בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיים היום את הדיון בעתירות הדורשות לפסול את חוק ההסדרה ולקבוע כי אינו חוקתי. הדיון התקיים בהרכב של תשעה שופטים בראשותה של נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, אשר דנו בעתירות שהוגשו על ידי 23 ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים, ו-13 ארגוני ועמותות שמאל. מדובר על החוק המשמעותי והגדול ביותר שהעבירה הכנסת בקדנציה הנוכחית ולכן הדיון בבג"ץ לווה במתח רב בקרב כל הצדדים הנוגעים בדבר.
חילופי דברים מעניינים נרשמו בין של עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים שייצג את עמדת היועץ המשפטי, לבין השופטים חיות וסולברג. הלמן אמר בדיון כי ליועמ"ש הצעה אחרת מחוק ההסדרה, שבאמצעותה ניתן לחלץ מפינוי שליש מהישובים באזור יהודה ושומרון. נשיאת העליון, הקשתה: "ומה לגבי שני השלישים האחרים, מה הפתרון שם?" הלמן הגיב, שאין כעת פתרון. השופט סולברג הקשה: "האם היועמ"ש עובד על הצעת חוק אחרת?" הלמן השיב כי היועמ"ש לא מציע הצעות חוק. אז שבה השופטת חיות ואמרה: "היועמ"ש חי בשלום עם העובדה שאין פתרון לגבי שני שלישים מההתיישבות?!"
עוד חשף הלמן כי משרד הביטחון הציע בימים האחרונים להסדיר את עפרה בדרך של הפקעה בעקבות פסק דין קודם של בג"ץ, שלפיו ניתן להפקיע קרקע לצורך התיישבות, וכי מנדלבליט אישר זאת.
מי שייצג את המדינה בבג"ץ הוא עו"ד הראל ארנון שאמר בדיון כי "העותרים מבקשים לבצע הפיכה משטרית: להפוך חוק ישראלי, לא בשל נורמה ישראלית, אלא בשל נורמות חיצוניות. קבלת העתירות בנוגע לדין הבינלאומי תהיה הפרה של חוק יסודות השפיטה, שכן השופטים כפופים רק לחוקי מדינת ישראל".
לדבריו, "החוק הוא נטילת אחריות שלטונית, לאחר שנים רבות שהמדינה מדברת בשני קולות: היא עודדה את ההתיישבות אבל לא הסדירה את הקרקעות. המדינה מבינה שללא הסדרה, מדובר בפינוי של אלפי משפחות שיוביל למשבר חברתי ולאומי ממדרגה ראשונה. הוא נועד לפתור מציאות ייחודית ולא להכשיר הפקעות עתידיות. בית המשפט העליון נאלץ לדון בסוגיות שהן פוליטיות, והכנסת החליטה שהצפתו בעתירות כאלו איננה דבר רצוי. בכל המקומות שפונו – הקרקעות עומדות שוממות. החוק יוצר מנגנון פיצויים יחיד במינו בעולם בנדיבותו ובגמישותו. יש בה גם הגינות כלפי שני הצדדים: הבעלים יפיקו תועלת מהקרקע, והמחזיקים יוכלו להתגורר עליה".
יועמ"ש הכנסת אייל ינון, שייצג את הכנסת, הציע לשופטים כי במקום לפסול את החוק, להעיר את הערותיהם ולהשיבו אל הכנסת לבצע תיקוני חקיקה על פי הנחייתם. השופט עוזי פוגלמן השיב לו: "אדוני יודע כבר כעת את הבעיות בחוק, הוא לא צריך את ההמלצות שלנו". עוד אמר עו"ד ינון כי "חוק ההסדרה נולד בשל התנהלות בעייתית ביותר של ממשלות ישראל לדורותיהן, שיצרה פער בין הדין לבין המציאות. לפחות 3,000 מבנים מצויים בפוטנציאל של הריסה וקיפאון, משום שנבנו על קרקע פרטית. השאלה היא מי צריך לשאת בתוצאות, וח"כים רבים סבורים שאין להטיל על המתיישבים את מחדלי הממשלות. לכן החוק בא למנוע את המשבר תוך מתן פיצוי לבעלים שממילא אינם נהנים מרכושם".
