חיסון נגד קורונה לא פוגע בהריון ובפוריות. כך עולה ממצאי מחקר שנעשה בקרב גברים ונשים שהתחסנו נגד נגיף הקורונה והנתונים הרבים שהצטברו מאז תחילת המגיפה. בנייר עמדה מיוחד של המועצה הלאומית לרפואת נשים, ילודים וגנטיקה, שבחן את הקשר בין מחלת הקורונה החיסונים ופוריות האישה והגבר מעלה ממצאים מעניינים בצל החשש הכבד שמלווה זוגות צעירים, רווקים ורווקות שחוששים מפני פגיעה במחזור ובפוריות.
בחודשים האחרונים עולות ברשתות החברתיות עדויות רבות, אנקדוטליות, של נשים צעירות המדווחות על שינויים הורמונליים במחזור הווסת ועיקרן שינויים בתדירות המחזור, משכו ועוצמתו. נשים תארו דימום תכוף יותר מהרגיל או רב יותר. "תגובת מערכת החיסון לתרכיב החיסון יכולה לגרום לשיבושים חולפים במחזור הווסת, כפי שדווח בעבר בהקשר לחיסון הפפילומה" ציינו כותבי נייר העמדה, פרופ' אליעזר שלו- יו"ר המועצה הלאומית לרפואת נשים, נאונטולוגיה ופרופ' טליה אלדר גבע, יועצת משרד הבריאות בנושאי פריון והולדה. במאגר תופעות הלוואי לחיסון MRNA מוכרת התופעה כאפשרית לחוות כתוצאה מהחיסון אך מומחי רפואת הנשים הבהירו כי "התופעה המתוארת חולפת בתוך מספר שבועות ולא נותר כל נזק לפוריות או לסדירות המחזור בטווח הארוך".
מומחי בריאות האישה אומרים כי שינוי במחזור הווסת היא אחת התלונות השכיחות ברפואת נשים. מניתוח מחקרים ומעקב אחר דיווחים ברחבי העולם עולה כי למרות העדויות שנשמעות מצד נשים המשתפות בעיכוב בקבלת המחזור וכדו', לא התפרסם בספרות המקצועית מחקר הקושר עליה בשכיחות של התלונה בקרב נשים שחוסנו לעומת נשים שלא חוסנו. המומחים מסבירים ש"ידוע כי שינויים במחזור הווסת קשורים בין היתר למצבי מתח וחרדה, אשר נמצאו קשורים לתקופה זו של מגפת הקורונה". בדף העמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה נכתב עוד כי "ישנם מספר מחקרים הפועלים כעת והמנסים לתת תשובה לשאלה זו, אך עדיין אין מענה ברור".
פרופ' טליה אלדר-גבע, מנהלת היחידה לאנדוקרינולוגיה וגנטיקה בביה"ח שערי צדק בחנה אף היא את השפעת החיסון כנגד הקורונה על מערכת הרבייה בקרב נשים. הנתונים שאספה אודות הדיווחים על תופעות שינויים בווסת מפתיעים. עולה מהם כי במשרד הבריאות התקבלו עד חודש אוקטובר 2021 כ- 1,300 דיווחים על הפרעה במחזור החודשי בסמיכות לחיסון במנה הראשונה, מתוך כשני מיליון מתחסנות בגיל הפוריות (0.07%) וכ- 2,000 דיווחים מתוך כמיליון (0.2%) בסמיכות למנה השנייה. בבריטניה, נשים שחוסנו התבקשו לדווח על הפרעות במחזור, כגון דמם לא צפוי, שינויים באורך המחזור, בכמות או משך הדימום ובתסמינים הקדם ווסתיים. שיעור הפרעות אלה אחרי החיסון היה 0.07%. מדיווחי הנשים עולה כי השינויים במחזור היו כמעט תמיד קצרי טווח, לרוב מחזור אחד בלבד, ושיעורם לא היה שונה מהשיעור אחרי חיסונים אחרים (כגון פפילומה או שפעת), או מהשיעור באוכלוסייה הכללית. פרופ' גבע קובעת איפה כי "גם אם ישנם שינויים בווסת אחרי החיסונים לא ניתן להסיק אם קיים קשר ישיר לחיסון עצמו או לגורמים אחרים".
