הדלקת הנרות של הנשיא במערת המכפלה לא הדליקה את חברון

"ההסתערות של הנשיא הישראלי היא חלק מפגיעה הישראלית בזכויות העם הפלסטיני. היא תלבה את רגשות הזעם של הפלסטינים ושל מיליוני ערבים מוסלמים", כך איים מחמוד אל־הבש, יועצו של אבו־מאזן לענייני דת ואסלאם, בתחילת השבוע.

העילה לדבריו הייתה תוכניתו של הנשיא יצחק הרצוג להדליק נר ראשון של חנוכה במערת המכפלה שבחברון. אל־הבש הוסיף ש"הביקור הוא חלק מהמדיניות הישראלית הדורסנית שמפתחת את ההתנחלויות ושוללת כל אפשרות להגיע לשלום על בסיס צדק ולגיטימיות בינלאומית".

אל יועצו של אבו־מאזן הצטרף גם תת־מזכיר משרד ההקדשות והדתות הפלסטיני, חוסאם אבו־א־רוב.  "הכיבוש הישראלי מקיים אירוע שהוא מתקפה חדשה על המקומות הקדושים לאסלאם", אמר אבו־א־רוב, "ומעודד מתנחלים להמשיך בפלישות למקומות האלה, גם במסגד אל־אקצה וגם במסגד אבראהימי", הלא הוא מערת המכפלה.

חברון היא הנפה הפלסטינית השנייה בגודלה אחרי רמאללה, אך השפעתה על הרחוב הפלסטיני מכרעת. מאז ומתמיד הגדירו אותה  גורמי הביטחון בתור "ברומטר" שקובע אם פני הפלסטינים לשקט או להסלמה.

חמאס, שנחשב לארגון ששולט בחברון, חותר להסלמה; הוא ניסה להשתמש בביקורו של הרצוג כדי לעורר מחאה ולהצית להבות. "אני קורא לתושבי חברון להתקומם ולגרום לישראל לשלם על ביקורו של הרצוג, פרובוקציה שמטרתה לפגוע ברגשות הפלסטינית ולפגוע בקדושת המסגד", אמר אסמאעיל רדואן, דובר חמאס. הוא שיבח את ערביי ירושלים ש"מגינים על אל־אקצה מפני הניסיונות לייהד את חומת אל־בוראק (הכותל המערבי, א"ג) באמצעות הקמת חנוכיית ענק לקראת החג היהודי. ישראל תישא באחריות למתקפות האלה".

חמאס לא הסתפק בהתססת השטח בחברון ובירושלים, וביום שלישי גם פרסם קריאה לתושבי לוד הערבים להתעמת עם שכניהם היהודים.

זריקת תמיכה קיבלו הפלסטינים גם ממוסד הדת העליון של האחים המוסלמים במצרים. שייח' מסגד אל־אזהר בקהיר גינה את "ההסתערות על מסגד אבראהימי בעיר חברון הכבושה", והגדיר את הדלקת הנרות במערת המכפלה "ניסיון עלוב ליצור מציאות חדשה בשטחים הערביים הפלסטיניים הכבושים, שרק יגביר את הדבקות של העם הפלסטיני בזכויותיו על אדמת ההקדש". הוא קרא לקהילה הבינלאומית ולממשלות העולם "לקבל אחריות ולעצור את הפרובוקציות הללו, שפוגעות ברגשותיהם של כמעט שני מיליארד מוסלמים בעולם, כדי להבטיח שלא יחזרו".

קריאות הרשות הפלסטינית וחמאס לתושבי חברון למחות על הדלקת הנרות של הרצוג לא נפלו על אוזניים קשובות. מעטים ניסו להגיע לאזור המערה בעת הביקור ולהתעמת עם שוטרי מג"ב. בקריית־ארבע התקבצו מפגיני שמאל שנענו לקריאת חמאס ורמאללה, אך בדרך כלל הביקור של הנשיא בחברון שידר עוצמה וקונצנזוס סביב מערכת המכפלה.

"דווקא היום ודווקא בחברון עלינו לחדש את הקריאה לאחדות", אמר הרצוג בהדלקת הנרות. "הזיקה ההיסטורית של העם היהודי לחברון, למערת המכפלה, למורשת האימהות והאבות, אינה מוטלת בספק. ההכרה בזיקה הזאת צריכה להיות מעבר לכל מחלוקת".

הנשיא קרא לשיתוף פעולה בין כל בני אברהם אבינו: "לכולנו שורשים משותפים היוצאים מן המערה הזאת. כאן, במרחב המקודש לבני אברהם כולם, עלינו להמשיך לחלום על שלום בין כל הדתות והאמונות בארץ הזאת, ולגנות כל גוון וסוג של שנאה ואלימות".

