דיון סוער בנוגע להסכם האנרגיה עם ישראל התקיים ביום רביעי בפרלמנט הירדני. עשרות חברי פרלמנט אף יצאו במחאה מהאולם, והביאו להפסקת הדיון ודחייתו לשבוע הבא. למהומה קדמו הפגנות מול בניין הפרלמנט נגד שיתוף הפעולה עם ישראל. המפגינים נשאו שלטים שהעסקה עם "הישות הציונית" כונתה בהם "פשע" ו"בושה".
במזכר ההבנות שנחתם בחודש שעבר באיחוד האמירויות, תחת חסות אמריקנית – סוכם על עסקה הדדית חוצת גבולות. במסגרתה אמורה ירדן לייצא חשמל לישראל בהיקף של 600 מגה־וואט בשלב הראשון, וישראל תבחן ייצוא מים מותפלים לירדן בהיקף של עד 200 מיליון קוב. החשמל אמור להיות מיוצר באמצעות שדות סולאריים בירדן, וישראל מצידה תקים מתקן התפלה ייעודי ותמכור את מימיו לירדנים. סיכום הפרטים ובדיקת היתכנות קונקרטית לביצוע הפרויקטים תתבצע במהלך 2022.
שר המים הירדני, מוחמד אל־נג'אר, שנכח במעמד החתימה, אמר שם כי "משבר האקלים והעלייה במספר הפליטים הקצינו את המחסור במים שממלכת ירדן מתמודדת עימו, אך ישנן הזדמנויות רבות לשיתוף פעולה אזורי שיסייע בהגברת היציבות בתחום".
המחאה בירדן החלה כבר עם החתימה על מזכר ההבנות. שעות ספורות לפני שנחתם עוד הכחישו שם גורמים ממשלתיים את עצם קיומו של הסכם כזה. לאחר החתימה תבעו עשרות חברי פרלמנט ירדנים, למעלה משליש מיושבי הבית, דיון דחוף לגביו, וטענו כי מדובר במזימת השתלטות ישראלית אזורית באמצעות מיזמי תשתית. הדיון על ההסכם נדחה כבר פעמיים, וכשהתקיים ביום רביעי הופסק כאמור בעיצומו בשל צעקות כנגד שר המים ועזיבת מחאה.
לדברי המזרחן אדי כהן, ההתנגדות הירדנית העממית, שמשפיעה על חברי הפרלמנט, נובעת מחוסר אמון על רקע חוסר שקיפות. "התסכול הירדני מופנה כלפי ישראל. אני לא אומר שאין שם שנאת ישראל, אבל לא פעם, כמו במקרה הזה, היא מוגברת כאשר התחושה הציבורית היא כי משפחת המלוכה עושה קופה על חשבונם".
