נדמה כי אין הרבה חלומות חוצי מגזרים בישראל, כמו פטור מאשרת כניסה לארה"ב. רבים מייחלים לכך שהתורים הארוכים ליד בניין הקונסוליה האמריקנית בתל־אביב יהפכו לנחלת העבר. שלב הריאיון, שאליו ממתינים רבים בשמש הקופחת של רחוב הירקון, הוא צעד מסורבל ומכביד בדרכו של מי שחפץ לתור את צפונותיה של ארה"ב. עוד לפני כן, יש למלא שאלון ארוך ומפורט ולשלם עמלה לא מבוטלת. בשנה האחרונה, לאחר תקופה שבה לא התקיימה קבלת קהל קונסולרית בשל הקורונה, התור מתחיל מוקדם עוד יותר – כבר באתר האינטרנט. זמן ההמתנה למועדי ריאיון פנויים בעבור ויזה עמד השנה על חודשים ארוכים.
האם בעוד כשנה מרוץ המכשולים הזה אכן יהפוך להיסטוריה? בתחילת השבוע שעבר נדמה היה כי שגריר ארה"ב החדש לישראל, טום ניידס, שופך מעט מים צוננים על התקווה הישראלית הלוהטת. בציוץ בטוויטר כתב ניידס כי הוא רואה שמדברים בחדשות בארץ על הצטרפות לתוכנית הפטור מוויזה. "יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות", כתב, והוסיף כי הוא מודה על כך שיש לו שותפה מסורה לעניין כמו השרה איילת שקד. "אני מצפה להפשיל שרוולים יחד כדי לסייע לישראל לעמוד בכל הדרישות", כתב.
במשך יותר מעשור ניסו פוליטיקאים ישראלים להביא אל העם היושב בציון בשורה בדבר הכללת ישראל ברשימת המדינות שארה"ב פוטרת את אזרחיהן מהוצאת אשרה. שרת הפנים שקד מעריכה כי בפברואר 2023 זה אכן יכול להתרחש. באמצע נובמבר נפגשה שקד בוושינגטון עם השר האמריקני לביטחון המולדת, אלחנדרו מיורקס, שאמר כמה פעמים כי ישראל בהחלט נמצאת בקבוצת המדינות המועמדות להצטרף לתוכנית.
אחד הטיפים שקיבלה שקד מהשר האמריקני היה כי מדינות שמינו אדם שיעסוק באופן אינטנסיבי בנושא הצליחו לחצות את דרך החתחתים של הדרישות האמריקניות. ואכן, עם שובה ארצה מינתה השרה שקד את עו"ד גיל ברינגר, יועצה לשעבר, לריכוז הפעילות בסוגיה.
כמה מהמורות מרכזיות ניצבות בדרך אל הפטור. הראשונה היא הדרישה שבמדינה המבקשת להיכלל ברשימה יהיה שיעור נמוך של סירוב לבקשות אשרה – פחות מ־3 אחוזים. כיום, שיעור הסירוב לבקשות ישראליות עומד על 6 אחוזים. מייקל אורן, שגריר ישראל בארה"ב בעבר, אומר כי בתקופת אובמה המריא שיעור הסירובים מ־2.9 אחוזים לכ־10 אחוזים, מסיבות שלדעתו אין דרך אחרת להסבירן מלבד זו הפוליטית. בתקופת טראמפ ירד שיעור הסירובים.
אחת הטענות הישראליות בעניין היא כי ישנו פער תרבותי שבמסגרתו ארה"ב נוטה לסרב לתת אשרה לצעירים בתחילת שנות העשרים לחייהם שאין להם מקום עבודה או לימודים קבוע; אלא שהפונים הישראלים בגיל זה הם לרוב משוחררי צבא שמעוניינים בטיול ולא בהגירה. השרה שקד סיפקה לנו הסבר נוסף לשיעור הסירובים הגדול: מתברר כי כל מי שהחל תהליך בקשה לוויזה ולא סיים אותו נחשב כמי שבקשתו סורבה. מיורקס אמר לה כי ינסה לפתור את העניין הזה ולנכות את השמות הללו מרשימת הסירובים. הדברים הגיעו עד כדי כך שבישראל מתוכנן בקרוב קמפיין שיסביר איך להגיש את בקשת הוויזה באופן נכון, כדי שלא יתקבל "סירוב" על רקע טכני.