בפברואר 2017 העבירה כנסת ישראל את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון, המוכר בשם המקוצר חוק ההסדרה. החוק נועד להסדיר את מעמדם של בתים בהתיישבות ביהודה והשומרון שנבנו על קרקעות בבעלות פרטית, חלקית או מלאה, של פלסטינים. על פי ההערכות, החוק עשוי לחלץ מסכנת פינוי כ-2,000 בתי יהודים ב-26 יישובים ביהודה ושומרון. לפי החוק, הקרקע אשר עליה בנויים הבתים תישאר בידי בעליה, אולם המדינה תפקיע מהם את זכויות השימוש בקרקע ותעביר אותן לממונה על הרכוש הממשלתי באזור יהודה ושומרון בתמורה, יפוצו בעלי הקרקעות הפלסטינים בסכום בגובה של 125% מערכם הראוי של דמי השימוש בקרקע, או יקבלו קרקע חלופית, לפי בחירתם.
עמותות השמאל בהם 'יש דין', 'שלום עכשיו' ו'האגודה לזכויות האזרח', יחד עם 23 ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים עתרו לבג"ץ נגד החוק וטענו כי החוק אינו חוקתי מכיוון שהוא סותר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בנוסף טענו כי החוק כובל את שיקול הדעת של הרשויות ומחייב אותן להפקיע מפלסטינים את זכויות השימוש וההחזקה שלהם באדמותיהם הפרטיות לתקופה בלתי מוגבלת; אינו מאפשר לפלסטינים כל אפשרות להתנגד להליכי ההפקעה; מפר את המשפט הבינלאומי ועלול לסבך את אזרחים ישראלים וקציני צה"ל בביצוע פשעי מלחמה. בעקבות העתירה, ב-17 באוגוסט 2017 הקפיא בג"ץ את ביצוע החוק עד לדיון בעתירות שהוגשו בנושא. הדיון נקבע להרכב של תשעה שופטים בראשות נשיאת העליון חיות, והם: חנן מלצר, ניל הנדל, עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק ארז, מני מזוז וענת ברון.
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הביע התנגדות נחרצת לחוק ההסדרה והציע חלופות אחרות להכשרת ההתיישבות שאינן צורכות חקיקה חדשה. מנדלבליט, כמו עמותות השמאל, טען כי החוק אינו חוקתי ולכן הודיע כי לא ייצג את המדינה בבג"ץ. בעקבות כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד, ויתרו על שירותו של מנדלבליט ובמהלך היסטורי מינו עורך דין פרטי אשר ייצג את המדינה בבג"ץ. עורך הדין הפרטי הוא עו"ד הראל ארנון הנחשב למומחה בכל הנוגע לנושא הקרקעות באיו"ש אשר הגן על החוק. יחד עם עו"ד ארנון התייצב להגן על החוק גם עו"ד שמחה רוטמן מטעמה של המועצה האזורית מטה בנימין. את כנסת ישראל ייצג היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, שאמנם הציג בעיות מסיימות הקיימות בחוק אך הביע עמדתו נגד פסילת החוק ובכך תמך בו. את היועץ המשפטי לממשלה ייצגה מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. ביום חמישי האחרון הגישו הצדדים בעתירה, כל אחד בנפרד, את עיקרי הטיעון האחרונים לקראת הדיון הגורלי בבג"ץ.
מטה היישובים למען חוק ההסדרה, המורכב מיישובים ביהודה ושומרון שחוק ההסדרה נוגע בהם ישירות, קיימו הפגנה מחוץ לבית המשפט העליון בזמן הדיון. ההפגנה הינה חלק מקמפיין "משחק מכור" אשר לדעת מארגניו "כשמדובר בהחלטות בג"צ זה משחק מכור. הגיע הזמן ששופטי העליון יוכיחו שהם שופטים גם לפי הצדק וההחלטות הדמוקרטיות ולא לפי אג׳נדה". כחלק מן ההפגנה יציעו המפגינים לעוברים ולשבים לשחק במשחקי רחוב.
