התחושה הכללית בשמאל הישראלי קשה מאוד. ההצלחות המדיניות של נתניהו והסקרים המחמיאים לליכוד ולימין בכלל מדכדכים את "מחנה השלום". ההבנה ששלטון הימין יציב דיו מביאה להקמתן של יוזמות פוליטיות שמיועדות לעורר את המחנה ולחולל שינוי במציאות. אחת היוזמות הללו היא של "המחנה הדמוקרטי" – קבוצה של פעילים ותיקים ממפלגת העבודה ומרצ שנפגשים מדי שבוע כדי לחשוב איך להפיל את מחנה הימין. בדברי ההסבר על ההיגיון שמאחורי הקמת הקבוצה כותב אחד ממייסדיה, נפתלי רז מקיבוץ טללים, שמטרתם "לגבש אסטרטגיה עקיפה של התשה ועיכוב (ולא מלחמה ישירה), להיאבק נגד הימין הקיצוני – להחלשתו לאלתר, ולהחלפתו בבחירות".
הפעילים נפגשים דרך קבע עם חברי כנסת ממפלגות השמאל והמרכז. לאחרונה הם נפגשו עם ח"כ עמיר פרץ (המחנה הציוני) וח"כ מוסי רז (מרצ). תמליל הדיון הגיע לידי 'מקור ראשון', ועולה ממנו שהמשתתפים קוראים להפעיל לחצים על חברי הכנסת של כולנו ומאיימים בחרמות נגד ציבור המתנחלים, או בחסימת הכביש למעלה־אדומים אם חוק לסיפוח מעלה־אדומים יעבור בכנסת.
עיקר הדיון עסק בפסקת ההתגברות. ח"כ אופיר פז־פינס, לשעבר שר במפלגת העבודה, אמר ששרת המשפטים איילת שקד הגיעה למשרד כדי לפגוע בו, ובעיניו מדובר בהפרת אמונים. "זה לא עוד מאבק", אמר פינס, "זה מאבק על דמות המדינה. אם נגרום לציבור לעמוד על הרגליים ולצאת ברבבות לרחובות, או לשביתות רעב, ביבי ומרעיו יבינו שהם ישלמו על חקיקה כזו וייסוגו. לפני עשרים שנה הצעתי שרק העליון יוכל לפסול חוקים ולא כל ערכאה כהיום, אבל הימין מעוניין להתגבר על העליון. השרה איילת שקד באה למשרד המשפטים כדי לפגוע בבית המשפט. בעיניי זו הפרת אמונים, זה לא עולה בקנה אחד עם שבועתה כשרה".
אחריו דיבר ח"כ מוסי רז ממפלגת מרצ. רז אמר כי בעניין פסקת ההתגברות המפתחות נמצאים בידי מפלגת כולנו. הוא הציע לפעילים להפעיל לחצים על חברי הכנסת של המפלגה, ואפילו על מעגלים קרובים להם, כדי לגרום לכך שיתנגדו לפסקת ההתגברות. "האם יש לנו אסטרטגיה, טקטיקה", תהה רז. "לדעתי, החוק המוצע הוא בעצם חוק ביטול זכויות האדם. אנחנו צריכים לחשוב מי המפתח כאן. המפתח הוא כחלון. ברצותו – לא יהיה חוק, בהיכנעו – יהיה חוק. צריך להפעיל לחץ על כחלון ועל תשעת הח"כים שלו, כמו שהימין מפעיל לחץ כל הזמן. צריך למצוא אנשים שיכולים להשפיע על כל אחד מהם; לטלפן אליהם, לכתוב אליהם, להגיע למעגל הקרוב אליהם, לעמוד מול המשרד שלהם. צריך לכך עבודת תחקיר, ולמקד לשם את הכוח. כחלון הוא בעמדה שלנו – הוא לא רוצה לפגוע בבג"ץ, אבל הוא עלול להיכנע לימין".
ח"כ עמיר פרץ אמר לפעילים שכדי להביא לשינוי במציאות צריך לעבוד "כמו הימין" ובדגש על הגרעינים התורניים שהתחברו לקהלים רחבים. "מחנה הימין מוכן להקריב בשביל האידיאולוגיה שלו", אמר פרץ בעצב, "לנו השמאל יש סיכוי לנצח רק אם מחנה השמאל יהיה מוכן להקריב. למשל, להקים קבוצות שעוברות מבית לבית, בדומה לימין שכובש לבבות בגרעינים התורניים".
הצעת טקטיקה נוספת שעלתה פעם אחר פעם הייתה לפתוח במאבק בדמותו של נתניהו ובציבור המתנחלים. מייסד הקבוצה, נפתלי רז, הציע לחברים בה להפסיק לקנות מוצרים מההתנחלויות ולאסור על ילדיהם לבקר בהתנחלויות במסגרת טיולי בתי ספר. "אנחנו יודעים שמה שבאמת חשוב לבנט־שקד־אריאל־סמוטריץ' וחבריהם הוא 'חוק ההסדרה' שמאפשר לגזול אדמות פלסטיניות להתנחלויות", אמר רז, ותיאר את ההצעות שעלו בקרב חברי הקבוצה על סדר היום. "הפגנה סמלית של 'הגנה על בית המשפט'; אם יעלה חוק 'סיפוח מעלה־אדומים תחילה' – לנהוג כמו הנכים ולחסום את כביש ירושלים־מעלה־אדומים; לארגן הודעה המונית להימנעות מקניית מוצרי התנחלויות, מביקורים בהתנחלויות ומאישור לילדינו ולנכדינו לצאת לטיול בית ספר לחברון ולכל ההתנחלויות; שימוש בסיסמה 'רק לא ימין קיצוני'".
