הכניסה למשרדו של חבר הכנסת לשעבר מיכאל קליינר, נשיא בית הדין של הליכוד, משרה ניחוח נוסטלגי שעולה מהתמונות המעטרות את הקירות. דיוקן ענקי של ז'בוטינסקי מביט מלמעלה, ראובן ריבלין, אריאל שרון, משה קצב, בני בגין, דוד לוי, בני אלון – אלה הם רק חלק מהדמויות המיתולוגיות המונצחות שם, לצד אירועים שונים לאורך השנים כמו טקס חתימת אמנת הליכוד, ותקיעת יתד בראס אל־עמוד. ככל שהשיחה מתארכת, העבר נשכח והמתח לקראת הפריימריז גובר. האזעקות בדרום פסקו לפי שעה. על כל צרה שלא תבוא, קליינר מוודא בטלפון את קיומן מחרתיים של הבחירות המקדימות בליכוד, עם סיומו של מבצע "עלות השחר".
מאז ההכרזה על יציאה לבחירות, קליינר ממלא תפקיד מכריע בבחירות הפנימיות בליכוד, שנערכו שלשום. הוא מעורב היטב בנעשה במפלגה, ויש לו כוח רב מתוקף סמכותו להכריע בסוגיות תקנוניות. בהינף קולמוס הוא יכול לאשר או לפסול מועמד שמבקש לפלס את דרכו לכנסת הבאה. יעידו על כך הטלפונים מחברי הכנסת – מהבכירים ביותר ועד המועמדים החדשים – שמפריעים את הריאיון בלשכתו ברמת־גן. לאחד הוא אומר "אתה יכול לצאת בחמישייה ואפילו בראשון", ולאחר הוא משיב: "לא מוחקים אתכם".
איך קורה שגם ימים בודדים לפני מועד הבחירות, עדיין לא היה ברור מי המתמודדים?
"הבחירות האלה מתקיימות בתקופה קצרה מאוד, ובליכוד לא עושים בחירות־דמה באינטרנט אלא הכול קלפיות, אנשים מצביעים, צריך לשנע 130 אלף איש. אנחנו מפלגה תוססת. אנשים ערערו לוועדת הבחירות, לבית המשפט ולבית הדין, כמו מפלגה דמוקרטית מתפקדת. אבל בסך הכול כולם יודעים מי המועמדים, והמועמדים יודעים שהם מועמדים. זה התעכב מכיוון שהיו עוד שניים־שלושה אנשים שעמדו להכרעה משפטית, או כי אנשים פנו לבית המשפט".
על התמודדות גלעד שרון: "בניגוד לאחרים שהופתעתי מתמיכתם בהתנתקות, לו לפחות הייתה סיבה טובה – כיבוד אב ואם"
טוענים שנתניהו קידם מועמדים מסוימים ופסל אחרים, וכך סידר את הפאזל שייבחר מי שהוא רוצה.
"תמיד יש מידה מסוימת של מעורבות לגבי מועמדים, אבל לא הייתי אומר שלנתניהו יש מעורבות מסיבית. הוא גם לא יכול להרשות לעצמו. בסופו של דבר הוא צריך לחיות עם מי שייבחר, ואף פעם לא נבחר בדיוק מי שהוא רוצה. את יודעת, יש נטייה לפרסם שמועות.
"לדוגמה, בעניין של המחוזות (ראו בהמשך; ע"ג) מוצג כאילו בית הדין נענה לפנייה של נתניהו. זה לא נכון, נתניהו לא היה בכיוון. לא שהוא לא רצה בזה או שהוא לא שמח כשזה קרה, אבל הוא אפילו לא ידע על העתירה של הפעילים מירושלים. הוא לא האמין בזה ולא נתן לזה סיכוי, והוא הופתע שבית הדין קיבל את הערעור שלהם".
אתה זוכר מהעבר את נתניהו מתערב כך בבחירות פנימיות?
"כן, בכל מערכת בחירות בעבר אמרו שהפעם הוא מתערב יותר מאי פעם. האפשרויות שלו להתערב מוגבלות מאד, מכיוון שכל התערבות שלו היא בחתימה גבוהה, כולם יידעו ממנה וזה יעורר כעסים, כי כשיש עשרה מועמדים ואתה תומך רק באחד, מה שיוצא מזה הוא תשעה אנשים ממורמרים וכפוי טובה אחד".