עוד דרישה שצופנת בחובה צורך בשינוי חקיקה בישראל, היא מתן אפשרות לרשויות ארה"ב להגיש כאלף שאילתות בשנה על הרישום הפלילי של אזרחים השואפים לבוא בשעריה. בהקשר זה יש לציין כי גם אזרחי המדינות הנכללות בתוכנית הפטור ממלאים שאלון פרטים אישיים לפני כניסה לארה"ב, ESTA, שהוא אמנם קצר בהרבה מהשאלון לקבלת אשרה, אך כולל חשיפת פרטים כמו רישום פלילי בעבר. לא כל מי שיש לו רישום פלילי מנוע מלהיכנס לארה"ב, אולם רשימת העבירות המונעת כניסה ארוכה למדי. ארה"ב דורשת מכל מדינה החברה בתוכנית לאפשר לה להגיש מספר מסוים של שאילתות פליליות בשנה. במסגרת זו יכול פקיד מרשם האוכלוסין בשדה התעופה האמריקני להחליט אם הוא רוצה לשאול על הנוסע הנכנס הניצב לפניו, אם אכן הצהיר את האמת על עברו הפלילי. מעבר לשינוי החקיקה, יש לבנות ממשק ייעודי שיאשר בפועל את השאילתות האלה.
בשנים שקדמו למגפת הקורונה יצאו בכל שנה בין 150 ל־200 אלף ישראלים לארה"ב. עם החלת הפטור המספר צפוי כמובן לעלות, כך שאלף שאילתות הוא מספר מצומצם למדי. לאורך השנים הצליח הצד הישראלי לצמצם את הדרישה האמריקנית המקורית, שהייתה רחבה יותר מבחינת מספר השאילתות ודרגת החומרה של העבירות. ההסכם שייחתם אמור להבהיר איזה רף של עבירות ואיזו מידת התיישנות ייכללו במידע שאליו יוכלו האמריקנים להגיע. עד כה העניין טרם סוכם.
השגריר לשעבר מייקל אורן: "הפטור מוויזה פופולרי בקרב הציבור, אבל פחות בקרב מקבלי ההחלטות. יש לנו בעיה של עזיבה לארה"ב, גם אם כבר לא אומרים 'ירידה' אלא 'רילוקיישן'"
אמריקה זקוקה לתיירים
מהמורה מרכזית נוספת שצפויה להיות סלע מחלוקת מול מחלקת המדינה האמריקנית, היא הדרישה לאפשר לפלסטינים בעלי אזרחות אמריקנית להיכנס ולצאת באופן חופשי דרך נתב"ג, בשם עקרון ההדדיות. שקד אומרת כי מבחינת ישראל הנושא פתור, אולם טרם גובש מתווה שיהיה מקובל על מחלקת המדינה ויספק גם את דרישות הביטחון הישראליות. גורמים ביטחוניים אומרים כי בכירים בשב"כ אומנם התחייבו כי יש באפשרותם למצוא פתרון מספק לסוגיה, אולם עדיין אין מוכנות ישראלית לתנועה ערה של פלסטינים המתגוררים ביו"ש דרך נתב"ג.
האינטרס האמריקני במתן פטור נובע בין היתר מרצון לחזק את התיירות שנפגעה במגפת הקורונה. על פי נתוני גורמי התיירות שם, היקף התיירות ממדינות הזכאיות לפטור גבוה באופן ניכר. גורמים אחרים שעמדו בקשר עם מיורקס לא שוללים את הטענה כי עובדת היותו יהודי מאיצה את ניסיונו לסייע, כמו גם רצון פוליטי להעניק מחווה לישראל בתקופת הממשל הדמוקרטי, שלא הצליחה להתגבש בימי טראמפ.
נושא הפטור מוויזות עלה בפגישתם של ראש הממשלה נפתלי בנט והנשיא ג'ו ביידן בבית הלבן, באוגוסט האחרון. שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן, ששימש אז גם שגריר ישראל בוושינגטון, הציב את נושא הוויזות ברשימת היעדים המצומצמת ששאף לקדם במסגרת תפקידו. הוא נפגש בנושא עם השר מיורקס, עובדה שסייעה להעלאת העניין בשיחות בין בכירים משני הצדדים.
