1.צפון
"עָרִים גְּדֹלתֹ וְטבֹֹת אֲשֶׁר לאֹ בָנִיתָ" (דברים ו, י)
טיול בשבילי שמורת תל דן, שילוב בין מקורות נחל דן השופע למרגלות החרמון לבין עצים ותיקים, חורש ים תיכוני, עצי מים צפוניים וכמובן שרידים של דן המקראית, אותה דן שנכבשה על ידי שבט דן ואחאב הקים בה עגלים. גם מתחם מקודש, גם שער קדום מאוד מימי האבות.
שילוב מקסים של טיול בשבילים מוסדרים המשלבים מורשת, ארכיאולוגיה וטבע מאוד מרשים.
> איך מגיעים?
מקריית שמונה ניסע צפונה על כביש 90 ונפנה לכביש 99 ומשם לפי השילוט לתל דן.
שמה של דן נשתמר בשמה הערבי תל אל־קאדי)'השופט' או 'הדיין'(. שמה הקדום הוא לשם או ליש. בתקופת השופטים נלחץ שבט דן בנחלתו על ידי הפלשתים מצד מערב, ויצא לחפש לו נחלה חדשה בצפון. השבט כבש עיר שקטה ובוטחת ובה יסד את העיר דן כשם השבט.
ניכנס אל הגן הלאומי תל דן ונלך בעקבות מפת האתר בשביל לעבר שער העיר הכנענית.
נחזור על עקבותינו בשביל וניכנס אל מערכת של כמה שערים מימי הבית הראשון שבאחד מהם נוכל לראות בפינה מצבות פולחניות. באזור השער הראשון נמצאו שברי כתובת המזכירה את 'בית דוד'. מכאן נמשיך לחלק הצפוני של התל שם נחשפה במת פולחן גדולה ושרידי מזבח הקשורים ככל הנראה במעשיו של ירבעם בן נבט שהפך את דן ואת בית אל למקדשים לשבטי ישראל לאחר פילוג הממלכה.
2.מסלול מלכים
תל יזרעאל, עין יזרעאל והגלבוע
הירידה מתל יזרעאל מספקת לנו הצצה על עמק יזרעאל, עמק חרוד ועמק בית שאן ועל המעבר הדרמטי היסטורי שבין דרך הים לדרך המלך. נחשוב על כך ש"בעין אשר ביזרעאל" נפגשים צבא ישראל של שאול מול צבא הפלישתים שמגיע מאזור אפק למלחמתו האחרונה של שאול בגלבוע.
נסיים בתצפית ממצפה כתף שאול שבו נוכל לדמיין כיצד בגבעות האלה נסוג שאול בעקבות אי הצלחתו בקרב בגלבוע מול הפלישתים כאשר מולנו תצפית מרשימה על רמות יששכר ואזור עמק בית שאן.
> איך מגיעים?
תל יזרעאל נמצא בסמוך לקיבוץ יזרעאל על שרידי הכפר זרעין. צמוד לחניה נבחין במבנה חרב גדול מידות המתוארך למאה ה־ 9 לפסה"נ לימי שושלת בית עמרי, ייתכן שהיה זה ארמון החורף של מלכי בית עמרי. ממרומי התל תצפית מרשימה: צפונה לגבעת המורה, מזרחה לרמת כוכב ולרמות יששכר, דרומה להרי הגלבוע ומערבה לעמק יזרעאל ולעיר עפולה. יזרעאל הקדומה יושבת על דרך חשובה החוצה את העמק ממזרח למערב. מן המגדל שביזרעאל זיהה הצופה את יהוא רוכב מכיוון מזרח ומתקרב לעיר. בסמוך לאנדרטת לוחמי הקרב בזרעין יוצא שביל סלול ולצדו פסוקים שונים מן המקרא המתארים את המקום. אפשר לדמיין למרגלות התל נחלות חקלאיות פוריות, שאחת מהן הייתה נחלת נבות היזרעאלי, ובה נטע נבות את כרמו. סיפור כרם נבות הוא עד היום סמל לעוולות השלטון ולדריסתו את הפרט. נפילת אחאב מכיסאו נעוצה באירוע זה.
