הביטוח הלאומי מפרסם היום (רביעי) את דו"ח העוני והאי-שוויון בהכנסות לשנת 2020 ונתוני הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל. על פי נתוני הדו"ח, בשנת הקורונה בכל קבוצות האוכלוסייה היו ירידות בשיעור העוני, כפי שהוא נמדד על ידי הביטוח הלאומי. רק במשקי בית שבראשם עומד עצמאי – שיעור העוני עלה. הירידה המשמעותית ביותר בשיעור העוני הייתה בקרב קשישים. אף כי ההכנסה הכלכלית הממוצעת ירדה בקרב קבוצות רבות באוכלוסייה, הסיוע הממשלתי המשמעותי במהלך המשבר – ובעיקר דמי האבטלה, המענקים האוניברסליים והמענקים לקשישים – הפכו את ההשפעה של המשבר, ולמעשה הקטינו את שיעורי העוני.
בשנת 2020 רמת החיים, המוגדרת על ידי ההכנסה החציונית, עלתה בכ-2.4 אחוזים, וכתוצאה ממנה עלה גם קו העוני ל-2,811 שקלים ליחיד, משפחה בת 2 נפשות תיחשב ענייה אם הכנסתה נמוכה מ-5,623 שקלים ועבור משפחה בתקופת הקורונה שכללה, בין היתר, את החל"ת, מענקים, מניעת קיזוז קצבאות ועוד, רמת החיים הייתה יורדת בשיעור ריאלי של כעשרה אחוז.
מספר הנפשות העניות בשנת 2020 עמד על 1.9 מיליון איש שהם כ-21 אחוז מהאוכלוסייה, שזו ירידה משנת 2019 אז כ-21.6 אחוז מהנפשות היו עניות. בקרב ילדי ישראל אף חלה ירידה כשבשנת 2020 היו כ-864 אלף משפחות עניות לעומת כ-867 אלף בשנת 2019. גם אצל הקשישים חלה ירידה משמעותית במיוחד כשבעוד בשנת 2019 היו כ-179 אלף אזרחים עניים שהיוו כ-16 אחוז ובשנת 2020 הנתון עמד על 158 אלף אזרחים ותיקים עניים שהם כ-13.5 אחוז מאוכלוסיית הקשישים.
מתוך הערים הגדולות ביותר, ירושלים ניצבת בראש הערים העניות ולאחר מכן מחוז יהודה ושומרון ואחריו אשדוד.
הדו"ח מתייחס לשנת הקורונה – שנת 2020, שהתאפיינה בטלטלה יוצאת דופן בתחום הכלכלי והחברתי בעקבות משבר הקורונה שפקד את ישראל והעולם. בשל המשבר הבריאותי והמגבלות שהוטלו בעקבותיו עלה שיעור האבטלה הרחבה בחודשים מרץ-דצמבר 2020 ל-17.7 אחוז לעומת כארבעה אחוזים בשנתיים שקדמו ל-2020. התוצר ירד ב-2.5 אחוזים ופגע בעיקר במועסקים בענפים עתירי קרבה פיזית כמו שירותי תיירות, אירוח ואוכל, ובענפים עם פריון עבודה ושכר נמוך.
על פי הביטוח הלאומי, הסיוע הממשלתי להתמודדות עם הקורונה תרם לעליית רמת ההכנסות ולצמצום העוני ואי-השוויון. מרבית ההשפעה של המדיניות הממשלתית להפחתת העוני מיוחסת לדמי האבטלה שניתנו לשכירים ששהו בחל"ת ולהקלות הנוספות שניתנו במערכת דמי אבטלה ושתרמו להפחתת העוני בשלושה אחוזים. עם זאת, גם למענקים (למשפחות, לעצמאים ולקשישים) שניתנו במהלך השנה הייתה השפעה לא מבוטלת, שנאמדת בכאחוז להפחתת העוני של משפחות. מדובר במענקים האוניברסליים שניתנו במהלך 2020 והשפיעו בעיקר על משפחות עם ילדים: מענק פסח, מענק אוגוסט והמענקים לקשישים עובדים.
גם בהשוואה הבינלאומית ניתן לראות כי מודל הסיוע הסוציאלי שניתן במהלך תקופה זו הציב את מדינת ישראל בסמיכות לממוצע במדינות ה-OECD לעומת המיקום הנמוך שישראל ניצבה בו בשנים עברו.
גם המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני ירדו ב-2020 בהשוואה לשנה שקדמה לה. הירידות בתחולת העוני אפיינו כמעט את כל קבוצות האוכלוסייה, ובייחוד את האוכלוסייה שאינה משתתפת בשוק העבודה. לעומת זאת תחולת העוני של משפחות שבראשן עצמאי עלתה מ-12.6 אחוז ל-13.7 אחוז.
מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה הכלכלית ובהכנסה נטו מראה על ירידה באי-השוויון בהכנסה נטו במשך שש השנים האחרונות כשבשנת 2015 המדד היה 0.395 לעומת 0.370 בשנת 2020. מדד זה ירד ב-1.5 אחוזים בין שנת 2019 לשנת 2020. הירידה באי-השוויון משתקפת גם בניתוח לפי עשירוני הכנסה: ב-2020 העשירונים הנמוכים, ובייחוד העשירון התחתון יצאו נשכרים יחסית: ההכנסה נטו לנפש עלתה ב-12 אחוז בעשירון התחתון וב-5.6 אחוזים בעשירון השני, לצד עליות נמוכות יחסית בעשירונים 3־10.
