בג"ץ הוציא היום (ג) צו על תנאי המורה למדינה להשיב בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל חוק ירדני האוסר על מכירת קרקע ליהודים ביהודה ושומרון. חוק זה, נחקק בשנות ה-50 של המאה הקודמת בשנות הכיבוש הירדני, ונותר על כנו עד היום.
בתחום המקרקעין ביהודה ושומרון, זו אחת העוולות המרכזיות, לצד הגבלות נוספות ליהודים בלבד – כמו מניעת עיון במרשם המקרקעין – בניגוד לכל מקום אחר בארץ שם ניתן לקבל את נסח הטאבו בלחיצת כפתור, חיוב אישור של משרד הביטחון לכל עסקת מקרקעין של יהודים, צווים צבאיים המערימים קשיים על שימוש בקרקע, ועוד.
רכישת הקרקעות שבוצעה לצרכי התיישבות מאז שחרור יהודה ושומרון, נעשתה באופן מסורבל ומצומצם באמצעות חברות מסחריות ולא באופן פרטי, הודות לתרגיל משפטי שעקף את "בעיית היהדות". אולם מעבר לגזענות הטבועה בחוק הזה, המצב הקיים מגביל באופן חמור וכמובן פוגע בזכויות יסוד בסיסיות.
בשלהי 2018 החל הדרג המקצועי במשרד הביטחון, בהובלת יועמ"ש משרד הביטחון, בגיבוש חוות דעת משפטית שבחנה את ביטול החוק האוסר על מכירת קרקע, ואת המגבלה הדורשת לקבל היתר עסקה.
חוות הדעת שגובשה בשלהי כהונת ליברמן, והסתיימה בתקופת נתניהו ובנט בתפקיד שר הביטחון, קבעה כי אכן יש לבטל את המגבלה על יהודים לרכוש קרקע, וכי ניתן לצמצם משמעותית את חיוב היתר העסקה.
תנועת רגבים עתרה לבג"ץ לאחר ששר הביטחון, בני גנץ, הודיע כי אין בכוונתו לבטל את החוק, זאת בניגוד לעמדת גורמי המקצוע במשרד הביטחון ושרי הביטחון הקודמים: ליברמן, נתניהו ובנט.
השופטים, כאמור, הוציאו צו כנגד שר הביטחון גנץ, והורו לו לנמק בתוך 60 יום מדוע לא יבוטל החוק.
בתנועת רגבים בירכו על הוצאת הצו. עורך הדין בועז ארזי אמר "העתירה שלנו שאלה את הדבר המובן מאליו, כיצד מכל המקומות בעולם, רק ביהודה ושומרון נותר עדיין חוק גזעני המונע מיהודים לרכוש קרקעות. בג"ץ הורה בהחלטתו למדינה לנמק כיצד היא מותירה חוק גזעני כזה ופועלת לפיו".
