שופטי בית המשפט העליון, יעל וילנר, אלכס שטיין ורות רונן דנים אחר הצהריים (ב') בערעורים שהוגשו על פסיקת שופטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, אסתר שטמר, ב"תביעת הקוטג'". מדובר בתביעה ייצוגית אשר הוגשה בשנת 2011, בהמשך למה שכונה אז "מחאת הקוטג'", בידי עו"ד אופיר נאור, בטענה שתנובה עשתה שימוש בכוחה כמונופול על מנת לגבות מחיר מופרז על קוטג' בשנים 2008-2011. התביעה התגלגלה במסדרונות בית המשפט המחוזי במשך כ-9 שנים, עד שבסופו של דבר הוכרע כי תנובה אכן עשתה שימוש בכוחה כמונופול בשוק החלב על מנת לגבות מחיר מופרז על הקוטג'. עוד הוכרע, כי שימוש בכוחה של חברה כמונופול על מנת לגבות מחיר מופרז על מוצר מהווה עוולה נזיקית אשר מאפשרת לתבוע על פיה.
סוגיה נפרדת ומורכבת לא פחות בפסיקת בית המשפט המחוזי היתה כימות הנזק. כלומר, קביעת הרווח העודף לו זכתה תנובה בעקבות העלאת מחירי הקוטג' באופן מופרז. התובעים הייצוגיים סברו כי על תנובה לשלם סכום של כ-125 מיליון שקלים, תנובה ביקשה לטעון כי כלל לא גבתה מחיר מופרז ואילו השופטת שטמר קבעה כי על תנובה לשלם כ-20 מיליון שקלים, ואלו יועברו לקרן לקידום התחרות הכלכלית. ההחלטה על העברת הכסף לקרן זו התקבלה בניגוד לעמדת תנובה, אשר ביקשה לשלם את 20 מיליון השקלים באמצעות הטבה ללקוחות או מתן סחורה בשווי דומה לגופים ללא כוונת רווח.
הן תנובה והן התובע הייצוגי ערערו על פסק הדין. בדיון היום יעלו הסוגיות שבמחלוקת, ובסיומו יידרשו שופטי בית המשפט העליון להכריע בשאלות הבאות. האם אכן הוכח כי תנובה ניצלה את כוחה כמונופול על מנת לגבות מחיר מופרז על קוטג'? האם גביית מחיר מופרז היא עוולה המקימה זכות תביעה על פי חוק ההגבלים העסקיים? ובמידה שהתשובה לשתי השאלות הללו תהיה בחיוב יצטרכו שופטי בית המשפט העליון להכריע בשאלה מה גובה הנזק.