"ההצהרות והאיומים שאנחנו שומעים כאשר מנהיג ישראלי מגיע לחברון כבר לא מרשימות אותנו", אומר לנו פלסטיני תושב העיר, שאינו מוכן שנפרסם את שמו. "אלו הצהרות פוליטיות, שמי שמצהיר אותן מתפרנס מפרובוקציות. בשטח לא קרה כלום ולא יקרה כלום".

מלבד הזלזול בהצהרות, היעדר ההתגייסות של תושבי חברון הערבים נובע לדעתו מהפילוג בעיר בתקופה האחרונה. החמולות בעיר מסוכסכות בינן לבין עצמן, וכמו ההצהרות בתקשורת והסרטונים ברשתות החברתיות על ההפגנות מול מערת המכפלה – גם במקרה הזה מתפרסמות תמונות של טקסי סולחה שאמורים לפשר בין הצדדים, אך במציאות אין לכך יד ורגל.

תושב חברון: "הרשות מנסה להציג שליטה בעיר ולומר שהיא הכתובת לכל הבעיות. אבל היא לא מטפלת בתושבים. לא במשבר הכלכלי, לא בקורונה ולא בביטחון האישי שלנו"

"בכל יום כמעט אנחנו רואים טקסי סולחה, שוחטים כבשים ולוחצים ידיים, אבל בניגוד לעבר זה לא ממש מחזיק מעמד, ונקמות הדם נמשכות", אומר גורם פלסטיני בחברון. "עכשיו התפוצץ הסכסוך בין חמולת רג'מה לאבו־כמוד, בשבוע שעבר היה סכסוך בחמולת בענה. בכל יום יש מכות, ירי, אלימות ונקמות דם".

הרשות הפלסטינית לא מתערבת בסכסוכים. "חברון הפכה לאקס־טריטוריה ברשות הפלסטינית. אין חוק, אין שליטה. 90 אחוז מהבעיות מתרחשות בשטחי A שבשליטתה, אבל היא לא מתערבת. ראשי החמולות מנסים בכל זאת ללכת בדרך המסורתית ולסגור סולחות, אבל זה מחזיק כמה שבועות לא יותר".

ראש העיר חברון, תייסיר אבו־סנינה, מפנה את האשמה בחזרה לתושבים לצד הרשות הפלסטינית. "אנחנו רואים חמושים בערים נוספות. הסיבה לכך היא היחלשות המשילות של הרשות הפלסטינית והגברת הכאוס ואי כיבוד החוק מצד אנשים פרטיים, משפחות וחמולות. השמירה על החוק היא זו שתשמור על האנשים ותמנע מחמושים לקחת את החוק לידיים".

אבו־סנינה סבור שלמשטרה צריך להיות תפקיד גדול יותר, ועליה לדאוג לשמירת החוק, "תוך שיתוף פעולה עם ראשי החמולות".

הסכסוכים בין החמולות הקטנות יחסית בחברון חוסים תחת הסכסוך הגדול של העיר – בין החמולות הגדולות ג'עברי ועווי. שתי המשפחות מידיינות ביניהן על סולחה כבר כמה שבועות, אבל המתיחות עדיין באוויר.

הסכסוך שם החל לפני 15 שנה, בשנת 2006. בעימותים בין החמולות, שכללו ירי אש חיה וזריקות בקבוקי תבערה ואבנים, נהרג עיזו עבד אל־חלים אל־עווי. חמולת עווי מיהרה להאשים את חמולת ג'עברי, והסכסוך התעצם.

אחרי שהגיעו לפשרה, ובעיקר לנוכח העובדה שהיורה באסל ג'עברי ברח לחו"ל, הרוחות נרגעו. אלא שביולי שב היורה לחברון, וחוסל במונית בעודו נוהג בה. מאז התחדש סכסוך הדמים בעיר.

"המצב בחברון מורכב", נאנח תושב העיר. "מצד אחד הרשות הפלסטינית מנסה להציג שליטה ולומר שהיא הכתובת לכל הבעיות. מצד שני היא לא מטפלת בתושבים – לא במשבר הכלכלי שפוקד את חברון, לא בקורונה ולא בביטחון האישי".

גורם מפתיע שניסה להיחלץ לעזרת אנשי חברון ולעצור את סכסוך  הדמים הוא עבדאללה מלך ירדן. מקורות בבית המלוכה ובחברון דיווחו ביום שלישי שהמלך התערב אישית במצב בחברון, "וקיים שיחות עם ראשי החמולות הבולטות בעיר כדי לבחון דרכים לסיום הסכסוכים ונקמות הדם, שגררו אבדות בנפש ופעולות בלתי מוסריות בעיר בחודשיים האחרונים".

התערבותו של המלך נוסכת תקווה בתושבי חברון, שנזכרו בתולדות השליטה הירדנית בעיר: "דבר אחד ברור, הרשות הפלסטינית לא יכולה לטפל לבדה במה שמתרחש בחברון. אם מלך ירדן יכול להשפיע ולקדם פה שקט, אנחנו נשמח מאוד. כרגע לא רואים שום דבר חיובי, לא רואים שבקצה המנהרה יש אור".