מבין השבילים, העצים והנוף המרשים זועקים דמי נבות. מקום החטא הוא מקום העונש כמאמר אליהו הנביא: "במְִּקוםֹ אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת דַּם נָבוֹת יָלקֹּוּ הַכְּלָבִים אֶת דָּמְךָ גַּם אָתָּה". עונשו של אחאב התקיים בבנו יורם ובאשתו של אחאב איזבל אשר הסיתה אותו לחטא זה, שניהם נהרגו ביד יהוא דווקא כאן: "בְּחֵלֶק יִזְרְעֶאל יאֹכְלוּ הַכְּלָבִים אֶת בְּשַׂר אִיזָבֶל".
נרד בשביל לעין יזרעאל, שם חנה צבאו של שאול ערב מלחמתו האחרונה בפלשתים. נחלוף על פני עצי שקמה וחרוב. נשתכשך במי הנקבה והמעיין ונסיים את ההליכה בבריכה ובבית המשאבות מבטון מימי המנדט הבריטי.
כתף שאול
> איך מגיעים?
ניסע מערבה לאורך כביש הגלבוע לכיוון כתף שאול לפגוש דמות נוספת שצמחה כמנהיגה מקרב העם והושיעה את ישראל. מסכת חייו של שאול משבט בנימין, שחיפש את אתונות אביו ומצא מלוכה, שזורה ברגעי שיא ומשבר, וכרוכה במנהיגות גדולה וברוח רעה הרודפת אותו. בסדרת קרבות הצליח שאול לדחוק את הפלשתים משדרת ההר המרכזית. לאחר המפגש עם רוחו של שמואל אצל בעלת האוב בעין דור, רוחו לא נפלה בו והוא נכון לקרב אף שעתידו ועתיד בניו נגזרו. לקראת הקרב הגורלי כינסו הפלשתים את צבאם בעמק יזרעאל ושאול חנה בעין אשר ביזרעאל. דומה שהפלשתים ביקשו ליצור חיץ לאורך העמק בין השבטים הצפוניים: יששכר, זבולון, נפתלי ואשר לבין השבטים הדרומיים: מנשה, אפרים, בנימין ויהודה. חיץ זה נועד להחליש את הממלכה המאוחדת שהקים שאול לראשונה בתולדות ישראל. בכתף שאול שביל נוח ולאורכו פזורים פסוקים שונים המספרים על קרב האחרון של
המלך הראשון.
3."מַעְיַן גַּנִּים בְּאֵר מַיִם חַיִּים" (שיר השירים, ד, טו)
סטף ומעיינות ירושלים
בביקור בסטף ובמעיינות ירושלים, תטיילו בנוף שלא השתנה הרבה מימי התנ"ך. הנוף של המעיינות ונוף של מדרגות קדומיות וכמובן נוף של תצפיות מרשימות. במעיינות הסטף נוכל לראות מדרגות חקלאיות, שטחים חקלאיים זכר לתרבות חקלאית שפרחה באזור: שטחים זית, רימון, שקד, תאנה. ולעומת זאת חקלאות שטחים ניתן לראות בעיקר במי המעיין. אלו נופים ציוריים שהסבו לנו הרבה מאוד מושגים שקשורים לעולם התרבות הישראלי בהר. מקנה המידה אותו קנה ששמו בבריכה ובעזרתו מדדו את המים ושלחו אותם באמות לחלקות שונות ודרך מעין חתום – הבריכה. העידן התעשייתי והטכנולוגי ניתק אותנו מעולם החקלאות ומהקשר המתמיד לטבע, שהיו מנת חלקם של בני האדם בימי קדם.
בוואדיות ובמעיינות שבהרי ירושלים עדיין ניתן להבחין בשרידי התרבות החקלאית הקדומה, חקלאות בעל וחקלאות שלחין. ההרים והגאיות, המעיינות השופעים, כמו גם הצמחייה האופיינית לאזור — הם תבנית נופו של עם־ישראל היושב בארצו ונהנה מטובה. תיאורים מקראיים, דימויים ופסוקים, השאובים מעולם הטבע והחקלאות, באים כאן לידי ביטוי מוחשי.
