נאס"א פרסמה השבוע את המקבץ הראשון של תמונות צבעוניות ונתונים שנאספו על ידי טלסקופ החלל המהפכני ג'יימס ווב, שעד כה הוכיח את עצמו כעוצמתי במיוחד וכמי שמסוגל לראות הרבה יותר רחוק אל מעמקי החלל והזמן, בהשוואה לטלסקופ החלל שקדם לו, האבל.
מאות אנשים – מדענים, מהנדסים וחברי קונגרס – התאספו באודיטוריום במרכז טיסות החלל גודארד של נאס"א בגרינבלט, מרילנד, בציפייה לחשיפה הגדולה. זה היה רגע מסעיר. מתמחים של המרכז גדשו את האולם, הניפו פונפוני עידוד והריעו בזמן שהבכירים נכנסו למקום.
Wasp-96 b

זהו כוכב לכת ענקי, אולי חצי מגודלו של צדק, שמקיף כוכב במרחק 1,150 שנות אור מכדור הארץ. כוכב הלכת קרוב מדי לכוכב הזוהר מכדי להצטלם כעצם בודד, אך מכשיר בטלסקופ הצליח ללכוד את הספקטרום של כוכב הלכת – הישג חשוב מבחינה מדעית מכיוון שהוא יכול לחשוף את הרכב האטמוספירה שלו.
צביר הגלקסיות SMACS 0723

תצלום מעמיק ביותר. התמונה מציגה צביר של גלקסיות, הנקרא SMACS 0723, שמתפקד כעדשה מסיבית ומגדיל את העצמים הקוסמיים הקלושים והרחוקים ביותר שמאחוריו.
חמישיית סטפן

חמש גלקסיות מרהיבות, ארבע מהן באשכול המרוחק כ־290 מיליון שנות אור, בקבוצת הכוכבים פגסוס. החמישייה נצפתה וצולמה על ידי האבל, והתמונה החדשה תאפשר השוואה של מה ששני טלסקופי החלל רואים כשהם אוספים אור באורכי גל שונים.
ערפילית קארינה

ערפילית עמוסת כוכבים, כולל מערכת הכוכבים האולטרה־זוהרת אטא קארינה. הערפילית ממוקמת במרחק של כ־7,500 שנות אור מכדור הארץ, בתוך גלקסיית שביל החלב שלנו, והערפילית נראית מחצי הכדור הדרומי.
פרויקט ווב היה מסע ארוך, קשה ומלא בסכנות, אך הוא הפיק תמונות מרהיבות שסוכנות החלל ושותפיה הבינלאומיים להוטים לחלוק עם העולם.
"העובדה שהוא מתפקד באופן כמעט מושלם מדהימה", אמר מנהל הפרויקט ביל אוקס לפני תחילת הטקס. "תמיד ציפיתי שיהיו כל מיני תקלות קטנות, דברים שמפציעים פתאום ונושכים אותך". אבל שום דבר לא נשך. כל הדברים שהיו עלולים להשתבש במשימה מורכבת כמו זו הם חדשות ישנות בשלב הזה, אמר מהנדס המערכות מייק מנזל, בזמן שהמתין לפרסום התמונות. "החדשות החדשות הן שהטלסקופ מתפקד כרגע בעוצמה כפולה ממה שציפינו", אמר מנזל.
התמונה של צביר הגלקסיות נחשפה ראשונה בטקס מיוחד בבית הלבן, על ידי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ובכירי נאס"א: "אנו מביטים לאחור יותר מ־13 מיליארד שנים", אמר מנהל נאס"א, ביל נלסון. "האור נע במהירות של 300 אלף קילומטרים לשנייה, והאור הזה שאתם רואים מאחד הכתמים הקטנים האלה, נוסע כבר למעלה מ־13 מיליארד שנה". נלסון הוסיף: "בהמשך נחזור עוד יותר לאחור. זו רק התמונה הראשונה… אנחנו חוזרים כמעט להתחלה".
התמונה החדשה היא מה שמכונה תצפית "שדה עמוק", כאשר הטלסקופ בוהה במה שנאס"א כינתה "חלקת שמיים בגודל של גרגר חול המוחזק על ידי אדם שעומד על הקרקע". החלל החיצון במבט כזה נראה צפוף להפליא – לא כל כך מרווח. מה שהטלסקופ ווב רואה דרך בחינת החורים הזו של החושך הקוסמי, הוא קן צרעות של עצמים מבריקים אך חידתיים בצבעים רבים. מקבץ של כוכבים מופיע בחזית, אבל כל שאר העצמים שנראים שם הם גלקסיות – מצבורים עצומים של כוכבים, שהופכים לכתמים קטנים של אור בשל המרחקים העצומים.
עם פרסום התצלומים, הקהילה האסטרונומית רחשה מהתרגשות, מצפה לתמונות מהפכניות נוספות של היקום ממרחקים קוסמיים עצומים וברזולוציה ללא תחרות. ווב מבטיח לחקור כוכבי לכת המקיפים כוכבים רחוקים, בחיפוש אחר כאלה שייתכנו בהם חיים – למשל אם קיימת בהם אטמוספירה דומה לזו שמקיפה את כדור הארץ. "מכיוון שהטלסקופ מסוגל 'לקרוא' את ההרכב הכימי של כוכבים, נוכל לדעת אם יש להם אטמוספירה נוחה ואם הם ראויים למגורים", אמר נלסון.
לטלסקופ – שתוכנן להחליף את טלסקופ החלל האבל, שעודנו פעיל – "יש יכולות שעולות בהרבה על החלומות האופטימיים ביותר שלי", אמר גארת' אילינגוורת', אסטרונום מאוניברסיטת קליפורניה בסנטה־קרוז. בסוף שנות השמונים היה אילינגוורת' גורם מרכזי בפיתוח תוכניות עבור טלסקופ חלל אינפרא־אדום. "היכולות של ווב הן באמת לא מהעולם הזה", הוא אומר.
המבט הראשון אל מעמקי היקום הוא רק טעימה ממה שיבוא בעתיד, אמרה האסטרונומית הפלנטרית היידי האמל, אחת מהמדענים שאמורים להשתמש בווב בחודשים הקרובים. האמל תיארה את התצלום הראשון שנחשף כ"הוכחת היתכנות, שמעוררת את התיאבון שלנו לתוצאות שוברות השיאים שאנו יודעים כעת שיגיעו מהמתקן יוצא הדופן הזה".