השיפור במצב העוני בישראל ב-2020 ניכר גם במדדים אחרים שבודק הביטוח הלאומי, כולל שיפור במצב הביטחון התזונתי, בהשוואה ל-2016 שבה נערך סקר דומה. שיעור המשפחות בחוסר ביטחון תזונתי ירד ועומד על כ-16.2 אחוזים מהאוכלוסייה עדיין העוני הסובייקטיבי (שיעור האנשים שחשו עניים בשנה האחרונה) עומד על 12.2 אחוזים מכלל האוכלוסייה. כמו-כן, שיעור הוויתור על הוצאות ומוצרים חיוניים הראה כי רבע מכלל משקי הבית מדווח שהוא לא מצליח לכסות את כל ההוצאות החודשיות הנדרשות. 30 אחוזים דיווחו על וויתור על תחביבים או פעילות פנאי, וכעשרה אחוזים וויתרו על טיפול רפואי בשנת 2020.
זוהי השנה השנייה שדו"ח העוני של הביטוח הלאומי מתפרסם על סמך נתונים מנהליים הקיימים בביטוח הלאומי, ולא על סקרי ההוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כפי שהיה תמיד. בדו"ח זה הנתונים מבוססים על נתוני הכנסות השכירים הקיימים לכל שנת 2020 ,וכך גם נתוני הקצבאות של ביטוח לאומי. נתוני העצמאים מבוססים במחציתם על שומות קיימות, והמחצית השנייה על שומות 2019 מותאמות למדד, ואליהם הוסיף הביטוח הלאומי מענקים לעצמאים שהכנסתם הייתה נמוכה ב-40 אחוזים ויותר לעומת השנה הקודמת.
אומדני הביטוח הלאומי לשנת 2021 מנבאים עלייה בממדי העוני, לשיעור הגבוה מאלה שהיו ב-2019, טרם פרוץ המשבר. הנתונים הללו מבוססים על אומדנים המורכבים מנתונים חלקיים והשלמתם באמצעות סימולציה. בשנה שבה נרשמה עלייה בצמיחה הכלכלית ובוטלו ההקלות למובטלים (במחצית השנייה של השנה) צופה הביטוח הלאומי יציבות יחסית בהכנסה הכלכלית, אבל עלייה בממדי העוני לפי ההכנסה נטו. על פי האומדנים שיעור העוני של נפשות עולה ל-22.7 אחוזים ותחולת העוני בקרב ילדים עולה ל-31.2 אחוזים ב-2021. לטענת הביטוח הלאומי, דבר מצביע על כך שבשנת 2021 הצמיחה הכלכלית לא חלחלה בצורה שווה לכלל האוכלוסיות, ואי-השוויון על פי הכנסה כלכלית עלה. מדיניות הממשלה אמנם צמצמה את אי-השוויון לפי הכנסה נטו, אבל ההפחתה של הסיוע הכלכלי שניתן בתקופת הקורונה במהלך שנת 2021 הוביל לעליית אי-השוויון לפי הכנסה נטו.
הביטוח הלאומי ממליץ להעלות את הקצבאות המשמשות רשת ביטחון אחרונה למשפחות מעוטות הכנסה או משפחות שנקלעו למצוקה כלכלית זמנית: הבטחת הכנסה, קצבת זקנה ודמי אבטלה.
שר הרווחה והביטחון החברתי, ח"כ מאיר כהן מסר כי "הדבר שבולט יותר מכל בדו"ח העוני הוא שכשהמדינה מתערבת ויש לה מדיניות רווחה – היא מסייעת לאוכלוסיות חלשות ומוציאה אותן מהעוני. אני צמחתי בפריפריה, אני רואה כל יום את האנשים, את הסיפורים מאחורי המספרים שמופיעים בדו"ח. אם יש משהו שמדיר שינה מעיניי זה עוני ואי שוויון ולכן הדו"ח מחדד לי שהצעדים שנעשו לטובת האוכלוסיות החלשות כמו המשך הסדר כפל קצבאות, הרפורמה בזכויות הנכים, הטבות למובטלים החוזרים למעגל העבודה, סיוע לאזרחים הוותיקים ועוד יבואו לידי ביטוי ויוציאו, הלכה למעשה, אוכלוסיות חלשות מהעוני. זו השליחות שלי".
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר מסר כי "כבר מפרוץ משבר הקורונה, הביטוח הלאומי הבין את גודל האירוע וקיבל החלטות חברתיות וסוציאליות כמו מתווה החל"ת, במקביל לקידום חקיקה המסייעת לאוכלוסיות שנקלעו למצוקה כמו גילאי 67+, משפחות חד הוריות, זכאים להבטחת הכנסה וכיוצא בזה, שהצילו מאות אלפי משפחות מעוני, והציבו את מדינת ישראל בסמוך לממוצע של מדינות ה-OECD בהשקעה באזרחים בתקופת המשבר. ההשקעה בקצבאות לטובת האזרחים הזקוקים לכך היא מחויבת המציאות במקביל לפעולות לעידוד תעסוקה. מגפת הקורונה היוותה קריאת השכמה לחברה הישראלית בנוגע לצורך בביטוח לאומי עצמאי, ויציב המעניק רשת ביטחון סוציאלית ומקדם מדיניות רווחה לאלו הזקוקים לכך – זהו המצפן האנושי והכלכלי בחברה מתוקנת".