נחל חלילים — מוצא
> איך מגיעים?
נגיע לכיכר חלילים במבשרת ציון ובכיכר נפנה ימינה ושוב שמאלה לחניית בית ספר השלום.
נחל חלילים הוא יובל קטן של נחל שורק. בהליכה לאורכו מתגלים נופי הרי ירושלים — חורש טבעי ולצדו מדרגות חקלאיות רבות — טראסות, ובוסתנים של גידולי בעל נטושים. בהיעדר טיפול במדרגות החקלאיות החורש מתחדש על גביהן. הדים למלחמת האדם בחורש אפשר למצוא בביטויים, כגון: "עֲזוּבַת הַחרֶֹשׁ" או "במָּותֹ יעַָר".
הזמנים השתנו, החורש שהיה ביטוי לגלות, עזובה ואזלת ידו של האדם הפך סמל למערכת אקולוגית
איתנה וטבעית. המושג "גידולי בעל" מופיע במקורות חז"ל, והוא קשור לפולחן הכנעני לבעל, האליל הממונה על גשמי הברכה. על פי המיתוס הכנעני, בראשית הקיץ היה בעל נכלא על ידי אל השאול מות, עד שאלת האדמה עשתורת הייתה מתחננת לאל, אבי האלים, לשחרר את בעל ולהחיות את העולם. נביאי המקרא יצאו חוצץ כנגד פולחן הבעל הכנעני.
בלב נחל חלילים נבחין בגדה השמאלית בחורבה ארכיאולוגית בשם חורבת מוצא. אולי אלו הם שרידי העיר מוצא בנחלת בנימין. במורד נחל חלילים, על הגדה הימנית, נבחין בקבוצת מערות שהרוח הנושבת והשורקת בהן העניקה לנחל את שמו. במפגש הנחל עם נחל שורק נבקר בעיינות תלם. ב־ 1906 יסדו כאן משפחות יהודיות מפעל לסבון, אך התיישבות זו ננטשה במאורעות תרפ"ט, ושרידיה שוקמו כחלק מפארק ירושלים. לאורך נחל שורק מי תהום גבוהים ומעיין חשוב וגדול הנקרא עין מוצא. ממעיין זה הובאו ערבות למזבח בחג הסוכות (משנה, סוכה ד, ה). בית הכנסת של מוצא שימש כחאן דרכים וכן כבית ספר לילדי היישוב הפועל עד היום, ובסמוך לו בית ילין — בית שעבר שימור נרחב ומספר את סיפור תולדותיו של היישוב לאורך התקופות.
סטף
> איך מגיעים?
ניסע דרך מחלף הראל לכיוון קיבוץ צובה. נחלוף על פני מבשרת ציון ובכיכר הסטף נעלה לפי השילוט להר איתן ולעין סטף.
באתר הסטף משמרת קרן קיימת לישראל חקלאות שלחין לצד חקלאות בעל. שני המעיינות הנובעים באתר, עין סטף ועין ביכורה, נאגרים בבריכות שמהן יוצאות תעלות המשקות את המדרגות החקלאיות, ועד היום גדלים כאן גני ירק בגידולי שלחין. לצדם צומחים בוסתני בעל התלויים בגשם ואינם דורשים השקייה — זית, שקד וגפן — המעניקים לנוף מראה ירוק ורענן במשך כל ימות השנה. כאן אפשר לעמוד על תיאורי טבע וחקלאות במקרא, כגון: "המַ שְַׁלחֵּ מַעְיָנִים בַּנְּחָלִים", "מַעְיָן חָתוּם… מַעְיַן גַּנִּים","וְהִשְׁקִיתָ בְרַגְלְךָ כְּגַן הַיָּרָק". אפשר לטייל באתר במסלול מעגלי.
