בתוכנית פעולה חדשה שגיבש המשרד להגנת הסביבה נטען כי ניתן להזניק את השימוש באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל משמש בישראל, תוך ניצול השטחים המבונים והמופרים.
על פי התוכנית, יישומה ימנע את הצורך בהקמת תחנות כוח פוסיליות חדשות, תוך השגת חיסכון כלכלי של מיליארדי שקלים למשק. המערכות לייצור אנרגיה סולארית יותקנו על גבי חניונים ציבוריים, גגות בניינים ומפעלים באזורי תעשייה, מאגרי מים, חזיתות מבנים, כבישים ועוד.
במסגרת התוכנית שהובילו ד"ר גיל פרואקטור וד"ר רותי קירו מהמשרד להגנת הסביבה, נבחנו האילוצים והאתגרים בשימוש באנרגיית השמש שאינה קבועה ותופסת מקום רב בשל קולטי השמש הנדרשים לכך. בהתאם לכך גובשו פתרונות טכניים-תפעוליים וכלכליים לשימוש ברשת החשמל, להרחבת ייצור חשמל נקי מאנרגיה סולארית.
מסקנות עבודת המטה מראות כי ניתן להעמיק את יעדי הפחתת גזי החממה ממשק החשמל לשנת 2030 מ-30 אחוז הפחתה ביחס לפליטות ב-2015, ל-42 אחוז. זאת ניתן לעשות באמצעות שילוב של התקנה של כ-20 גיגהוואט הספק חשמל המבוסס על ייצור סולארי ביחד עם כ-5.5 גיגהוואט הספק אגירה. ניתן לעשות זאת כבר בעשור הקרוב והמשק ירוויח כ-6 מיליארד שקל.
הצוות שבדק את הדברים טוען כי רשת החשמל של ישראל בשנת 2030 תוכל לקלוט 40 אחוז מכוח החשמל הודות לאנרגיות מתחדשות. זאת בתנאי שיוגדרו סדרי עדיפויות לפיתוח מערך שנאים לאגירת אנרגיית השמש, לצורך אבטחת שרידות וביטחון אנרגטי של מערך החשמל.
במשרד להגנת הסביבה טוענים כי הגדלת שיעור המתחדשות ל-40 אחוז מייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח פוסיליות חדשות נוספות (בהן כאלה המבוססות גם על גז כמובן), מעבר לאלה המאושרות היום עד לשנת 2030, שכן ההספק הקונבנציונלי שיידרש בשנת 2030 הוא כ-15 גיגהוואט בלבד, כולל רזרבה (לעומת כ-17 גיגהוואט הנדרשים ב-30 אחוז מתחדשות).
במהלך העבודה, בוצעו גם ראיונות עם מומחים בניהול משק החשמל ונציגי חברות שונות מתעשיית האנרגיות המתחדשות. אלה בוצעו לצורך מיפוי של אתגרים מרכזיים וחסמים בפועל להשקעות והתקנות של מתקני אנרגיות מתחדשות ואגירה. האתגרים והחסמים מופו הן ביחס למערך הייצור והן ביחס לרשת החלוקה. בהתאם, גובשו פתרונות וצעדים אופרטיביים למענה לאתגרים ולחסמים בהיבטים רגולטוריים, תכנוניים, כלכליים וחסמי ידע ומודעות.
"על מנת להשיג את היעד האסטרטגי של כלכלה מאופסת פליטות ותחרותית, עלינו להאיץ את המעבר משימוש בדלקים מזהמים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, נקיות וכלכליות", מסרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. לדבריה, "תיעדוף השימוש והפיתוח של משאבי הרשת לטובת הרחבת הייצור והאגירה של חשמל נקי מאנרגיית השמש, תוך ניצול השטחים המבונים הגדלים מידי שנה, הוא שינוי כיוון נכון סביבתית ובריאותית וגם מבחינה כלכלית, וצפוי לחסוך מיליארדי שקלים למשק ולהפחית את עלויות החשמל כבר בעשור זה".
במשרד להגנת הסביבה אומרים כי משק החשמל הוא המקור העיקרי לפליטת גזי חממה ומזהמי אוויר מקומיים. לכן, הם מתמקדים בצעדים אופרטיביים למימוש הפוטנציאל ההולך וגדל לייצור חשמל מהשמש הזורחת על גבי מבנים, חניונים, מאגרים, כבישים ושטחים מבונים רבים נוספים. בהסכמים הבין-לאומיים אשר הושגו בוועידת האקלים בגלזגו הוטל על כל המדינות, כולל ישראל, לבחון ולהעמיק את האסטרטגיות והיעדים להפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030, כך שיעמדו בהלימה עם הצורך הגלובלי להפחתה של 45-50 אחוז מהפליטות הגלובליות בעשור זה.
כבר היום משק החשמל אחראי על כ-42 אחוז מפליטות גזי החממה של ישראל ושיעור זה יגדל משמעותית עקב חשמול התחבורה וחלקים מהתעשייה. מגמות אלו מחדדות את הצורך הדחוף בריכוז מאמץ ממשלתי להכוונת משק החשמל ליעדי גלזגו ולהגדלת היעד הקיים של 30 אחוז עד שנת 2030.
