המגעים בין השרים יועז הנדל לאיילת שקד בדבר ריצה משותפת מתמהמהים, והסיבה היא בין היתר הקו המפלגתי שטרם הוכרע לגבי הקמת ממשלה ביום שאחרי הבחירות עם יו"ר תנועת הליכוד, בנימין נתניהו.
עמדתם המסתייגת של ראשי דרך ארץ, הנדל וצבי האוזר מ"הביביזם" לא פוסלת את נתניהו, אך נוטה מלכתחילה לממשלה רחבה. בנוסף, דוחים השניים ישיבה בקואליציה עם איתמר בן גביר, כך לפי אמירות שלהם מהעבר.
שקד נמצאת לכאורה בקו הפוך מהשניים. היא מוכנה לשבת גם תחת נתניהו (לא תהיה רק לא ביבי) וגם עם בן גביר באותה קואליציה. מצד שני טוענת שקד שהם לא פוסלים את נתניהו רק אם זה יגיע במסגרת ממשלה רחבה – משל רוטציה עם בני גנץ. המשמעות היא שלא ישבו תחת נתניהו בממשלת ימין בה הם יהיו האצבע ה-61 בממשלתו.
העיכוב בהכרזה על הליכה יחד מאפשר לליכוד, גנץ-סער והציונות הדתית להמשיך לתקוף את שקד במקום להתחיל לנהל קמפיין שיחזק את האיחוד ויתווה קו שימשוך מצביעים. על שקד מופעל לחץ מצד הנדל, האוזר, מתן כהנא ואביר קארה להוביל מפלגה שתהיה כלכלית-ימנית-ליברלית, בעוד ח"כ ניר אורבך יחד עם מקורבים אחרים גורסים כי אם יש דרך לשקד לעבור את אחוז החסימה הוא רק דרך הציונות הדתית ומחוזות הימין בלבד, שכוללים גם אפשרות לישיבה תחת נתניהו.
במקביל, מנהל מתן כהנא מגעים כפולים גם מול חילי טרופר, נציג כחול לבן-תקווה חדשה שם הוא מבקש להיות אחראי על "תיק" הציונות הדתית בכל הנוגע להמשך קידום הרפורמות ושטח המפלגה וגם מול ימינה, למקום בכיר.
מוקדם יותר היטיב ח"כ ניר אורבך להסביר את הפיצול של שקד בין האחרים באומרו כי "שקד נמצאת היום בפרשת דרכים. היא מתלבטת בין ללכת לכיוון לא ברור שכבר ניסינו והוא נכשל, ממשלת אחדות שהיא למעשה ממשלה עם הערבים, הכיוון השני זה ללכת חזרה לבייס, לחזור חזרה בצורה מלאה לגוש ימין בראשות נתניהו".
