כשמחירי הדיור נוסקים לצד זינוק בביקוש למשכנתאות, שנת 2021 תרשום שיא של כל הזמנים בהיקפי ההלוואות לדיור: תושבי ישראל ייקחו עד סוף השנה הלוואות לרכישת דירה בסכום שצפוי לעמוד על כ־120 מיליארד שקלים.
לפי נתוני בנק ישראל, באוקטובר עמד היקף המשכנתאות שלקחו הישראלים מתחילת השנה על 93 מיליארד שקל – זינוק של 50 אחוזים בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד – ובכירים במערכת הבנקאית מעריכים שנובמבר ודצמבר יסתיימו עם הלוואות בהיקף של כ־12 מיליארד שקל כל אחד.
דצמבר נחשב באופן מסורתי לחודש "חזק" בהלוואות בבנקים: לקראת סוף שנת המס ניכרת נכונות לבוא לקראת הלקוחות בהוזלת הריבית, כדי להשיג את יעדי המכירות השנתיים ולהתעלות עליהם. לפיכך צפויה שנת 2021 להסתיים בסכום שיא בהלוואות הדיור, המתקרב ל־120 מיליארד שקל.
הסכום הזה גדול בכ־50 אחוזים מהשיא שנקבע בשנה שעברה: ב־2020, למרות מגפת הקורונה, סך ההלוואות עמד על 78 מיליארד שקל וקבע שיא חדש, עם יותר מ־100 אלף הלוואות. ועדיין, זהו סכום נמוך בהרבה מסך ההלוואות שנלקחו השנה. ההלוואות השנה יסתכמו גם בפי שניים מסך ההלוואות לדיור בישראל בשנת 2018.
עלייה דרמטית נרשמה גם בסך המשכנתא הממוצעת. ב־2019 עמדה המשכנתא הממוצעת על סכום של 705 אלף שקל, באמצע שנת 2020 היא טיפסה ל־780 אלף שקל, ואילו כיום המשכנתא ממוצעת עומדת על סכום של כ־930 אלף שקל, זינוק של כ־30 אחוזים בתוך שנתיים.
לפי נתוני בנק ישראל, נכון לאוקטובר התקיימו במדינה, בכל הבנקים, 953 אלף משכנתאות פעילות. סך חובות המשכנתא שטרם נפרעו עומד על 451.3 מיליארד שקל – עלייה של 12 אחוזים מתחילת השנה ו־14 אחוזים מאז אוקטובר שעבר.
אין ספק שהגידול בהיקפי ההלוואות נגרם בראש ובראשונה ממחירי הדיור הגואים. הציבור מאמין – מצפה וגם חושש – שהעלייה במחירים תימשך, בשל ההיצע הדל והמיעוט בהתחלות הבנייה. לכן אנשים ממהרים לקנות דירה, בהנחה שערכה יעלה עם הזמן: לא זו בלבד שאם ימתינו הם ייאלצו לקנות במחיר גבוה יותר, אלא שאם יקנו כעת – מוקדם ככל האפשר – הם יזכו לקצור רווחים בעתיד.
התוכנית הממשלתית לטיפול בסוגיה לא מרשימה את כוחות השוק, ונתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בשבוע שעבר הצביעו על עלייה של כמעט 10 אחוזים במחירי הדיור בשנה החולפת.
שר האוצר ליברמן העריך שהמחירים יעלו השנה ב־11 אחוזים בסופו של חשבון; בשנה הבאה, הוא חוזה שהם יעלו בעוד 5־6 אחוזים. ובכל זאת, הוא הבטיח שהפער בין הביקוש להיצע ייסגר בתוך 3־4 שנים.
גם מדד תשומות הבנייה למגורים (שעלה מתחילת השנה ב־4.8 אחוזים) גרם להתנפחות סך המשכנתאות השנה: מחירי הדירות החדשות צמודים למדד תשומות הבנייה, המשקף את עליית מחירי חומרי הבניין, וכל עוד הרוכש לא שילם את מלוא הסכום על הדירה, התשלום שלו נושא גם את ההצמדה הזו.
סיבה נוספת לגידול בהיקפי המשכנתאות היא הריבית הממוצעת הנמוכה, כ־2.2 אחוזים היום. עוד משפיעה הדומיננטיות של תוכנית מחיר למשתכן, שמשפיעה על הזוכים לקחת הלוואות, וכן ההקלה במס למשקיעים רוכשי דירה שנייה ויותר, שמוזילה את מס הרכישה בדירות להשקעה ומעודדת את הביקושים.
הסיבה להקלה במס הייתה ההאטה הכלכלית בגלל מגפת הקורונה, כשבמשרד האוצר ביקשו לעורר את השוק ולעודד עסקאות מקרקעין דרך הפחתת מס למשקיעים. באוצר קבעו לפיכך הפחתה בשיעור המס הראשוני מ־8 ל־5 אחוזים, ועלייה מדורגת בשיעור המס (עד 10 אחוזים) ככל שסכום הרכישה גדל.
המהלך אכן הגביר את קצב הרכישות ונטילת ההלוואות, אבל כעת החליטה הממשלה לבטל את ההקלה על רקע העלייה במחירי הדיור; שינוי החוק אושר שלשום בכנסת, ואם לא תתרחש דרמה של הרגע האחרון המס הראשוני יעלה מחרתיים, יום ראשון, ל־8 אחוזים.