דרוש מנהיג
לילי גלילי, לשעבר עיתונאית ב'הארץ', חיוותה דעתה שקשה מאוד לפגוע בפופולריות של בנימין נתניהו בימין היום. ההערצה אליו, הסבירה, היא כמו לסטלין. גלילי הציעה לפעול לגימוד דמותו של נתניהו. "החוק הזה (פסקת ההתגברות, י"פ) מבטל את זכויות האדם, ולכן צריך להפוך את ההתייחסות אליו למשהו אישי", הסבירה גלילי. "צריך לזכור שרוב האנשים רוצים להתגבר על בג"ץ, אבל לא רוצים שיפגעו בזכויות האדם שלהם. את הקמפיין הזה צריך לעשות מאוד אישי, בייחוד עם 'כולנו'. צריכים להתמקד גם במינוח וגם בח"כים מסוימים.
"היחס לביבי בימין שונה מהיחס לכל ראש ממשלה אחר – משהו פשיסטי, הערצה, סטלין. עם זה אי אפשר להתמודד. אבל – בואו נקטין את ביבי כשנאמר שבנט שולט בו. את זה צריך להדגיש, להיאחז במה שיש לנו, לכרסם את ביבי. הימין פה בשביל להישאר, ואנחנו צריכים לבנות את עצמנו לטווח ארוך. הימין בנה את עצמו אחרי רצח רבין, אנחנו לא. כל השמאל צריך לחשוב איך הוא שורד". כיום גלילי פעילה בארגון שמאל שפועל בקרב האוכלוסייה הרוסית בישראל.
אלי ספרן, פעיל מרצ ותיק מהצפון, אמר שחייבים להתלבש על האישיות של ביבי כמו שהימין פעל נגד רבין. "רוצה לחזור ללקחים שעשה הימין אחרי עליית רבין לשלטון", אמר ספרן, "הימין החוץ־פרלמנטרי התאגד, והקימו מטה 'מאמץ' לשיתוף פעולה ותיאום עם מחלקת ההסברה של הליכוד. הם החליטו להתלבש על אישיותו של רבין, גם מעבר לעניינים הפוליטיים, ולמוטט אותו כך. הם עבדו על זה עד הסוף – וזה הצליח להם, גם מעבר למה שהרוב התכוונו. גם אנחנו צריכים להמשיך בארגון שיתוף פעולה פרלמנטרי וחוץ־פרלמנטרי ולהתלבש על אישיותו של ביבי".
פעיל אחר, אדוארד חייפץ, הציע לשקול לדבר עם ארגון הטרור חמאס. "הייתי רוצה להזכיר שפעם חמאס כבר מחק את סעיף השמדת ישראל, וגם אמר שמוכן לחתום על הפסקת אש לזמן מה. כולם מתעלמים מזה, כולל אנחנו. אסור לנו לפספס הזדמנויות. אחרת אנחנו לא שונים מהימין".
פעיל נוסף, דב ברנשטיין, התמרמר כיצד המנדטים המעטים יחסית של הבית היהודי מצליחים להשפיע רבות כל כך על המציאות הפוליטית. "שמונת המנדטים של בנט עשו יותר מכל שאר המנדטים", אמר. "המבחן האמיתי הקרוב של כולנו: מה יקרה עם היישוב הקיקיוני עשהאל (הטעות במקור, צ"ל עמיחי, י"פ) למפוני עמונה. זה הסמל הבא של מדינת ישראל".
במפגש השתתפו כעשרים פעילים, ובהם פרופ' דוד בר־טל מייסד ארגון 'סיסו', טל האריס פעיל מפלגת העבודה ומייסד ארגון 'קול אחד', יובל רחמים המשמש יו"ר פורום ארגוני השלום, בועז כיתאין לשעבר מנהל בית הספר היהודי־ערבי בנווה־שלום, דן קפלנסקי ממקימי בית הספר לערכי תנועת העבודה, וגם יואל מרשק איש תנועת הקיבוצים, שאמר שהבעיה העיקרית של השמאל היא היעדר מנהיגות. "התופעה הקיימת אצלנו כרגע היא פיצול במנהיגות", קבע.
בסיכום המפגש הועלו הצעות מעשיות לפעולה. הראשונה הייתה, כאמור, להפעיל לחץ על אנשי כולנו, כולל על העוזרים הפרלמנטריים של חברי המפלגה. השנייה הייתה לצאת למאבק בהתנחלויות ואיום בחרם על תוצרתן. הצעה נוספת הייתה לקרוא לאיחוד מפלגות בשמאל ובמרכז, בדגש על שיתוף ערביי ישראל. כמו כן נאמר בפגישה שיש ניסיונות ליצור חבירה של מפלגות דרך "מנהיג מוסכם", והייתה גם הצעה קונקרטית למנהיג כזה. "אם יש סיכוי ליצירת חבירה לבחירות, זה רק אם תהיה דמות מנהיג כבני גנץ", אמר נפתלי רז.