לשם ההבנה אחר מנגנון החיסון, יש להבין כיצד הוא פועל. חיסוני MRNA (פייזר ומודרנה שניתנים בישראל) אינם כוללים וירוס או חלקי וירוס ואינם יכולים לגרום למחלה. בטכנולוגיה חדשה זו, החיסון הוא מעין שליח ש"משתמש" במערכת ייצור החלבונים של הגוף על מנת ליצר את החלבון מולו הגוף מפתח את החיסון. החיסון אינו חודר לגרעין התא או ל- DNA ועל כן אינו גורם לשינויים גנטיים במתחסן ואף מתפנה מהגוף ונעלם בתוך מספר ימים לאחר שסיים את שליחותו.
שני מחקרים, בנשים ובגברים, בחנו את הסיכון לפגיעה בפוריות והעלו כי אין קשר בין החיסון לקורונה לבין פגיעה בפוריות. נשים שהשתתפו במחקרים הראשוניים בחיסונים התבקשו לא להרות, ואולם 65 הריונות בלתי מתוכננים דווחו, שיעורם היה שווה בין הקבוצה שחוסנה לקבוצת הביקורת. כלומר, מתן החיסון לא פגע באפשרות להרות. מאז דווח הcdc האמריקאי על למעלה מ- 6,000 הריונות ספונטניים אחרי החיסון ולא דווח על עליה בפניה לטיפולי פריון בנשים שחוסנו. גם בנשים שזקוקות לטיפולי פריון לא נמצאה פגיעה בתוצאות הטיפולים. כמה מחקרים – מארצות הברית, בריטניה וישראל השוו תוצאות טיפולי הפריה חוץ גופית בנשים שחוסנו לעומת כאלה שלא ולא נמצאו כל הבדלים בתגובה השחלתית ובשיעורי ההריונות. רופאי האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה מציינים כי מנגד, נשים שחלו בקורונה פתחו תסמינים הקשורים באי סדירות או דימום רב מהרגיל עבורן.
במחקר שבוצע בישראל נבדק זרע של 75 גברים פוריים שחוסנו (פייזר), חודש עד חודשיים אחרי החיסון השני. אצל 74 מהם כל המדדים (ריכוז, תנועה ומורפולוגיה) נמצאו בטווח הנורמה. כלומר, לא החיסון גרם לפגיעה כלשהיא במדדי הזרע. במחקר אחר מישראל השוו בדיקות זרע של 60 מטופלים בהפריה חוץ גופית (חלקם עם זרע תקין וחלקם עם הפרעה תחילית במדדי הזרע) לפני ואחרי החיסון, כאשר כל מטופל הושווה לעצמו. לא נמצאו הבדלים באף אחד ממדדי הזרע: נפח, ריכוז ותנועה בין התקופה שלפני החיסון לזו שאחריו. מכאן קבעו המומחים שהחיסון אינו משפיע לרעה על מדדי הזרע לא רק בגברים עם זרע תקין, אלא גם בגברים עם בעיות פוריות. בנייר העמדה שהופץ בקרב רופאים במערכת הבריאות לפני פחות משבועיים עולה כי לעת הזאת, לאחר שניתנו כבר מיליוני חיסונים בעולם, אין כל תיאור ואף לא טענה אחת בספרות המדעית לפגיעה בפריון בעקבות החיסון לא של נשים ולא של גברים ובוודאי שאין הוכחה לפגיעה וירידה בפריון של זוגות המנסים להרות". לסיכום דוח מומחי הרפואה נכתב בהתייחס לחשש גברים מפני פגיעה בפוריות בשל החיסון כי "ההפך הוא הנכון, יתכן והחיסון אפילו עשוי להגן על ירידה בפוריות הגבר שעלולה להיות עקב פגיעה דלקתית של הנגיף במערכת המין של הגבר".
