הפרופיל של פאדי אבו־שחידם, המחבל שירה השבוע למוות באלי קיי ז"ל בעיר העתיקה בירושלים, נחשב לחריג בהקשר זה. אדם בשנות הארבעים לחייו, בעל משפחה, מעמד חברתי ועבודה מסודרת. אבו־שחידם עבד כמורה לפסיקה אסלאמית במסגד אל־אקצה, ובנוסף הועסק כמורה לחינוך ערבי ואסלאמי בתיכון רשידיה בירושלים, בית ספר עירוני שמשתייך להגדרה מוכר שאינו רשמי. אבו־שחידם אומנם היה מוכר לכוחות הביטחון כפעיל חמאס עוד משנת 2007, אך קוטלג כנראה כאיש דת שנמצא תחת פיקוח בלבד.
"הוא תמיד שמר על קשר עם הילדים וההורים. רק לפני כמה ימים שלח לי דרישת שלום מבני שלומד בתיכון", סיפר לי תושב העיר שבנו למד ברשידיה. לדבריו, "זה בית ספר ברמה גבוהה. התלמידים שם עוברים בחינות תווג'יה, המקבילה של בחינות הבגרות הישראליות, והצוות דוחף את התלמידים לעשות בגרות". כרבים בסביבתו הוא התפלא לשמוע על הצעד שביצע המורה האהוד. "הירושלמים נמצאים בלחץ מהרבה סיבות, והלחץ הזה מוביל גם לפעילות אלימה. אבל בהחלט מדובר בהפתעה".
לאחר הפיגוע נודע כי אשתו של אבו־שחידם, סועד, נמלטה למשפחתה בירדן כמה ימים לפני המעשה וחזרה לביתה אחריו. בהמשך פורסם בערוץ 12 מפי גורמים פלסטיניים כי השניים היו מצויים ביריבות קשה, וכי אבו־שחידם נהג להכות את אשתו ואת בני המשפחה. בחקירתה לאחר שובה אמרה האישה שזו הייתה הסיבה לבריחתה לירדן, ובדיווח בערוץ 12 נטען כי ייתכן שהמשבר האישי הוא שהוביל את אבו־שחידם לבצע את הפיגוע.
אלא שההסברים הללו אינם מתיישבים עם מכתב ארוך שהשאיר אחריו אבו־שחידם בכתב ידו, ובו סיפר כי קיבל את ההחלטה על הפעולה לפני זמן רב. "אני, פאדי מחמוד אבו־שחידם, כותב את מילותיי אלה כשאני בדרגות האושר הגבוהות ביותר", פותח המחבל את "צוואתו", שתרגום חלקים ממנה פורסם בדף הטוויטר של המזרחנית מורן טל. "מאז שכפות רגליי הכירו את המסגד וספגתי את הקוראן ואת הסונה, אני חולם להתקרב ולפגוש את אללה כשאהיד, כשאני תוקף (את האויב) ולא נס מפניו. שנות חיי הקודמות לא היו אלא הכנה מבחינה אמונית וצבאית לרגע המכובד והמבורך הזה".
במכתבו מודה אבו־שחידם למשפחתו שסייעה לו במהלך חייו. "אני מבקש מאללה שאהיה מליץ יושר עבורכם ועבור אבי. שמרו על אורך רוח, היו סבלניים ועמדו איתנים, ודעו שבחרתי בדרך הזאת מתוך קבלת הדין של אללה וכדי לזכות בגן העדן של אללה". הוא פונה גם לתלמידיו: "בחרתי לרצות את הא־ל ולהגיע לגן עדן. החיים קצרים, ומי שמקדיש אותם למען הא־ל והצליח להקריב את עצמו, זכה".
בריאיון שהעניקה בתו לתקשורת הפלסטינית – ריאיון שלא קיבל ביטוי בתקשורת הישראלית – היא ציינה כי בלילה שלפני הפיגוע קיימה המשפחה "מסיבה קטנה להצלחת הפעולה". היא הוסיפה כי אביה ביקש ממנה להתפלל להצלחתו. החינוך שהעניק אבו־שחידם לא פסח על אחד מבניו, ששיתף בפייסבוק את תמונתו עם אביו וכתב: "חייתָ כאריה ומתְתָ כאריה, גאה להיות בן של שאהיד".

אבו־שחידם היה ידוע כפעיל מרכזי נגד עליית יהודים להר הבית, ובדרשות שנשא במהלך השנים דיבר על "מלחמה בצוררים ובמסייעים להם". בדרשה נוספת אמר לשומעיו כי מסגד אל־אקצה מותקף מכל כיוון וכי עליהם להכין את עצמם לג'יהאד. בנוגע לסוגיית שביתות הרעב אמר כי יש לעשות הכול כדי לשחרר את האסירים מבתי הכלא. "האסירים הם ששילמו את המחיר הכבד, אנחנו צריכים לכבד אותם ולתמוך בשביתת הרעב שלהם כדי שישוחררו ויהיו איתנו".