בלי קשר להתפעלות מהתמונות החדשות, העובדה המשמעותית היא שווב עובד. המשימה הזאת מעולם לא הייתה בטוחה. הטלסקופ עוכב שוב ושוב, ותג המחיר שלו זינק ל־10 מיליארד דולר. בשלב מסוים, הקונגרס כמעט הרג את הפרויקט. במשך שנים רבות, לא היה ברור אם הטלסקופ יתרומם מהקרקע, תרתי משמע.
המטרות המדעיות השאפתניות שהציבו נאס"א ושותפיה דרשו עיצוב מהפכני. המדענים שבשנות השמונים החלו לתמוך במה שכונה במקור "טלסקופ החלל – הדור הבא", טענו שמצפה חלל אינפרה־אדום יוכל להציץ עמוק יותר לתוך היקום ורחוק יותר אחורה בזמן, לעידן של כמה מאות מיליוני שנים לאחר המפץ הגדול. אז ניצתו הכוכבים הראשונים, ואור הכוכבים הציף את היקום הצעיר.
הטלסקופ – או "המצפה", כפי שמדענים נוטים לכנות אותו – כולל 18 מראות מצופות זהב, בצורת משושה, הניתנות לתמרון בנפרד ומתפקדות כמו מראה יחידה בקוטר של כתשעה מטרים. דלי האור הענק הזה אינו מאוחסן בתוך צינור מגן, אלא פתוח ליקום כמו פרח.
המראות, המצלמות ושאר המכשירים שצריכים להישמר במצב קר במיוחד עבור אסטרונומיית אינפרה־אדום, מוגנים מקרינת השמש במגן שמש בעל חמש שכבות בגודל מגרש טניס. מגן השמש ורכיבים רבים אחרים, כולל המראות, היו מקופלים בעת השיגור, והיה צורך לפרוס אותם במהלך המסע של הטלסקופ אל עמדת המסלול שלו שנמשך כמעט חודש.
דו"ח אחד מצא 344 דברים שונים שעלולים להשתבש – "כשלים נקודתיים" – ולהכשיל את הפרויקט כולו. הטלסקופ אינו מיועד לתיקון אם תיגרם לו תקלה חמורה. המכשירים אינם מודולריים ואי אפשר להחליף אותם אם הם נשברים. בניגוד להאבל, הטלסקופ ווב רחוק מכדי שאסטרונאוטים יוכלו לבקר בו.
למרות כל החששות, אף לא אחד מהכשלים הנקודתיים האלה קרה. ווב עלה על ציפיותיהם המדעיות של האסטרונומים, אף שנפגע לאחרונה על ידי מיקרו־מטאורואיד שהסיט מעט את אחד מקטעי המראה.
הטלסקופ ווב יחקור את היווצרות הגלקסיות המוקדמות ביותר ואת התפתחות היקום עם התרחבותו, ויתבונן על עצמים שנמצאים במערכת השמש שלנו, כולל עולמות קטנים וקפואים מעבר למסלולו של נפטון.