מאז שנת 1975, קליינר, בן 74 כיום, מעורב בקלחת הפוליטית הישראלית. הוא נבחר לכנסת לראשונה בגיל 34, במסגרת רשימת הליכוד. כשדוד לוי הקים את מפלגת גשר הוא הצטרף אליו ונכנס שוב לכנסת במסגרת איחוד הרשימות עם הליכוד בבחירות 1996. לקראת הבחירות הבאות, ב־1999, הקים יחד עם בני בגין את תנועת חרות, שהשתלבה במסגרת האיחוד הלאומי. לקראת בחירות 2003 חבר לידידו ברוך מרזל, אך רשימתם נותרה מחוץ לכנסת. במהלך השנים הפך לפעיל בולט במסע לשחרור יונתן פולארד מהכלא בארה"ב.
קליינר מחזיק בתפקיד נשיא בית הדין בליכוד קרוב לעשור. לא מעט שעות העביר בלשכתו שבמבנה מצודת זאב המיתולוגי. יש לו גם טור שבועי בעיתון מעריב. הוא נבחר לתפקיד למורת רוחו של נתניהו, שהציב מולו מועמד אחר, לאחר שכיהן בשורת תפקידים פוליטיים. "נתניהו לא דיבר איתי", הוא נזכר. "מבחינתו הייתי המועמד הכי פחות רצוי. הוא עדיין כעס עליי שהפלתי את ממשלתו עם בני בגין, רחבעם זאבי ובני אלון במחאה על הסכמי וואי. כשהוא צלצל לברך אותי אחרי שנבחרתי זו הייתה הפעם הראשונה שדיברנו מאז 1999".
כיום היחסים בין השניים מורכבים. מצד אחד נטען כי בית הדין נמנע מפסיקות שמנוגדות לרצון יו"ר התנועה, מצד שני אין ביניהם ידידות קרובה. "תוך כדי עבודה הוא ראה שאני הוגן", סבור קליינר. "עכשיו היה לי קרב קשה נגדו סביב 'הליכודניקים החדשים', כולל הופעה מאוד קשה שלו נגד בית הדין רק לפני כמה חודשים, על רקע סירובנו להוציא אותם מהמפלגה אם לא יחתמו על מכתבי נאמנות אישיים. היה בינינו עימות מאוד חריף. עכשיו, לעומת זאת, הוא מאוד אהב את הפסיקה האחרונה (להעביר את בחירת נציגי המחוזות מחברי המרכז למתפקדים, ע"ג), אף שהוא הופתע ממנה ולא ידע עליה מראש. הוא למד שבית הדין הולך לפי החוקה, לפי מה שאנחנו חושבים שטוב לתנועה. לכן כל כך הרבה אנשים פונים לבית הדין, כי אתה לא יכול לדעת את התשובה מראש. גם אנחנו לא יודעים את התשובה מראש. הרבה פעמים אני משנה אותה".
יש מקום לשריונים
המתח במפלגה הגדולה בישראל הגיע ביום רביעי לשיאו, כאשר 110 מועמדים התחרו על 34 מקומות ריאליים על פי הסקרים. רבבות מצביעים מתוך כ־130 אלף מתפקדים התפזרו בין 110 הקלפיות ברחבי הארץ, והכריעו כיצד תיראה רשימת הליכוד לכנסת ה־25. קדמה לכך שורת פסיקות של בית הדין של הליכוד שהרעישו את התנועה, יצרו כותרות והשפיעו על המתח והלחץ הפנימי.
למורת רוחם של העסקנים והמושכים בחוטים בליכוד, קליינר נטל מידיהם של חברי המרכז כוח רב. בהחלטה חריגה ומפתיעה הוא שינה את הליך הבחירה למועמדים במחוזות, וקבע שהם ייבחרו בידי המתפקדים ולא באמצעות חברי המרכז. ח"כ דוד ביטן למשל טען כי מדובר ב"שינוי כללי המשחק".
