דגם מואר של לוויין שנתלה מהתקרה הגבוהה, חברי פרלמנט צרפתים שכיבדו בנוכחותם, ושמנה וסולתה של הקהילה היהודית שהתקבצו ביום שלישי בערב אל בניין הגרנד־פאלה, יצרו תמונת ניצחון מרשימה של יחסי ישראל־צרפת. האירוע החגיגי שהתקיים במבנה המהודר שבמרכז פריז פתח את עונת התרבות המשותפת לשתי המדינות, וציין גם 70 שנות עצמאות לישראל. צוות השגרירות עמל וטרח על הערב כמעט שנה, והחדשנות הטכנולוגית הישראלית הוצגה בפירוטכניקה צבעונית. "זה ערב מעודד מאוד", אמר שמעון מרסר־ווד, דובר השגרירות הישראלית בפריז. "זה לא מובן מאליו שבמרכז יחסי שתי המדינות ניצבת העשייה החיובית המשותפת, כמו הלוויין הזה", הוא מצביע אל הדגם המדמה לוויין ניטור אקלים ישראלי־צרפתי, ששוגר אל החלל בשנה שעברה.
אפילו הפגנת המחאה הפרו־פלסטינית הצפויה מול אירוע שכזה, הייתה דלת משתתפים למדי. "הפגנונת", מכנה אותה מרסר־ווד. ואמנם, במרחק כמה מאות מטרים מהמבנה, כשהם מוקפים מכל כיוון בכוחות משטרה גדולים, נצפו מפגינים מעטים שנשאו דגלי אש"ף והשמיעו קריאות בגנות ישראל.
בפנים, לקול תשואות הקהל, נאמו שני המנהיגים. ראש הממשלה נתניהו נקב בנאומו בשלושת ערכי היסוד הצרפתיים, שבהם לדבריו מאמינה גם ישראל – חופש, שוויון ואחווה. "כמו צרפת, ישראל היא דמוקרטיה גאה, גאה בהצלחתה לשמור על הדמוקרטיה בלב לבו של המזרח התיכון. זהו הישג אדיר, מכיוון שבמהלך 70 שנות קיומה לא הייתה שנייה אחת שבה לא קראו תיגר על הדמוקרטיה הישראלית", אמר נתניהו. הנשיא הצרפתי עמנואל מקרון הודה לקהילה היהודית המקומית על תרומתה לחברה הצרפתית, ושניהם התייחסו גם לאנטישמיות בצרפת המרימה שוב ושוב את ראשה המכוער, ולצורך להילחם בה בהתמדה ובעיקשות.
ועם זאת, נאומו של מקרון שנישא מול הקהל הלבוש במיטב מחלצותיו, נדמה לפרקים ככפית סוכר שבאה למחוק את טעם הגלולה המרירה שנבלעה זמן קצר קודם לכן. דקות ספורות לפני שנפנו אל האירוע, סיימו שני המנהיגים פגישה בארמון האליזה שהתארכה מעבר למתוכנן. על פי לוח הזמנים הם היו אמורים לשבת בארבע עיניים פחות משעה, ואז להרחיב את פגישתם לצוות גדול יותר ובו גם השר איוב קרא שהצטרף לפמליית ראש הממשלה. בסופו של דבר הפגישה המורחבת לא התקיימה כלל, ומקרון ונתניהו נועדו לבדם יותר משעה וחצי – התארכות המעידה כנראה על שיחה לא פשוטה שהתקיימה בחדר הסגור.
גם בהצהרות בתום פגישת נתניהו־מקרון, מלבד המחמאות ההדדיות הנדרשות, היו כמה עקיצות. שיאן הלא נעים היה בהתייחסות של מקרון להתפרעויות על הגדר בעזה ביום שבו נפתחה השגרירות האמריקנית בירושלים, שבהן נורו למוות 62 פלסטינים. "כשחוגגים אירוע כזה ויש אנשים שמתים, אינני חושב שזה חג, וזה לא עוזר לשלום", אמר מקרון.
צרפת גם תמכה בתחילת השבוע בהצעת כוויית למועצת הביטחון של האו"ם, שגינתה את ההתנהלות הישראלית סביב ההתפרעויות הפלסטיניות על גדר רצועת עזה, וקראה ל"הגנה בינלאומית לפלסטינים" – הצעה שנפלה בזכות וטו אמריקני.