את החקלאות הישראלית הקדומה, ומדגימה
4. שילה
נדידת ערי ממלכת ישראל בהר אפרים
שילה המקראית היא אתר ייחודי שמספר לנו על תחילת מלכות ישראל באזור ההר. תחילתו בשבטי ישראל שמגיעים להתנחל בהרי אפרים והרי מנשה. יהושע בן נון קובע את מקום שבטו באפרים בלבו יושבת העיר שילה ומקים בה את המשכן שנדד עם עם־ישראל במדבר ארבעים שנה. למקום הזה עולים לרגל אלקנה, חנה, שמואל וכמובן עם־ישראל.
במקום הזה פעל שמואל, עלי ובניו והוא נחרב על ידי פלישתים בקרב אבן העזר. ארון האלוקים נשבה והלך לשדות פלשת לכמה שנים ואחכ חזר לירושלים דרך חנייתו בקרית יערים. שילה מאפשרת הצצה נהדרת לימי המשכן, ולתקופה של אחרי המשכן. בתקופה זו אנחנו מוצאים מתקנים חלקאיים, תצפית טובה ואת האפשרויות השונות למיקומו של המשכן. הר אפרים היה ללא ספק 'אזור המרכז' של הארץ בתקופת המקרא, לא רק מבחינה גיאוגרפית. יישובים מרכזיים בתולדות האומה היו ממוקמים באזור זה, ובהם מרכזים דתיים ומדיניים. נעקוב אחר ערי הממלכה שהיו בהר אפרים לפי סדר כרונולוגי.
תל שילה
את שילה אפשר להגדיר כבירת ישראל בימי יהושע ובימי השופטים, שכן בה הועמד המשכן. שילה הייתה מוקד עלייה לרגל עד לחורבנה.
> איך מגיעים?
נגיע ליישוב שילה שעלה לקרקע בשנות ה־ 80 בסמוך לתל הקדום, נציץ בבית הכנסת הייחודי ביישוב המשלב אלמנטים עיצוביים בהשראת משכן שילה.
נגיע לאזור התל ונתחיל בשתי כנסיות הנמצאות דרומית לתל: כנסיית הבסיליקה נחפרה בשנות ה־ 20 בתקווה (שנתבדתה) למצוא באתר את שרידי המשכן, שכן מדובר בשטח פתוח ומישורי המאפשר התכנסות המונית בזמן עלייה לרגל. ג'אמע א־סתין — מסגד השישים, שבו התגלו בחפירות פסיפסים מרהיבים ובהם כתובת המזכירה את השם שילה.
ב"מגדל הרואה" שבראש התל נצפה בחזיון מרשים על המשכן ואחר כך נצפה לסביבות תל שילה: עלי, שילה, מעלה לבונה, קריות, ג'לוד וסינג'יל וכן הר בעל חצור ומורדותיו. אפשר להבחין שתל שילה נמוך מסביבתו ואפשר לומר במליצה: "שילה, הרים סביב לה". נרד אל הכתף הצפונית ונבחין בחציבה גדולה היוצרת מתחם על ציר מזרח-מערב. יש חוקרים הסבורים שכאן עמד המשכן, השערה הנתמכת מן המקרא, שכן לאחר מפלת קרב אבן העזר הגיע אל העיר המבשר שהודיע על תוצאות הקרב ורק לאחר מכן הגיע לעלי הכוהן שישב במשכן וסיפר לו על גורל הארון ובניו. בהנחה סבירה טופוגרפית ששער העיר היה מדרום, הרי שמיקומו של המשכן בצדו הצפוני של התל תואם סדר התרחשות זה. קרב אבן העזר שבו נפל הארון בשבי פלשתים מציין את ירידת העיר ממעמדה כעיר משכן, וייתכן שאף את חורבנה. כעבור שנים יצא משילה הנביא אחיה השילוני ובישר לירבעם בן נבט כי הוא עתיד לייסד את ממלכת ישראל. מעמד ההמלכה היה בשכם, ולשם פנינו מועדות.
הר גריזים — תצפית על שכם
> איך מגיעים?