על דוד לניאדו: "אדם עשה מעשה משוגע בזמן מסוים, וחי שנים רבות כצדיק – וגם עכשיו אסור לו להתמודד? מי שאומר לא, שלא יצביע בשבילו"
לפי קליינר, עד היום "הייתה פה תקלה, השיטה הקודמת הייתה לא הגיונית. היא לא שירתה את הליכוד והייתה אפילו מזיקה. במקום שפעיל בטבריה יעשה קמפיין בחירות בקרב המתפקדים של המפלגה במחוז הבחירה שאליו הוא שייך, והמתפקדים שמכירים אותו יחליטו אם לבחור בו או במישהו אחר, במקום זה מרכז הליכוד כולו צריך לבחור את האנשים לכל המחוזות. כלומר, אותו פעיל מטבריה צריך לעזוב את המחוז שלו חודשיים לפני הבחירות ולהסתובב בפתח־תקווה, בבאר־שבע, בדימונה, להפריע לחברי מרכז לפעול במקומם ולנסות לנמק למה הם צריכים לתמוך בו כנציגה של טבריה. זה היה אבסורד.
"השיטה התקבלה במרכז הליכוד לפני בחירות 2015 בגלל איזו פשרה דחוקה במסגרת התחייבות של הליכוד לדוד אמסלם, היא הייתה תקפה רק עד הכנסת ה־21, ולא הייתה סיבה להמשיך את ההסדר המזיק הזה. ההחלטה שלנו הביאה לכך שהמועמדים החדשים במחוזות ייבחרו בידי 150 אלף מתפקדי הליכוד, ואז ברור שהאפשרויות לדילים כמעט ולא קיימות".
זה היה מאבק קצר יחסית לעומת מלחמת החורמה שקידשו נתניהו וסביבתו נגד האישור שנתן בית הדין של הליכוד למועמדותו של דוד לניאדו, שהורשע בעבר בפריצה לבתים, אף שוועדת הבחירות של הליכוד פסלה את התמודדותו. הוא ביקש להתמודד על המקום השמור לנציג מחוז תל־אביב במקום ה־38 ברשימה, ואף זכה לתמיכתו של ח"כ דוד ביטן, ראש לשכת הליכוד. שעות לפני פתיחת הקלפיות, השופטת עינת רביד מבית המשפט המחוזי בתל־אביב הפכה את החלטת בית הדין של המפלגה, ושבה ופסלה את לניאדו.
איך ייתכן שאין בליכוד סעיף הפוסל התמודדות של אנשים שהורשעו בעבירות שונות?
"זה בדיוק הפוך, סעיף 20 לחוקה קובע שמי שעבר עבירה של קלון לא יוכל לקבל ייצוג בתנועה. השאלה היא אם הסעיף הזה תקף; יש במדינת ישראל גם חוק שנקרא 'המרשם הפלילי ותקנת השבים' שהעביר ניסן סלומינסקי ב־2015, ונכנס לתוקף ב־12 ביולי 2022, שאומר שאחרי שבע שנים העבירה מתיישנת ואדם שעשה אותה יכול להתמודד לכנסת. לא חייבים לבחור בו".
מה זה אומר על המפלגה?
"מה זה אומר על המפלגה?! עם ישראל בחר את יפתח לשופט, מה זה אומר עליו? שמעת על ריש לקיש? ביהדות יש לאדם שריצה את עונשו ועבר תקופת צינון מסוימת, אפשרות לשוב ולהתמודד. כל אדם יכול לכפר על מעשיו, להיטהר, להשתנות ולנקות את עצמו. זה שאדם עשה מעשה משוגע בזמן מסוים, במשבר מסוים, וחי שנים רבות כצדיק – גם אז אסור לו להתמודד? מי שאומר לא, שלא יצביע בשבילו".
אתה יכול להבין את הלחץ של נתניהו בנושא?
"כן, הוא חשב שזה מזיק לו בבחירות. גם בעניין הזה אני חלוק עליו, היינו יכולים לעשות מהלימון הזה לימונדה. הוא חשב שאי אפשר יהיה להסביר את זה, שהכותרת בתקשורת תהיה 'הליכוד בחר עבריין לכנסת'. לניאדו היה זוכה בגלל שהוא שיקם את עצמו, הוא איש אהוב, פעיל חברתי, עוזר לאנשים ואדם ראוי. העוול שלא נתנו לו להתמודד צועק לשמיים. הוא אחד האנשים הכי אפקטיביים. נתניהו יודע שהוא איש מצוין, רק שמבחינה ציבורית הוא לא יכול למכור אותו".