נתניהו מצדו אמר בשלב ההצהרות עם מקרון כי "מה שראיתם בשבועות האחרונים הן לא הפגנות שוחרות שלום, אלא התפרעויות אלימות המאורגנות בידי חמאס שמשתמש במגנים אנושיים. המטרה שלהם היא להסתער לתוך ישראל ולחטוף אזרחים או חיילים, מטרים מגדר הגבול. הם שורפים את השדות שלנו. אלה לא אזרחים". ראש הממשלה הזכיר את האמירות המפורשות של חמאס כי 50 מההרוגים היו פעילי טרור. "יש לנו זכות להגן על עצמנו. אנו מממשים את הזכות הזאת. אנו מנסים לעשות זאת באמצעים לא קטלניים, אך ללא הצלחה, משום שחמאס רוצה שהאנשים הללו ייהרגו. תדמיינו שהיו 20 מיליון בני אדם תחת שליטה של משטר טרור עריץ, שמבקשים להיכנס בסערה לתוך צרפת ואומרים 'אנחנו רוצים להשמיד את צרפת ולהבעיר את פריז, וכשנחצה את הגבול לתוך צרפת נרצח כל אזרח צרפתי שנוכל להניח עליו את ידנו'. אין ספק שהייתם פועלים בכל דרך אפשרית כדי למנוע את זה מלקרות, וזה בדיוק מה שישראל עושה".
יום לפני כן, בפגישתו בברלין עם הקנצלרית אנגלה מרקל, היה זה נתניהו שהעלה לדבריו את הנושא העזתי אל השולחן, מעבר לנושאים האיראניים. ראש הממשלה אמר כי המשבר ההומניטרי בעזה, הנגרם בשל החנק הכלכלי שמשית עליה אבו־מאזן וגם מכיוון שחמאס מפנה את כל המשאבים הניתנים לו לחפירת מנהרות וביסוס טרור, הוא שמביא את "ההתנפצות אל הגדר".
הכסף ידבר
השבוע האירופי העמוס של ראש הממשלה כלל שלושה מפגשים עם מנהיגי מעצמות היבשת. ביום שני המריא לברלין ונפגש עם מרקל, משם המשיך למקרון בפריז, וביום רביעי הגיע ללונדון ונפגש עם ראשת ממשלת בריטניה תרזה מיי ועם שר החוץ בוריס ג'ונסון. הפגישה עם מיי נוספה למסעו של ראש הממשלה רק ימים ספורים לפני יציאתו לדרך.
לאחר הפגישה עם תרזה מיי אמר גורם מדיני בכיר כי הושגה התקדמות משמעותית עם כל שלושת המנהיגים השבוע, בקידום ההכרה כי איראן צריכה לעזוב את סוריה. שניים מהמנהיגים האירופיים אמרו כי יבקשו מסוכנות הגרעין של האו"ם לבדוק את החומרים שהביא המוסד הישראלי מארכיון הגרעין האיראני.
עם צאתו מישראל ביום שני אמר נתניהו כי מטרת הפגישות היא "איראן ואיראן": כלומר, לכאורה, ניסיון לשכנע את המנהיגים האירופים להצטרף לאמריקנים בביטול הסכם הגרעין, וכן מאמץ דיפלומטי לגייס את עמיתיו למאמץ משותף שימנע את ההתבססות הצבאית האיראנית בסוריה.
עם זאת, בהצהרות שנישאו בתום הפגישה עם מקרון אמר נתניהו בגלוי כי בנוגע להסכם הוא לא מבזבז תחמושת על ניסיונות שכנוע עקרים של המנהיגים האירופים שאינם נוטים ליישר קו, שכן המציאות הכלכלית תגרום להסכם להתבטל ממילא. ראש הממשלה התכוון ללחץ שיבוא מחברות מסחריות כלפי המנהיגים, מכיוון שבמסגרת הסנקציות האמריקניות לאחר ביטול ההסכם יימנע מחברות אירופיות הסוחרות עם איראן לעשות עסקים עם ארה"ב. נתניהו מסתמך על כך שהן שיגרמו לראשי המדינות שלהם לשנות את גישתם.
לכן הוא פנה למוקש האיראני השני: "מה שאני התמקדתי בו הוא בלימת התוקפנות האיראנית באזור", אמר בגרמניה. "היעד של ישראל, שאני חושב שכולם צריכים להיות שותפים לו – כל אלה הרוצים שלום, שגשוג ויציבות – הוא בנייתה מחדש של סוריה. תנאי הכרחי לכך הוא שאיראן תיסוג מסוריה כולה. אין להם מה לחפש שם. עלינו לבלום את תוכניתה של איראן למקם בסוריה את הצבא שלה ואת הנשק שלה, נשק מתוחכם וקטלני, שבאמצעותו הם מבקשים לתקוף את ישראל".
נתניהו אמנם הבהיר שוב עד כמה ההסכם רע בעיניו, והזכיר את המידע מארכיון הגרעין שהושג לאחרונה בידי המוסד ומוכיח כי ההסכם עם המעצמות מבוסס על שקרים שסיפרה איראן לסוכנות הגרעין של האו"ם, אולם לא מיקד בכך מאמצים. אגב, השימוש בנימוק הכלכלי נופל על אוזניים קשובות וכאובות באיחוד האירופי, שגם כך נמצא בשבועות האחרונים במלחמת בלימה מול המכסים הגבוהים שהטילה ארה"ב על ייבוא אלומיניום ופלדה מאירופה.
