תחלואה קשה בקורונה המובילה לאשפוז ולמוות פוגעת באופן גורף במבוגרים ובחולים במחלות רקע, ובהם מחלות לב, מחלות כליות וסוכרת – אבל גם צעירים ובריאים עלולים לסבול. "שני אנשים בני אותו גיל, בני אותו מין ובאותו מצב בריאותי עשויים להגיב בצורה שונה מאוד להדבקה בנגיף הקורונה", אומר האפידמיולוג סיימק בהרם. כדי להסביר את התופעה הזו, מדענים בוחנים כיצד הגנים של אדם עלולים להפוך אותו לרגיש יותר לפגיעתו של הנגיף.
במחקר שפורסם מוקדם יותר החודש, צוותו של בהרם חקר את ה־RNA – המולקולה המפרשת את הקוד הגנטי – של 94 אנשים שנדבקו בקורונה במהלך הגל הראשון של המגפה בצרפת. המשתתפים במחקר, כולם בני פחות מחמישים וללא מחלות רקע, סבלו מהמחלה במידות שונות: 47 אושפזו בטיפול נמרץ, 25 חלו קל ו־22 לא סבלו מתסמינים כלל.
החוקרים בחנו כיצד פעל ה־RNA שלהם והשוו את התוצאות לקבוצה שנייה של נבדקים. מתוך המחקר הסיקו בהרם ועמיתיו את חשיבותה של החתימה הגנטית המכונה ADAM9: "חלק מהגנים הכלולים בחתימה הזו עשויים להפוך בסופו של דבר למטרות של טיפולים המיועדים למנוע תחלואה קשה בקורונה או תסמונת מצוקה נשימתית חריפה", סיכם המחקר שפורסם בכתב העת "סיינס טרנזישונל מדיסין".
המחקר של בהרם נקט בגישה ייחודית. רוב המחקרים הבודקים כיצד משפיעים גנים על תגובת הקורונה כוללים בחינה ישירה של הגנום של החולים, והשוואת חומרת המחלה שלהם. במחקר אחד כזה, ביוני אשתקד, בדקו החוקרים 1,980 חולי קורונה מאיטליה ומספרד שנפגעו באורח קשה, והשוו את הגנום שלהם לגנום של קבוצה דומה אך בריאה יותר. המחקר הגיע למסקנה שמקבץ של שישה גנים הופך את החולים לפגיעים יותר לכשל נשימתי. אולם ערכו המעשי של מחקר רחב כזה הוא מוגבל. מלבד היכולת לזהות רק את המוטציות הגנטיות הנפוצות ביותר, התוצאות כלליות מכדי לקבוע כיצד גן מדויק עשוי להשפיע על תגובת הגוף לקורונה.
סוג אחר של מחקר נוקט בגישה הפוכה: הוא מתמקד בגנים בעייתיים ידועים, כדי לראות אם הם עלולים לגרום לפגיעה חמורה יותר של הקורונה. קבוצת מחקר בהובלת הגנטיקאי לורן אבל גילתה גן נוסף, TLR7, שהמוטציות שלו שינו את התגובה החיסונית בשלבים המוקדמים של ההדבקה. "בדקנו גנים שידוע שהמוטציות שלהם גורמות לשפעת חמורה או לפגיעה חמורה של מחלות אחרות כמו דלקת מוח ויראלית", אמר אבל. מוטציות ב־TLR7 שכיחות הרבה יותר בקרב גברים עם קורונה חמורה מאשר בשאר האוכלוסייה.
לעת עתה, אין דרך להשתמש בגנטיקה כדי למנוע תחלואה קשה בקורונה. "אנחנו לא יכולים לבדוק גנטית את כולם", אומר אבל, אך הוא ובהרם אומרים שהמחקרים שלהם יכולים לעזור בפיתוח טיפולים: TLR7, למשל, מונע מהגוף להגיב ביעילות לאינטרפרונים, חלבונים חיוניים ליצירת תגובה חיסונית. הדבר עודד מחקר של טיפולים מבוססי אינטרפרון, אולם עד כה הניסויים הקליניים הניבו תוצאות מזעריות.
דבר אחד ברור: אין גן יחיד שהופך את הקורונה למסוכנת יותר לנשאים. "זה פשוט מדי, שמנגנון אחד יסביר הכול", אמר בהרם. "אין דבר כזה ברפואה".
