לוח הזמנים של ראש הממשלה השתנה ביממות האחרונות בקצב מסחרר. ועידת הפסגה בקפריסין אליה יצא הבוקר (יום ג'), עם ראש הממשלה היווני אלכסנדר ציפרס ונשיא קפריסין ניקוס אנסטסיאדיס, תוכננה מזמן, אבל במוצאי שבת נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, הזמין אותו למוסקבה. כבר סוכם שיטוס מקפריסין לרוסיה, אך אז נפטרה אמו של אנסטסיאדיס ושוב זז לוח הפגישות.
השינוי האחרון והדרמטי נכנס אמש כשהנשיא טראמפ הודיע כי הערב ב-9:00 (שעון ישראל) יפרסם את החלטתו לפרוש כנראה מהסכם הגרעין. נתניהו החליט – ובצדק – לשוב לישראל כדי לעקוב מהארץ אחרי ההכרעה האסטרטגית שלה השלכות אדירות לטווח המידי, הקצר, הבינוני והארוך.
תהיה אשר תהיה החלטת טראמפ, ראש הממשלה בוודאי יפרסם תגובה. ברקע, או שמא בקדמת הבמה, המתח העצום מול איראן. חשיפת הארכיון הגרעיני של איראן, ההתקפות על כוחותיה בסוריה המיוחסות לישראל, ותזוזת כוחותיה כהכנה למכת תגובה על ישראל – כל אלה מעלים את המתח הביטחוני-מדיני לרמות שלא היו כאן כבר שנים. הסבירות למלחמה אמנם קטנה, אך ההיתכנות להידרדרות במצב, למיס-קלקולציה, לטעות שתצית את האש, קיימים ונפיצים מאוד.
לכך צריך כמובן להוסיף את האירועים החשובים, אך הרגישים של השבוע הבא. מעבר השגרירויות לירושלים, ה-14 במאי יום הכרזת המדינה שהערבים מציינים כיום אסון, ההתנגשות מול מחבלי חמאס בגבול עזה ואיומי הארגון לקלקל את החגיגות. כולם ביחד וכל אחד לחוד, מקפיצים את מפלסי המתיחות לשיא.
ומכאן החשיבות העצומה של מפגש פוטין-נתניהו מחר, לאחר המצעד השנתי הרוסי לציון יום הניצחון על הנאצים. ראש הממשלה יציג מן הסתם לנשיא הרוסי את עיקרי הגילויים של הארכיון הגרעיני. חשוב יותר, הוא יבקש מפוטין לתרום להרגעת האיראנים. פוטין אינו הבוס של האיראנים ולא בטוח שביכולתו להכתיב להם מה לעשות ומה לא לעשות.
מה שכן, והדבר עלה לא פעם בפגישות קודמות של שני המנהיגים הוותיקים, נתניהו יזכיר לפוטין שמלחמה תפגע בכולם. לישראל יש קווים אדומים – כידוע. הצהרת ראש הממשלה אמש בלטרון כי מי שיפגע בישראל "ייתקל בקיר פלדה", מלמדת עד כמה נחושה הגישה הישראלית. המשמעות עבור הרוסים היא, סכנה לתבערה בסוריה ולערעור מחודש לשלטון אסד אותו עמל פוטין לייצב כל כך הרבה שנים.
או כפי שכינה את כל זאת ועוד, אלוף במילואים עמוס ידלין, "מאי הנפיץ ביותר מאז 1967". נתניהו נוסע למוסקבה במטרה למנוע מהאדים הדחוסים להתלקח.