התנועה מעניקה לקליינר סמכויות נרחבות. לפי אחד הסעיפים חבר השופטים רשאים להכריע בכל דבר. הם פטורים מסדרי דין ומהדין המהותי, ויכולים להביא בחשבון את טובת התנועה כפי שהם מבינים אותה. מבחינת קליינר, הסעיף הזה מופעל במקרים חריגים. "אני רואה בסעיף הזה נשק אטומי שאסור להשתמש בו חוץ ממקרים חריגים מאוד".
יש לך דוגמה?
"כל פעם שעולה נושא השריונים הוא כאוב מאוד, מכיוון שכל מה שצריך לעשות הוא תיקון חוקתי קטן, שבתוך הבחירות הכלליות השוות של חברי הכנסת תהיה ליו"ר התנועה סמכות לבצע שריונים. זה אחד המקרים הבודדים שאנחנו מרשים לעצמנו להתפתל ולמצוא פתרון שהוא לא בדיוק לפי החוקה, כי זו באמת טובת התנועה. ראשי מפלגות מתחרות ממנים את כל הרשימה שלהם, ויו"ר הליכוד לא יוכל לקבל אפילו שריון אחד? זה נראה דבר לא תקין. אני מקווה שבוועידה הקרובה יתוקן הסעיף הזה, ויוּתר ליו"ר התנועה לעשות כמה שריונים".
מתפקדים רבים אינם מצביעי ליכוד. כלומר, לגורמים שאינם רוצים בטובת המפלגה יש השפעה גדולה עליה. כיצד מתמודדים עם התופעה?
"אנחנו ערים לעניין הזה, אבל האנשים האלה הם לא נגד הליכוד ולפעמים מתוך שלא לשמה בא לשמה, ומרוב שהם מעורים ופעילים הם מרגישים חובה מוסרית להצביע ליכוד. יש גורמים שמתנגדים לליכוד ורושמים אנשים לליכוד במטרה לחבל בו. זו כמובן תופעה שהליכוד לא סובל, ואם מזהים אותם – מרחיקים אותם".
כמי שמכיר את הליכוד מקרוב, האם התנועה שינתה את פניה?
"תמיד יש התרפקות על הדור הקודם, ובזמנו – התגעגעו לדור שקדם לו. מהרבה בחינות הרמה של סיעת הליכוד היום גבוהה הרבה יותר משהייתה כשאני נכנסתי לכנסת בפעם הראשונה. היום יש אנשים יותר משכילים, ערכיים, מציעים יותר הצעות חוק. חלקם קולניים יותר וחלקם פחות, כולם עברו את המסננת של פנייה לציבור, אחרת הם לא יקבלו קולות. המאבק הדמוקרטי יוצר חברי כנסת הרבה יותר מחודדים ונמרצים".
עוד נשוב לשם
קליינר נטוע עמוק בליכוד, אך מעורב ובקי גם במפלגות אחרות. הוא נחשב מקורב לאנשי עוצמה יהודית, ולחץ על חבריו בימין שיצרפו את איתמר בן־גביר לכנסת. הוא מיודד עם מיכאל בן־ארי וברוך מרזל, ומצד שני זוכר לבני בגין, שחבר לתקווה חדשה, את ההליכה המשותפת בעבר.
"אני באופן אישי מעדיף ממשלת ימין", הוא מבהיר על רקע החשש כי נתניהו יעדיף את גנץ על פני בן־גביר וסמוטריץ'. "זו תהיה ממשלה שסוף סוף תטפל בבעיות היסוד שהליכודניקים מחכים מ־1977 שיום אחד נקום ונטפל בהם: בראש ובראשונה עליונות המשפט על פני בית המשפט, שלטון חוק אמיתי שבו חברי הכנסת מחוקקים, המשטרה מבצעת והשופטים דואגים שהדברים יתנהלו בצורה נכונה ומסודרת. בליכוד לא רוצים חוק צרפתי. אם נתניהו היה רוצה חסינות הוא היה יכול לקבל אותה על סמך חוק החסינות הקיים שחיים כ"ץ נהנה ממנו, וגם נתניהו היה יכול ליהנות ממנו.
"תמיד צריך להעדיף את החוק, אבל ישנו שטח אפור שבו השקפת העולם של השופטים משחקת תפקיד; בית המשפט לא צריך להיות כמו הכנסת – ממש תמונת ראי של הציבור – ולגיטימי בהחלט שיהיה פער בינו ובין הציבור. לצערי השקפת העולם שלהם באה לידי ביטוי בהתערבות בהחלטות ועדת הבחירות המרכזית, כאשר מצד אחד מאפשרים לחנין זועבי ולאנשי הרשימה המשותפת להתמודד, ומצד שני לא מאפשרים למיכאל בן־ארי ולברוך מרזל שהם ציונים טובים ומסורים ואוהבי ישראל ולא גזענים".
