דו"ח חדש של מרכז המחקר של הכנסת שהועבר לוועדת חוק ומשפט קובע כי משטרת ישראל עומדת בהנחיות היועמ"ש בכל הנוגע להימשכות חקירות וכי אלה אינן מתארכות יתר על המידה. הדו"ח מגלה כי אגף החקירות במשטרה וכן עבודת חטיבת התביעות של המשטרה פועלים במהירות וב-98% עומדים בהנחיות היועמ"ש. בניגוד לכך, מגלה הדו"ח כי טיפול פרקליטות המדינה בתיקי תביעה חורגות מהנחיות היועמ"ש אולם נתון זה נמצא במגמת ירידה.
לא מעט פעמים מותחת ביקורת כלפי משטרת ישראל ופרקליטות המדינה בכל הנוגע להימשכות חקירות וגיבוש כתבי אישום. הימשכות יתר גורמת לעינוי דין ופגיעה בחשוד ולכן הזריזות חשובה. ועדת חוק ומשפט של הכנסת דנה בימים אלה במספר הצעות חוק, שמטרתן להסדיר בחקיקה ראשית מגבלות על משך הטיפול של רשויות המדינה בתיקי חקירה ותביעה.
אין כיום חקיקה מוסדרת המגבילה את משך זמני החקירה או גיבוש כתבי אישום על ידי המשטרה והפרקליטות או גופי אכיפה אחרים, ואולם, הגופים הללו יצרו הנחיות פנימיות מגבילות. האחד הוא הנוהל המשטרתי "הגבלת משך החקירה נגד חשוד" והשני, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה בשם "משך טיפול התביעה עד להגשת כתב אישום". בסעיף 3 להנחיית היועץ המשפטי נקבע כי תובע ייתן החלטתו בתיק חקירה מסוים מוקדם ככל האפשר, ולא יאוחר מפרקי הזמן האלה: בעבירות מסוג חטא יש לפעול לסיום הטיפול בתיק בתוך חצי שנה; בעבירות מסוג עוון יש לפעול לסיום הטיפול בתיק בתוך 12 חודשים; בעבירות מסוג פשע שדינן עד עשר שנות מאסר ובעבירות מיוחדות מסוג עוון שהוגדרו בהנחיה יש לפעול לסיום הטיפול בתיק בתוך 18 חודשים; בעבירות מסוג פשע שדינן עשר שנות מאסר ומעלה, יש לפעול לסיום הטיפול בתיק בתוך 24 חודשים.
אז האם המשטרה והפרקליטות עומדות בלוח זמני החקירות? ראשית למשטרת ישראל: המשטרה הגישה לכנסת נתונים משנת 2014-2017. אלה מחולקים לנתונים אודות הימשכות חקירות ונתונים אודות הימשכות חטיבת התביעות במשטרה.
בשנת 2014 נחקרו כ-101 אלף תיקים, ב-2015 כ-97 אלף, ב-2016 כ-91 אלף וב-2017 כ-90 אלף. מן הנתונים עולה כי כ97% מתיקי החקירה בעבירות מסוג עוון שהסתיים בהם הטיפול המשטרתי בכל אחת מהשנים 2014-2017 טופלו בתוך שנה, כלומר בתוך פרק הזמן שנקבע בנוהל. מספר תיקי החקירה בעבירות עוון שנותרו פתוחים בחלוף שנה מיום פתיחת התיק, כלומר בחריגה מהנוהל מצוי בטווח שבין אלפיים לשלושת אלפים תיקים בכל שנה, כלומר מדובר בחריגה של כ 3%-2% בלבד. כ-70% מתיקי החקירה בעבירות עוון הסתיימה החקירה המשטרתית בתוך חודש אחד בלבד, ובחלוף חצי שנה מיום פתיחת התיק מסתיים הטיפול בלמעלה מ-90% מהתיקים.
כך גם בתיקי חקירה בעבירות מסוג פשע – מן הנתונים עולה, כי בכל אחת מהשנים 2014-2017 למעלה מ-98% מהתיקים שהסתיים בהם הטיפול המשטרתי – טופלו בתוך 18 חודשים, כלומר בפרק הזמן שנקבע בנוהל החקירות; מרבית התיקים הללו טופלו בתוך חודש בלבד מיום פתיחת התיק.
נתונים בנוגע לחטיבת התביעות של המשטרה מגלים כי גם שם עומדת המשטרה בהנחיות ומגישה כתבי אישום בזמן. על פי הנתונים שנמסרו לוועדת החוקה שיעור תיקי הפשע שטופלו ועמדו בהחניות היועמ"ש היה גבוה מ-99% ,ושיעור תיקי העוון שטופלו בתוך התקופה הקבועה עומד על 98%.
מחברות הדו"ח, רינת בניטה ואורלי אלמגור לוטן ממרכז המחקר של הכנסת מסכמות כי "מהנתונים שפורטו לעיל עולה, כי בשנים 2014-2017 רוב מוחלט של התיקים שהסתיים בהם הטיפול המשטרתי – טופלו בתוך פרק הזמן שנקבע בנוהל. בד בבד, יש שיעור קטן של תיקים שעודם פתוחים". המחברות מעירות כי "יש מקום לבחון בצורה מבוססת יותר את הגורמים המביאים לעיכובי חקירות; מתשובת המשטרה שנמסרה למרכז המחקר והמידע של הכנסת באפריל 2018 עולה, כי המשטרה כלל לא מרכזת את הנתונים באשר לגורמים הללו בכל הנוגע לתיקים שמשך הטיפול בהם ארך יותר מהתקופה שנקבעה בנוהל החקירות".
פרקליטות המדינה
מן הנתונים בדו"ח עולה כי שיעור משמעותי מטיפול פרקליטות המדינה בהגשת כתבי אישום חורג מהנחיות היועמ"ש. ואולם, שיעור זה נמצא במגמת ירידה. בין השנים 2014-2015 שיעור כתבי האישום בעבירות מסוג עוון שהוגשו לאחר יותר מ-12 חודשים, כלומר, בחריגה מהנחיית היועץ המשפטי, עמד על 23% – כמעט רבע מהתיקים. ואולם, בשנת 2016 שיעורם ירד לכ-19%.
בין השנים 2014-2016 הייתה ירידה בשיעור כתבי האישום בעבירות מסוג עוון מיוחד ופשע שהעונש עליהן הוא עד 10 שנות מאסר שהוגשו לאחר יותר מ-18 חודשים, כלומר, בחריגה מהנחיית היועץ המשפטי: מ-14% בשנת 2014 ,ל5-% בשנת 2015 ועד ל-10% בשנת 2016. בין השנים 2014-2016 שיעור כתבי האישום בעבירות מסוג זה שהוגשו לאחר יותר מ-24 חודשים, כלומר, בחריגה רבה מהנחיית היועץ המשפטי, נותר עקבי לאורך התקופה האמורה ועמד על כ-2% מדי שנה בלבד.