במסגרת הניסיונות לגייס את האירופים למאמץ העצום שהוא משקיע במניעת ההתבססות האיראנית בסוריה, נתניהו העלה בפגישותיו נימוקים הנוגעים בנקודות רגישות לשתי המדינות – הגירה בגרמניה וטרור בצרפת.
בתום הפגישה עם מרקל ביום שני אמר נתניהו כי "איראן מנסה לכבוש את המזרח התיכון. היא עושה זאת בסוריה, בתימן ובמקומות אחרים. איראן מנסה להציב את הצבא שלה, את חיל האוויר, חיל הים וכוחות היבשה, בסוריה. היא העבירה אותם 1,500 ק"מ מאיראן אל הדלת האחורית של ישראל, כשכוונתה המוצהרת היא לתקוף אותנו. ברור שלא נוכל לקבל את זה.
"אני חושב שגם אתם אינכם יכולים להסכים לכך משתי סיבות", הבהיר נתניהו לגרמנים. "ראשית, בגלל העיקרון. ברור שגרמניה וכל מדינה שוחרת שלום אחרת אינן מסכימות לתוקפנות משוחררת רסן וקריאות להשמדתה של מדינה אחרת. אך אני חושב שסיבה נוספת שגרמניה צריכה להיות מוטרדת בגינה, היא כי הנוכחות הצבאית של איראן בסוריה כוללת כ־18 אלף לוחמי מיליציה שיעים תחת פיקודם של מפקדים איראנים. מיליציות שיעיות אלה מגיעות מאפגניסטן, מפקיסטן וממקומות אחרים ויש להן מטרה צבאית וגם מטרה דתית. איראן מבקשת להגדיל את מספר לוחמי המיליציות הללו ל־80 אלף איש, ולנהל מסע דתי בסוריה הסונית ברובה. דבר זה יצית מלחמת דת בתוך סוריה, ויהיו לכך השלכות כמו גל נוסף של פליטים, שאתם יודעים לאן יגיעו".
לאחר הפגישה עם מקרון אמר ראש הממשלה כי "צרפת וישראל, כמו כל הדמוקרטיות, מתמודדות היום עם אתגר משותף. בשתי מילים – אסלאם קיצוני. הוא קורא תיגר לא רק על הדמוקרטיות אלא גם על מוסלמים. הוא הורג מוסלמים ומעולל להם דברים נוראיים. 250 בני אדם נרצחו כאן בצרפת כתוצאה מפיגועי טרור שבוצעו בידי זרוע אחת של אותה קיצוניות. אתה לא רוצה לספוג יותר". נתניהו הוסיף וציין כי שיתוף הפעולה המודיעיני ההדוק בין ישראל לצרפת נגד ארגוני טרור אסלאמיים "כבר הציל חיי רבים".
נתניהו לא השיב השבוע באופן ישיר לשאלה אם הממשל העדיף על ישראל בסוריה הוא אכן זה של אסד. הוא שב וענה רק כי הנוכחות האיראנית שם מסוכנת במיוחד ויש למנוע אותה. העובדה שלאסד אין אינטרס בפתיחת מערכה עם ישראל מוסיפה להנחה כי זהו התרחיש הרצוי בכאוס הסורי.
למרות הגשם שזרזף בפריז השבוע, אי אפשר היה להתיק את המבט מהתמונות המכעיסות ומכווצות הלב של שדות יישובי עוטף עזה העולים באש. בתשובה לשאלה בנוגע לטרור העפיפונים השיב נתניהו כי המענה הישראלי מתחלק לשלושה: פיצוי החקלאים, תגמול וסיכול, אך בנוגע לאופן שבו יתבצעו שני החלקים האחרונים הוא העדיף לא לפרט.
ביום רביעי בערב, לקראת סיום מסעו, התייחס נתניהו לביטול משחקה של נבחרת ארגנטינה בישראל. "ההחלטה של הנבחרת הארגנטינאית מאכזבת ומצערת", אמר. "שמעתי על זה אתמול בערב, צלצלתי לנשיא ארגנטינה מאקרי, הוא אמר שיעשה מאמץ. חזר אליי אחרי זמן קצר ואמר שניסה, אבל זו לא החלטה מדינית ואין לו השפעה. זה מצער". ראש הממשלה הוסיף כי להבנתו, הבקשה להעביר את המשחק לירושלים היא טבעית. לשאלה אם הוא חושש מביטולים נוספים של אירועי תרבות, השיב נתניהו כי הוא מקווה שלא יהיו כאלה. כשנשאל באופן ספציפי לגבי האירוויזיון, ענה כי כרגע אינו עוסק בכך כלל. גורם מדיני הוסיף כי "מה שרע בעניין הזה, זה שמדובר בביטול עם בולטות. כשזה מסי, זה עושה רעש".