איך היית מגדיר את התנהלות משפט נתניהו?
"אני מכיר את הנושא היטב כמשפטן. המשפט הזה לידתו בחטא, והוא עשה עוול גדול לא רק לבנימין נתניהו אלא למדינת ישראל כולה. ישראל הגיעה בעשר השנים האחרונות להישגים גדולים ועשתה קפיצת דרך מדהימה במעמדה הבינלאומי והכלכלי, אבל יכולנו להגיע רחוק הרבה יותר אם לא התקלה הנוראה הזאת, שיום אחד עוד יכתבו עליה מחקרים וספרים".
קליינר מספק הסבר מעניין לגישתו של היועמ"ש לשעבר. "מנדלבליט אהב את נתניהו, העריץ אותו, ומרוב שהוא העריך אותו הוא טעה בעניין כתבי האישום. מנדלבליט הוא איש מאוד הגון, ובגלל אהבתו לנתניהו הוא כל הזמן חשש שהוא מטה את הדין לטובתו. לכן הוא הלך איתו לחומרה. אדם אחר היה בוודאי ניטרלי ולא מגיש נגדו כתבי אישום".
בשלב הזה קליינר מפתיע בעמדתו על מועמדותו של גלעד שרון, בנו של אריאל שרון, אדריכל העקירה מגוש קטיף. "מכירה את הדבר הזה?" הוא מציג את הצמיד הכתום הדהוי, זכר למחאה נגד ההתנתקות, שהשבוע מלאו לה 17 שנה. "יש כאלה שאומרים שיענדו את זה עד שכל האנשים מגוש קטיף יפוצו. אני לא אוריד את הצמיד עד שיהודים יחזרו לגור בגוש קטיף. ואחרי זה, אני חושב שגלעד שרון הוא לא היחיד שתמך בפינוי באותה עת, ובניגוד לאחרים שדי הופתעתי מעמדתם ולא אזכיר שמות, לו לפחות הייתה סיבה טובה – כיבוד אב ואם זו מצווה חשובה ביהדות. בדרך כלל העמדות שלו היו הכי ימניות במשפחה, ואני חושב שהוא אדם מאוד מוכשר שיתרום לליכוד. אני לא חושב שצריך היה למנוע ממנו להתמודד. מבחינה משפטית היה צריך לתת לו להתמודד כבר לפני שלוש שנים, במסגרת אישור קיצור הפז"ם שנתניהו סירב להעניק לו ובית הדין התכוון להתיר".
איך אתה רואה את היחס הליכודי לאיילת שקד?
"אני גדלתי בתנועת החירות שהייתה מיעוט מול שלטון מפא"י, ואהבתי להיות מיעוט נגד הרוב. אצל איילת, רוב האנשים כועסים עליה אפילו יותר מאשר כועסים על בנט. אני בין הבודדים שמאמינים לה. אני חושב שהיא באמת רצתה להקים ממשלת ימין, ושמעתי ממנה מיד לאחר הבחירות שהיא מקווה לשכנע את סמוטריץ' בעניין רע"ם. בזמן התפקיד שלה בממשלה, היא הייתה זאת שאכפת לה מערכי הימין, בכל הנושאים הערכיים האידיאולוגיים. כרגע היא מפלגה מתחרה בבחירות, ואני מאוד מקווה שהיא תצליח ושאם היא תעבור זה ישרת את הליכוד".
יש לך קשר עם דוד לוי, שרצת איתו במפלגת גשר?
"חזק מאוד. בפתק האישי השם הראשון שסימנתי היה אורלי לוי, בגלל אבא שלה. דוד הוא לדעתי ההחמצה הכי גדולה של הפוליטיקה הישראלית בדור האחרון. הוא היה יכול להיות ראש ממשלה נפלא וכל העם היה לומד לאהוב אותו. גם כנשיא המדינה רציתי בו".
יש משהו שאתה מצטער עליו בחודשים האחרונים?
"דווקא העומס הגדול בעת האחרונה, גרם לנו לראות כמה הדמוקרטיה שלנו מתפקדת".
