עלייה של כארבעים אחוזים בייצוא הביטחוני בשנת 2017 – כך עולה מנתונים שפרסם משרד הביטחון. לפי הנתונים, במהלך השנה שעברה נחתמו חוזים בהיקף של 9.2 מיליארד דולר. "מדובר בהמשך מגמת העלייה ובגידול משמעותי ביותר בשנה האחרונה", אמר תא"ל מישל בן ברוך, ראש אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון. "התעשיות הביטחוניות הישראליות זוכות להערכה, יוקרה ואמון רב בעולם".
רוב הייצוא הביטחוני היה טילים ומערכות הגנה אוויריות וחלק ארי (58%) מהעסקאות נחתמו עם מדינות אסיה והפסיפיק. בנוסף, כשליש מהחוזים נשענים על עסקאות הייצוא מול הודו, בין היתר, רכש של יכולות ההגנה האווירית. כזכור, בחודש אפריל אשתקד הודיעה התעשייה האווירית כי תספק לצבא היבשה ההודי טילים מסוג "ברק 8" בהיקף של כ-1.6 מיליארד דולר – עסקת נשק שזכתה לתואר 'הגדולה ביותר בתולדות התעשיות הביטחוניות בישראל'.
"ישנן עוד עסקאות לא מעטות, ואני רוצה להגיד שרוב העסקאות מתפתחות לאורך שנים", הסביר תא"ל בן ברוך. "על מגה-פרויקט כזה עובדים כבר שבע-שמונה שנים ויש בקנה עוד כאלה. חלק מתעכבות וחלק במשא ומתן, ואני מעריך ש-2018 תהיה זהה ל-2017 ונהיה בעשירייה הפותחת בעולם".
מלבד טילים ומערכות הגנה, שמהווים כ-31 אחוזים מבין כלל העסקאות, מכרו התעשיות הישראליות מל"טים, מערכות מכ"מים ולוחמה אלקטרונית, תחמושת ועמדות נשק מערכות תקשוב ומודיעין, וכן מערכות מידע וסייבר. מדובר בהיקף של חמישה אחוזים מבין כלל העסקאות שנחתמו. למעט מדינות אסיה והפסיפיק- 21 אחוזים מהעסקאות נחתמו מול מדינות באירופה, עוד 14% מול מדינות בצפון אמריקה והיתר באפריקה ואמריקה הלטינית.
"אין לזה אח ורע, ואין לזה תקדים לאורך כל ההיסטוריה של מדינת ישראל בייצוא הביטחוני", אמר תא"ל בן ברוך. לדבריו, מדינות נאט"ו הגדילו את תקציבי הביטחון ולכן מדינות באירופה הפכו להיות יעד מאוד חשוב עבור התעשיות הביטחוניות, בעיקר בנושא הגנת גבולות לאור ההגירה וטרור, ולכן כבר שנה שלישית, שבה היקף הסחר הביטחוני מול אירופה נמצא בעלייה. בנוסף, מלבד הכסף שמרוויחות החברות מדובר גם על משמעות אסטרטגית.
"אני יכול לתת דוגמה אחת, מאחר שזה התפרסם – קרואטיה", ציין ראש אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון והסביר כי העלייה בייצוא הביטחוני הישראלי זהה למגמה עולמית. "התמודדנו שם מול ענקיות במכירת F-16 מעודפי צה"ל, וזכינו בזכות האמון, השקיפות, המקצועיות, האיכות. זה לא פשוט להתמודד עם מדינות אירופה, בתוך אירופה, ולזכות. מדובר בפרויקט שעלותו כחצי מיליארד דולר והוא עתיד להוביל לשיתופי פעולה בין משרדי ממשלה שונים בשתי המדינות. יותר ויותר מדינות רוצות שנעביר ידע, טכנולוגיות, ייצור, לתעשיות מקומיות, וזה גורם לנו לשתף פעולה עם מדינות רבות", הוסיף.
הצד האפל של עסקאות הנשק וייצוא אמצעי לחימה, שבהן מעורבת ישראל, מצוי בטענות שלפיהן באמצעות הייצוא מעורבת המדינה הלכה למעשה במלחמת האזרחים בדרום סודאן או רואנדה. הטענות הללו זכו להכחשות ישראליות רשמיות, אולם על פי דיווחים שונים חלק מכלי הנשק במדינות הללו הוא ישראלי. במענה לשאלה האם יש עסקאות שנפסלות על בסיס מלחמות אזרחים באפריקה השיב תא"ל בן ברוך: "אנחנו עובדים גם כן עם משרד החוץ, וחשוב לציין שאנחנו שומרים על זכויות האזרח. כמובן, הכול מתבצע באופן שקול, יחד גם עם משרד החוץ, וגם עם גורמים מעבר למשרד הביטחון, ובהתאם למדיניות שאנחנו קובעים, ככה אנחנו פועלים".
ביחס לאפשרות כי נשק ישראלי מתגלגל למדינות וארגוני טרור נגד ישראל, הוא הוסיף ואמר כי יש מערכות פיקוח ובקרה על מה עובר למי. "אנחנו עושים הסכמי סודיות עם המדינות שאנחנו עושים איתן שיתופי פעולה. למשל, אני יכול להגיד 'אוקי, אסור להם להגיע לצד ג' ללא אישור שלנו', וזה חלק מהעניין. כמובן שאנחנו שומרים על היתרונות הטכנולוגיים במדינת ישראל. יש איזון בין שמירת היתרון הטכנולוגי במדינת ישראל לבין כללי משחק חדשים בעסקות אמל"ח ואנחנו מאזנים בין השניים", סיכם ראש אגף הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון.
בחודש אוגוסט האחרון דווח בעיתון 'הארץ' כי עקב חקירה של הממונה על הביטחון במשרד הביטחון, חברת "אירונאוטיקס" לא תוכל לייצא מל"ט מתאבד לאזרבייג'אן, בעסקה בשווי עשרים מיליון דולרים. החקירה נפתחה על רקע תלונה שלפיה המל"ט המדובר תקף עמדה מאוישת של צבא ארמניה בהדגמה שערכו נציגי החברה.
על החקירה של משרד הביטחון דווח לראשונה בעיתון 'מעריב' גם כן בחודש אוגוסט שעבר, ולמרות הכחשות החברה לטענות באירוע המדובר, הוחלט באגף לפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון להקפיא את רישיונות השיווק והייצוא של אותו כלי הטיס – מהלך שאוסר ליצור קשר ואף להעביר את הנשק מחוץ לישראל.