השבוע נרשם צעד טכני של התקדמות. ישראל סיפקה לארה"ב תשובות על שאלון ובו כ־300 שאלות, היורדות לפרטי הפרטים של מדיניות ההגירה הישראלית, מדיניות הנפקת דרכונים ועוד. עו"ד ברינגר מתאר כי בחודש האחרון ניהל ישיבות עבודה אינטנסיביות וארוכות עם גורמים ברשות האוכלוסין, משרד המשפטים והמשטרה, כדי להצליח להשיב על כל התהיות האמריקניות. בסוף החודש הנוכחי אמור להגיע ארצה צוות מארה"ב שימשיך את הדיון בכל המידע שניתן, ואף יסקור בעצמו את מעברי הגבול.
למרות הציוץ של השגריר ניידס מהשבוע שעבר, שקד אומרת כי בפגישותיהם המשותפות התרשמה שכמו השר מיורקס, גם הוא מעוניין מאוד לסייע. "השר מיורקס אמר לי כי יש כאן חלון הזדמנויות פנים־מערכתי ואנחנו מוכרחים לנצל אותו כדי להתקדם. השגריר ניידס מחויב לעניין בצורה מלאה. מדובר בהזדמנות חד־פעמית שלא תחזור, ולכן שתי המדינות צריכות לעבוד מהר. אני מלאת תקווה ומוטיבציה להביא לסיום התהליך שנדון בין המדינות כעשור".
שרת הפנים שבה ומדגישה כי אין כל תמורה מדינית שנדרשת מצד האמריקנים למהלך, וכי הם לא כרכו אותו באישור ישראלי לפתיחת קונסוליה לפלסטינים בירושלים. "אני לא אומרת שאני לא מבינה את החשש, אבל העובדות הן שהם לא ביקשו כלום בתמורה. הם יודעים שמבחינתנו פתיחת הקונסוליה לרש"פ בירושלים לא נתונה למשא ומתן. פשוט לא".
יכול להיות שבנובמבר 2022, לאחר הורדת אחוזי הסירוב לבקשות אשרה, יצוץ פתאום תנאי מדיני להמשך התהליך?
"לפי מה שקורה עכשיו, לא מסתמן שזה מה שהולך לקרות. עבדתי על עניין הוויזות גם בתקופת ממשל אובמה. גם ציפי חוטובלי וגלעד ארדן ניסו לקדם את הנושא".
בעיניה, ההבדל המרכזי הוא העבודה הישראלית בנושא – שכעת היא ממוקדת ומסודרת יותר. "הנושא עלה בפגישה של ראש הממשלה נפתלי בנט עם הנשיא ביידן, והממשל הנוכחי בא לקראתנו יותר מאשר בעבר".
הסכנה: בריחת מוחות
שגריר ארה"ב לשעבר, דיוויד פרידמן, הביע בפנינו חשש לפני שבועות ספורים כי דווקא ישנו קשר בין הכללה בתוכנית הפטור מוויזות, ובין הסכמה ישראלית לפתיחה מחודשת של הקונסוליה האמריקנית המיועדת לרש"פ במבנה שברחוב אגרון בירושלים. לדבריו, גם בתקופתו היה ניסיון לכלול את ישראל ברשימת המדינות הפטורות מאשרה, אך המהלך לא צלח, בעיקר משום ששינוי החקיקה הישראלי לא התקדם. "החשש הגדול שלי הוא כי הנושא ייכלל במו"מ על פתיחת הקונסוליה. ירושלים היא בירת הנצח של העם היהודי, ואני לא יכול להעלות בדעתי שיסחרו בה כך", אמר.
שר החוץ יאיר לפיד התייחס גם הוא השבוע לסוגיית הקונסוליה, במענה לשאלתנו. "יש בינינו ובין האמריקנים אי הסכמה בנושא. הם רוצים לפתוח ואנחנו לא מוכנים, וכנראה ככה זה יישאר. אני כמובן חושב שפתיחת הקונסוליה תהיה מעשה אסוני", הוסיף, בין היתר משום שבעקבותיה עלולות מדינות נוספות להביע עניין בהקמת קונסוליות המיועדות לרש"פ, בשטחה של בירת ישראל. "אם יש להם רצון לייצר פתרונות קונסולריים לפלסטינים מחוץ לירושלים, אין לנו שום בעיה עם זה. אין לי עניין להתעלל בפלסטינים שרוצים ויזה לארה"ב", אמר לפיד.
