראי רק על תחום אחד: גיוס שוטרים ערבים, וגיוס הציבור אותו הוא אמור לשרת, נגד הנהגתו הלאומית".
לדבריה, "הוא יכול ללכת איתנו ברחוב ולראות איך הרחוב יגיב אליו, ואיזה טענות והאשמות הוא ישמע, ולכן הוא לא יעשה את זה. הוא מדבר 20 דקות בלי להשמיע מפיו את המלה 'ארגון פשע', אז איך הוא יציג תוכנית למלחמה בפשע? ללא תכנית כוללנית וברורה, יהיה לחכרוש את כל הזמן להאשים את ההנהגה הערבית".
מוקדם יותר, אמר חכרוש בכנס הבינלאומי של שרי ביטחון הפנים בירושלים כי "ממקום של כאב ותסכול החברה הערבית נתנה מבטחה בנבחרי ציבור אשר בחרו דרכם בהתלהמות ואלימות, ולבסוף לא רק שלא קידמו את המיעוט – אלא העמיקו והחמירו את משבר האמון. זה שירת את הרייטינג יותר מאשר הרוב המבקש שקט ושלום".
ניצב חכרוש התייחס בדבריו לשינויים המבניים בחברה הערבית בישראל ולמשבר האמון בין המשטרה לבין החברה הערבית שבימים אלה פועלת המשטרה לתיקונו, "החברה הערבית משתנה, היא מאבדת את הצביון החברתי שלה, ושלטון 'החמולה' איבד את כוחו בעולם של הצעירים", הסביר, "הדבר הוביל לכאוס בחברתנו. כאן התחיל המשבר בין החברה הישראלית לחברה הערבית בכלל, ובין משטרת ישראל לחברת הערבית בפרט".
עוד המשיך בדבריו ואמר, "תבינו את המשמעויות – מאז שנת 67' לא הוקמה תחנת משטרה חדשה ביישובים הערביים. שנים על גבי שנים שהקשב הארגוני היה מחוץ ליישובים הערביים, ובחברה הערבית לא הייתה לגיטימציה לשרת במשטרה, יותר מכך – הדבר אף נחשב כבגידה. איך בעיה תיפתר אם אתה לא נוכח שם לראות, לשמוע ולטפל? אני אומר לכם אמירה קשה – האם מישהו מכם היה מרגיש בטוח והאם היה מרגיש בעל מעמד שווה במציאות בה אין משטרה בקרבת ביתו? וקריאה לניידת נענית בהגעה כעבור חצי שעה או שעה?"
השינוי שמתחולל בשנתיים וחצי האחרונות, אמר חכרוש, התחיל את המהפכה. "בזמן שהחברה הערבית נתנה מבטחיה בנבחרי ציבור אשר בחרו דרכם בהתלהמות ואלימות, ממשלת ישראל בהובלתו של השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, יזמה תכנית חדשנית ומהפכנית לאיחוי המצב עם הקמת המנהלת לשיפור שירותי משטרה בחברה הערבית בישראל. החלטה זו מעידה על הנאורות, ליברליות והאומץ שיש כאן מאחר והצעד הזה התקבל בזמן משבר אמון קשה, והחשדנות הייתה משני הצדדים".
