הכלכלה בטורקיה משתוללת: עד נובמבר נסקה האינפלציה ביותר מ-21 אחוזים מתחילת השנה, העלייה הגדולה ביותר שנרשמה מאז אוקטובר 2018. המטבע איבד כמעט 45 אחוזים מערכו מול הדולר, בעיקר כתוצאה מהמדיניות הכלכלית של הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן – שמתעקש להוריד ריביות למרות האינפלציה.
עבור אזרחים טורקים, האינפלציה פירושה נסיקת מחירים. לעומת זאת, המדינות הגובלות בטורקיה נהנות מהמחירים הזולים אצל השכנה. הבולגרים, למשל, חוצים את הגבול לעיתים תכופות כדי לקנות במחירים זולים יותר.
בעיר אדירנה, הגובלת בבולגריה וביוון, אוטובוסים עם לוחיות רישוי בולגריות עמוסים בסחורה חונים על הגבול באופן תמידי. בעיר התפתח שוק של מוצרים במחירים זולים. מפירות וירקות ועד להלבשה תחתונה, סחורות מכול הסוגים נדחסות אל תאי המטען של האוטובוסים וניתנות לרכישה במחירים נמוכים מאוד. צרכנית בולגרית אחת אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית: "זה עולה חצי מהמחיר בהשוואה לבולגריה. זה באמת הרבה-הרבה יותר זול עבורנו". אישה אחרת הוסיפה "זה משפיל, תראו מה ארדואן עשה מטורקיה!" מצד הסוחרים הטורקים, המצב קשה ומצב הרוח קודר. הם חווים תהליך הפוך: קריסת הלירה הטורקית הובילה לעלייה במחירים בעקבות עלות היבוא.
במאה ה-14 וה-15 הייתה אדירנה עיר הבירה של האימפריה העות'מאנית. כיום העיר הפכה לשוק ענק עבור השכנים בבלקן – מדינות שהן בעצמן בין העניות ביותר באיחוד האירופי. אדירנה היא רק דוגמה – בכל רחבי טורקיה אנשים נפגעים מהמשבר, בעיקר משקי בית צנועים שטוענים: "להאכיל את המשפחה שלי הפכך לכאב ראש אמיתי". לדוגמה, מדי בוקר נוצרים במהירות תורים ארוכים בקיוסקים עירוניים, שמוכרים לחם זול יותר מאשר במאפיות ובחנויות.
מאז 2002, כראש ממשלה ולאחר מכן כנשיא, רג'פ טאיפ ארדואן הסתמך על המעמדות הנמוכים כדי לשמור על מפלגתו האסלאמו-שמרנית, AFP, בשלטון. הוא הימר על לירה זולה שתעודד ייצוא ותהפוך את טורקיה לספקית חיונית בשוק העולמי, כמו סין. הודות לצמיחה נמרצת בעשור הראשון, הוא גם פתח את טורקיה להשקעות זרות. אך כפי שמתברר כיום, לגישתו גם היו תוצאות הרסניות.