ניסע למצפה יוסף דרך היישוב ברכה ושכונת השומרונים. המסורת של השומרונים על אודות מוצאם מציינת שהם הם צאצאי שבטי מנשה, אפרים ולוי שלא גלו מעולם. שאר שבטי הצפון הוגלו בימי הכיבוש האשורי במסגרת המדיניות האשורית של חילופי אוכלוסיה. עד שנות ה־ 60 התגוררו השומרונים בשכונתם בעיר שכם, אך מעט לפני מלחמת ששת הימים ובמיוחד לאחריה עזבו את העיר ובנו בתים במרומי הר גריזים. בראש ההר נחשפה עיר מקדש הלניסטית וכן כנסייה מהתקופה הביזנטית. התגלו גם יסודות קדומים יותר של מבנה מונומנטאלי מהתקופה הפרסית, ששימש מקדש שומרוני.
מן התצפית רואים את תל בלאטה הוא תל שכם המקראית, בין הר עיבל מצפון לנו, להר גריזים שעליו אנו עומדים. בחלקו המערבי של התל חומה ושערים כנעניים גדולים מימי האבות ובמרכז התל שכבה מימי ההתנחלות. שכם נמצאת על קטע מעבר מדרך הים לדרך המלך שבעבר הירדן המזרחי. למרגלות הר גריזים והר עיבל נובעים מקורות מים רבים והשטחים הפוריים סביב העיר הקנו לה מעמד כלכלי חזק. הגיאוגרף הגרמני אלט כינה אותה "בירתה הבלתי מוכתרת של ארץ ישראל". כאן בנה אברהם מזבח לאחר כניסתו לארץ, כאן קנו יעקב ובניו חלקת שדה, כאן השביע יהושע את העם לפני מותו שלא ייטוש את תורת ה', וכאן שרף אבימלך את אויביו לאחר שיותם נשא את משלו המפורסם שאולי אפילו נמשל במקום הזה. אפשר לדמיין ממש את שבטי ישראל מתכנסים כאן בשכם ומבקשים מרחבעם להקל את עול המסים שהטיל שלמה אביו. משסירב, התכנסו אותם אנשים כדי לייסד את ממלכת ישראל החדשה והמבטיחה בהנהגת ירבעם בן נבט. בשכם, העיר המרכזית והמקודשת עוד מימי האבות, מלך ירבעם, אך הוא העביר את בירת ישראל לפנואל ואחר כך חזר שוב למלוך מהר אפרים, מהעיר תרצה.
הר כביר — תצפית על נחל תרצה
> איך מגיעים?
ניסע ליישוב אלון מורה, ומצומת הכניסה ליישוב נפנה בשילוט בצבע חום לכיוון הר כביר המתנשא לגובה 745 מ', וממנו נפתחות לפנינו מרפסות נוף יפהפיות לכל הכיוונים. מהתצפית הדרומית הסמוכה לחניון הרכב, נצפה לכיוון שכם ורכסי עיבל וגריזים. נגד כיוון השעון נראה את היישובים: ברכה, יצהר, אריאל, תפוח, מעלה לבונה, עלי, איתמר.
נעבור לתצפית הצפונית שנקראת בשם "תצפית לונץ" (ע"ש תת־אלוף במיל' יוסף לונץ). תחתינו מדרון מהתלולים בארץ היורד 600 מ' אל עמק תרצה שבמרכזו נחל זורם ובסביבתו כפרים עתיקים: טובאס היא תבץ המקראית, בידאן היא העיר "בדן" של ימי המשנה ובה מעיינות שופעים הנקראים "עינות בידאן", תל פארעה שזוהה כעיר הבירה תרצה, שעליה נאמר "יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם". בתרצה מלך ירבעם, וממנה יצאה אשתו לשילה לדרוש את שלום בנה אצל הנביא אחיה, אך בשובה לעיר מת בנה. במזרח נראים הרי הגלעד ומצפון נראים הרי הגלבוע, התבור, הרי נצרת והחרמון המושלג בחורף. נשב בצלו של עץ אלון ענק, המזכיר לנו את אלון מורה ששכנה כאן. אברהם הגיע מחרן לשכם כנראה דרך נחל תרצה, וכאן קיבל את ההבטחה "לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזאֹּת". יהושע צעד תחתינו בנחל שבו עברה "דרֶּךֶ מבְואֹה שֶַּׁמש"ֶ, כשהוא מוביל אחריו את בני ישראל להר עיבל.
