"אני לא רוצה לרמוז על תיק ספציפי, אבל לפעמים אנחנו משחקים אותה שיש לנו ראיות נגד חשוד בזמן שאין לנו כדי להוביל אותו לחתום על הסכם עד מדינה" – כך אמר היום פרקליט המדינה שי ניצן בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת. לדבריו, "צריך להבין שללא התרגיל לא יוגש כתב אישום. זה משהו שאנחנו מוכרחים כדי להילחם בפשע. זו הסיבה שעד המדינה לא מרצה עונש".
בתום פאנל סוער במיוחד אשר התקיים בנושא עדי המדינה, עלה פרקליט המדינה ניצן לבימה וביקש להשיב לביקורת שהוטחה נגד רשויות האכיפה. "נראה לכם שאנחנו עושים הסכם מדינה מבלי שנחשוב שנגיע לאותן תוצאות ללא הסכם?" אמר ניצן, "זה לא לעשות לעצמנו עבודה קלה. אם אנחנו חושבים, בתיק של אישיות ציבורית, שאני יכול להגיע לראיות מספיקות ללא עד מדינה, אני משוגע לחתום איתו? האינטרס שלי להעמיד לדין כמה שיותר אשמים או חשודים".
ראש אגף החקירות לשעבר במשטרה, ניצב בדימוס מני יצחקי תיאר את הקושי לאמת את גרסת עד המדינה. "אנחנו תמיד בסד של לחצים", תיאר, "אנחנו מקבלים את הבקשה מעד המדינה ומיד עושים השוואה עם החומרים הקשיחים יותר, כאלה שהופקו טכנולוגית, כדי שנוכל לאמת את דבריו. אם הוא מספר על פגישה שהשתתף בה, אני בודק במצלמות אבטחה וכו'. מצד שני, מדובר באנשים מתוחכמים ופעמים רבות יתנו לנו אחיזה במקומות אותם הם יודעים שנוכל לוודא. הכל נעשה בטווחי זמן קצרים ובלחץ, אבל מפעילים את כל הכלים האפשריים על מנת לאמת את הדברים".
במהלך הפאנל התקיימו שני ויכוחים סוערים, האחד בין הסנגורים והשני בין פרקליטי המדינה. עו"ד יוסי קורצברג מפרקליטות מחוז תל אביב ובין עו"ד אורי קורב, ראש המחלקה הפלילית בפרקליטות ירושלים שפרש לא מכבר.
קורצברג נשאל האם במסגרת הטיפול בתיקי חקירה, הם מכירים בעילת מעצר שעניינה גיוס עדי מדינה, והשיב: "אנחנו לא מנחים את המשטרה לעצור אותו כדי ללחוץ עליו להיות עד מדינה. מצד שני, אם יש הצעה, לא נסתיר זאת כמובן מבית המשפט. זה צריך להיות ברור, גם כדי להגן עליו. הפרוצדורה קשה מאוד. חייבים להחזיק אותם עם החשודים האחרים, כדי שלא יחשדו בו. אנחנו לא מאריכים מעצר כדי ללחוץ. בפרשות אחרות, אם מעצר קשה לחשוב זה משהו אחד, אבל הוא לא נעצר בתא מיוחד עם ג'וקים כדי שהוא יחתום".
עו"ד אורי קורב התנגד לדברים ואמר: "צריך לשאול את יוסי קורצברג כמה פעמים הוא שמע מהשוטרים – 'נעצור אותו, הוא יישבר ויחתום'. נכון, לכאורה אי אפשר לעשות את זה, אבל כמו שאומרים ב'ארץ נהדרת' – 'כך יצא'. כשמגיעים לתיקי עבירות צווארון לבן ואדם מוצא את עצמו עם פשפשים ולא יודע כמה זמן יהיה שם, הוא עלול לקבל החלטות כתוצאה מכך.
"אי אפשר להיתמם ולומר שאין שימוש בפועל ברשויות האכיפה, כדי להפעיל לחץ. יכול להיות שצריך להכניס סייגים במצב שבו שיקול הדעת של האדם אינו במצב טוב. המטרה של כולם היא חיפוש האמת ובמסגרת זאת, האינטרס הוא לבחון בשבע עיניים את ההתנהלות מולו". קורב שהיה התובע בתיק אולמרט, הביע התבטאות מעניינת בנוגע לתיקי נתניהו: "כשעומדים בפני נחקר ברמת ראש הממשלה צריך לחשוב האם נכון לבנות תיק שרובו עדי מדינה".
ויכוח מעניין נוסף היה בין מנחה הפאנל, עו"ד נתי שמחוני, שייצג את ניר חפץ לפני שחתם על הסכם עד המדינה, לבין עו"ד אילן סופר, שהביא את חפץ לחתום על ההסכם שעל פי פרסומים פעל מאחורי גבו של שמחוני. שמחוני פנה אל סופר ושאל האם זה נראה לו ערכי ותקין שעד מדינה מקבל תשלום או יוצא בלא ענישה כלל.
"עד מדינה זה תענוג מפוקפק מאוד, זה לא פרס או דרך מילוט סלולה בשושנים שמוציאה את החשוד לחיים נפלאים זה כרוך בקשיים", השיב לו עו"ד סופר. "יחד עם זאת, אני שוקל אל מול זה את האלטרנטיבה, ולא פעם ממליץ להם להיות עדי מדינה. אנשים נורמטיביים ומתוחכמים חותמים על הסכמי עדי מדינה, כי בסיוע עורך הדין שלהם הם מבינים שזאת האלטרנטיבה הטובה יותר. ניר חפץ דווקא חתם על ההסכם לאחר שתנאי המעצר תמו. הוא לא רצה להיות מוקד הפרשה, הוא לא קיבל 'הנחת סלב' או טובת הנאה חומרים מהמעורבות בפרשה".
בשלב זה התפרץ עו"ד שמחוני: "ניר חפץ לא קיבל הנחת סלב?! הוא קיבל חסינות מלאה ובזכותך". על כך השיב סופר כי "הוא קיבל את מה שהוא קיבל בזכות עדותו. תפקידו היה המינורי שלא לומר הזניח בפרשה, אבל הוא בוודאי עשה דברים שעל חלקם הוא בוודאי לא צריך להתגאות".