"הפטור מוויזה מאוד פופולרי בקרב הציבור, אבל פחות פופולרי בקרב מקבלי החלטות", אומר השגריר לשעבר אורן. אחד החסמים שהוסר בתקופתו היה המעבר הישראלי לדרכונים ביומטריים, דרישה אמריקנית נוספת כדי להיכלל בתוכנית. "נושא כניסת הפלסטינים דרך נתב"ג הוא מכשול משמעותי, ומעבר לכך – זה לא בהכרח אינטרס של המדינה לאפשר לאזרחיה לרדת לארה"ב ביתר קלות". אף שמדובר באישור שיינתן לצורך תיירות מוגבלת בזמן ולא להגירה, "רבים מהישראלים השוהים כיום בארה"ב הגיעו על סמך אשרת תיירות, ונשארו. יש לנו בעיה של עזיבה לארה"ב, גם אם כבר לא אומרים 'ירידה' אלא 'רילוקיישן'".
אורן מספר כי אפילו בין מאבטחיו בעת כהונתו כשגריר, היו שהעתיקו את חייהם לארה"ב. "בזמנו הצעתי לראש השב"כ שכל מי שיוצא לשליחות כזו יתחייב לחזור ארצה אחרי חמש שנים, וזה לא התקבל. אמרתי שלא נוח לי שמי ששומר עליי מתכוון לרדת מהארץ. מצד שני, אני מבין את הצורך. מדי יום אני מקבל טלפונים מישראלים בכל מיני מצבים, שזקוקים בדחיפות לוויזה ולא מקבלים. יש ממש מצוקות, כמו בני משפחה חולים ועוד".
גם בקשה לתמורה המדינית, הוא משוכנע, עוד תגיע. "זה יהיה מן הסתם בנושא האיראני או בעניין הקונסוליה. כולם יגידו שאין תמורה, אבל העולם הזה בנוי על משא ומתן. אני מניח שבצד האמריקני יגידו בשלב מסוים – אנחנו מוכנים ללכת לקראתכם, תלכו גם אתם לקראתנו".
גלעד כץ, ששימש עד לאחרונה קונסול ביוסטון, טקסס, ומתכוון להתמודד על ראשות מפלגת הבית היהודי, אומר כי התרחיש ההגיוני הוא שלא תתבקש תמורה מדינית מיידית, "אבל אחרי הכללה בתוכנית הפטור מוויזות, נהיה הרבה יותר 'קשובים' לאמריקנים. היחסים בין ישראל וארה"ב רחבים ועמוקים הרבה יותר מנושא ספציפי, אבל הכול קשור בכול. לכן יכול להיות שאין תמורה רשמית, אבל ברור לכולם מה יהיה צריך לעשות".
עניין עזיבת הארץ מדאיג גם אותו. "כולם מדברים על כך שאם לא יהיה צורך בוויזות נהיה כמו אירופה, אבל המחיר הוא שלישראלים יהיה הרבה יותר קל לעזוב את הארץ. אני בעד קידום העניין, אבל צריך לתת את הדעת להשלכות ולחשוב על האינטרס הציוני. יש היום בארה"ב כ־600 אלף ישראלים, ביניהם 3,000 רופאים, כשבארץ יש מחסור ברופאים. אם הגורמים המדיניים לא מכניסים את זה למערכת השיקולים, זה פשע. אנשים שלמדו כאן ומדינת ישראל השקיעה בהם המון, יעברו להיות רופאים שם. הייתי בארה"ב ארבע שנים ופגשתי המון רופאים כאלה, שכבר לא יחזרו ארצה. כשלא יהיה מחסום של ויזה העניין יתרחב גם להנדסאים, מתכנתים, הכול. אז אנחנו לא קוריאה הצפונית ולא מחזיקים אזרחים נגד רצונם, אבל אני סבור שעדיף לעשות את זה בצורה הדרגתית של שלבי ביניים ניסיוניים, למשל הצטרפות לתקופה מוגבלת, ולבחון את ההשלכות".
