ניצחון זמני לבנט ושקד: פסקת ההתגברות עברה בצהריים פה אחד בוועדת שרים לחקיקה, למרות הסתייגות כחלון, גם השר יואב גלנט הצביע בעד החוק. מנגד, מיד לאחר שהחוק אושר, הורה השר משה כחלון לחברי הכנסת של סיעתו להתנגד לו בהצבעה במליאה וחברות הכנסת מרב בן ארי, יפעת שאשא ביטון ורחל עזריה הודיעו כי כך תנהגנה. ראוי לציין כי העובדה שגלנט הצביע בעד החוק בוועדה וכי השר אלי כהן כבר הודיע שעל תמיכתו במהלך מעמידה את השניים בפרדוקס אל מול המשמעת הקואליציונית שדורש יו"ר מפלגתם.
שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד אמרו לאחר הדיון כי "התערבות בג"ץ בחקיקה ובהחלטות ממשלה חרגה מזמן מהנורמה המקובלת. פסקת ההתגברות תחזיר את אמון הציבור בבית המשפט העליון ותשיב את תפקידיהן המקוריות של הרשויות: הכנסת מחוקקת, הממשלה מבצעת, בית המשפט מפרש"
במהלך הדיון הודיע השר בנט שביקש לנאום בפני השרים כי "אנחנו סופרים אצבעות לראות מתי זה יכול לעבור, אני מקווה שכבר ביום רביעי הקרוב". מנגד, נציגו של כחלון בוועדה הזהיר כי לו יהיה רוב למהלך השבוע. לאחר חילופי דברים בין השרה שקד ללוין בניסיון לכרוך את שלוש הצעות החוק הנוגעות למשילות יחדיו, הביעה יו"ר הוועדה התנגדות ובהצבעה על הנוסח של סמוטריץ' בלבד, החוק עבר.
השר אופיר אקוניס שהצביע גם הוא בעד החוק, אמר לאחר הדיון כי "פסקת ההתגברות היא צו השעה. האקטיביזם השיפוטי טשטש את עקרון הפרדת הרשויות בישראל ב-20 השנים האחרונות וביתר שאת בעשור האחרון. חיוניותה של פסקת ההתגברות איננה מוטלת בספק, אם רוצים לשמור על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. לא רק שפסקת ההתגברות איננה סכנה לדמוקרטיה – נהפוך הוא, היא רק תחזק אותה".
ח"כ ד"ר יפעת שאשא ביטון (כולנו) הודיעה תצביע נגד פסקת ההתגברות במליאת הכנסת. לדבריה, "השיח על פסקת ההתגברות הפך מזמן לזירת התגוששות פוליטית בין ביבי לבנט. הדיון המהותי והפרצדורלי כמעט ואינם קיימים. לתפיסתי, יש צורך בהסדרת היחסים בין הרשויות אך זה חייב להיעשות בהסכמה עם כל הגורמים הרלוונטים ובדגש על הרשות השופטת. חשוב לחדד את עיקרון הפרדת הרשויות, תוך שמירה על איזון ביניהן ועל עצמאותן
ממטה המאבק של תושבי דרום תל אביב נמסר כי "זהו יום גדול לדמוקרטיה האמיתית, יום של תקווה לתושבי דרום תל אביב. אנו קוראים לחברי הכנסת מכלל סיעות הקואליציה, להתאחד ולהשתמש בקולם כנציגי הציבור ולהעביר את החוק בקריאה ראשונה, ולאחר מכן בקריאה שנייה ושלישית. זו חובתכם ואחריותכם".
מנגד, מתן פלג יו"ר תנועת "אם תרצו", אמר כי "אישור פסקת ההתגברות ברוב של 61 ח"כים ולא ברוב רגיל הוא טעות חמורה. בכך מתקיימת כניעה כלפי מערכת המשפט הישראלית שממילא מתנהלת כמועצת חכמים הנישאת מעל העם ונבחריו. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית עלולה שלא לבלום את האקטיביזם השיפוטי. זהו מהלך שקורה מעט מידי ומאוחר מידי."
בינתיים ללא השגת הרוב הנדרש יחד עם סיעתו של כחלון, נראה כי מדובר בניצחון זמני בלבד לבית היהודי. במידה שהחוק אכן יובא להצבעה במליאת הכנסת ביום רביעי הקרוב – ללא תמיכתם של בני בגין ויובל שטייניץ מחד, ובהיעדרם של נתניהו ואלקין מאידך יחד עם חופש הצבעה ב"כולנו" בהתאם להסכמים הקואליציוניים – ספק אם החוק יעבור.
במידה שיפול בקריאה טרומית, לא ניתן יהיה לקדם אותו שוב במשך שישה חודשים. נתניהו שמשך את הזמן בחודש האחרון בטענה כי הוא מנסה לגבש הסכמה על נוסח מוסכם, לא הציג כל התקדמות ולכן כעת הכדור עבר לידיים של כחלון. אם יחליט על משמעת סיעתית – פסקת ההתגברות תאושר, ואם לאו החוק ייגנז.
בשמאל כמובן מיהרו לגנות את אישור פסקת ההתגברות. יו"ר מרצ ח"כ תמר זנדברג אמרה כי "ממשלת ישראל רוצה לעקוף את בג"צ כדי לגרש בכוח פליטים, כדי לעצור מבקשי מקלט ללא משפט לזמן בלתי מוגבל וללא משפט אבל גם כדי לסגור את כל העסקים בשבת, לעגן את הפטור מגיוס בחוק, להלבין את כל המאחזים בשטחים ואת כל אלו שעוד יקומו..".
זנדברג טענה עוד כי "כל אלו הם יוזמות חקיקה שכבר בקנה ומי יודע מה יהיה בהמשך, חוק סמוטריץ' להפרדה בין יולדות יהודיות וערביות, חוק סדן להחזרת חיילות לתפקידי מזכירות והכנת קפה, הפרדה באוטובוסים בין יהודים וערבים ועוד".
ח"כ דב חנין "נתניהו ובנט מעוניינים בפסקת התגברות כי שניהם בעלי אינטרס ברור ביכולת להתגבר על שלטון החוק. כדי להגן על המושחתים וכדי להגן על ההתנחלויות. כדי לחמוק מלתת את הדין על גניבה של כספים ציבורים ושל אדמות פלסטיניות. אבל כולנו ניפגע אם לא ישאר מי שיוכל לשים גבול לשלטון שמאבד את כל הגבולות".