במכון לחקר תקשורת המזרח התיכון (ממר"י) ציינו כי אבו־שחידם, ששימש בין השאר כמטיף, היה פעיל ברשתות החברתיות דוגמת פייסבוק ויוטיוב, וחשבונותיו כללו דרשות רבות שלו. תמונת פרופיל שלו משנת 2012 כללה קולאז' של פניו, מסגד אל־אקצא ופעיל חמאס חמוש, תחת הכותרת "הו ירושלים, אנו באים".
בדרשת יום שישי מ־2020 התייחס ליחסים החדשים בין ישראל למדינות המפרץ. "אדוני הכפירה היהודים והנוצרים הם חלק מהמאמץ להילחם בחוקי השריעה ולהפיץ אי־צדק", התריע. "הם ותומכיהם נוהים אחרי השטן ונהנים מ'כסף מזוהם' שמספקים להם ה'בדואים' של איחוד האמירויות".
שולחים זרועות מטורקיה
לאחר הפיגוע מיהר חמאס לקבל אחריות על המעשה ומסר כי אבו־שחידם היה מבכירי הארגון במחנה הפליטים שועפאט. בהתאם לאמונה שלפיה השאהיד זוכה ל־72 בתולות בגן עדן, נכתב בהודעת הארגון כי "תנועת חמאס מלווה לחתונתו את בנה השאהיד הגיבור… מבצע הפיגוע בשער השלשלת בירושלים הכבושה". ראש הלשכה המדינית של חמאס אסמאעיל הנייה התקשר למחרת הפיגוע למשפחתו של המחבל. "הוא קיים את מצוות הג'יהאד והגן על מסגד אל־אקצה בפעולת גבורה שזקפה את ראש האומה כולה", אמר להם, והתייחס גם לתפקידו של אבו־שחידם כמורה. "גם במותו הוא לימד את תלמידיו את תורת הג'יהאד ומות הקדושים".
בכיר חמאס נוסף שבירך את המחבל ממקום מושבו בטורקיה, הוא סגן ראש הלשכה המדינית סאלח אל־עארורי. "זהו כבוד וגאווה עבור תנועת חמאס שמבצע פעולת הגבורה בירושלים הוא אחד מבניה. השאיפה של עמנו להתנגד לכיבוש ולהקריב את חיינו למען ירושלים מתחזקת מיום ליום".
ההודעות והברכות הללו מבטאות את מעמדה המרכזי של הפעילות בירושלים בסדר יומו הנוכחי של הארגון. בעקבות ביטול הבחירות הכלליות ברשות הפלסטינית –
שאבו־מאזן הכריז עליהן בשנה שעברה ונסוג לאחור שהפנים את הפסדו הצפוי – נכזבה תקוותו של הארגון לחזק את כוחו במרחב יו"ש וירושלים דרך הקלפי. אך בחמאס לא אמרו נואש, ומאז הם משקיעים משאבים בגיוס פעילים, בניית חוליות טרור, מימון ורכישת אמצעי לחימה ותכנון פיגועים. ירושלים הפכה לכר מועדף לביצוע פעילות טרור בשל הקרבה וההשקה הרבה של האוכלוסייה היהודית והערבית בעיר. חמאס שואף לחזק את אחיזתו בירושלים, זאת גם במחיר הכנסת תושבי רצועת עזה לסבב מלחמתי נוסף, כפי שקרה במבצע שומר החומות.

יממה לאחר הפיגוע הותר לפרסום כי שירות הביטחון הכללי, בשיתוף צה"ל ומשטרת ישראל, חשף במהלך השבועות האחרונים התארגנות טרור נרחבת של חמאס ביהודה ושומרון, ועצר 50 פעילים. הפעילות של חמאס ביו"ש ובירושלים מוכוונת על ידי בכירי הארגון היושבים בטורקיה. תחת ארדואן הפכה טורקיה למרכז המבצעים של חמאס. מי שמנצח על הפעילות הזו הוא סאלח אל־עארורי, משוחרר עסקת שליט ומספר שתיים בארגון. עוזרו של אל־עארורי הוא זכריא נג'יב, במקור תושב מזרח ירושלים, מחוטפי החייל נחשון וקסמן ז"ל. נג'יב, אף הוא ממשוחררי עסקת שליט, מפעיל מטורקיה את קשריו במזרח ירושלים למען המטרות של חמאס.
על פי גורמים ביטחוניים, אשתו של אבו־שחידם, שכאמור נסעה לירדן לפני הפיגוע, התכוונה לנסוע משם לטורקיה, שם שוהה גם בנה הסטודנט, אך בסופו של דבר חזרה כאמור לירושלים. אבו־שחידם עצמו יצא לטורקיה כמה פעמים במהלך השנים. כעת בודקים אם במהלך ביקוריו נפגש עם גורמי חמאס שהכווינו אותו ואף סייעו בידו להשיג את הנשק שהחביא מתחת לגלימת איש הדת שלו, לפני שביצע את הפיגוע.