השבוע הנוכחי הביא לשיא חדש את מגמת ההסלמה במעשי 'תג מחיר' ובפגיעוֹת של פעילי ימין קיצוני ברכוש ערבי ופלסטיני. נכון למועד כתיבת שורות אלה נרשמו לא פחות מחמישה אירועים כאלה רק מתחילת השבוע: בלילה שבין ראשון לשני נוקבו צמיגי מכוניות בכפר בית־איכסא מצפון לירושלים ובכפר־רמון מזרחית לרמאללה, ורוססו כתובות; בלילה שבין שלישי לרביעי הוצתו שני כלי רכב בכפר איכסאל בגליל ורוססה הכתובת "יהודים בואו ננצח"; בכפר דיר־עמאר שבנפת רמאללה ובכפר ג'אלוד שבשומרון רוססו על קירות המשפטים "ניקח גורלנו בידינו" ו"תנו לנו לטפל בהם", ואף ניזוקו כמה כלי רכב.
לשם השוואה: מספר אירועי 'תג מחיר' השבוע הוא מחצית ממספרם על פני שנת 2017 כולה, שבה הצליחו כוחות הביטחון לצמצם משמעותית את התופעה וכמעט לבולמה כליל.
האירוע שפתח את הגל הנוכחי, ושעד כה הוא גם החמור והמדאיג ביותר, הוא הפגיעה במסגד בכפר עקרבה שבשומרון ביום שישי לפני שבועיים. על קירות המבנה רוססו כתובות "נקמה" ו"תג מחיר", ודלת המסגד הוצתה. במקרה הזה לא מדובר בהצתת רכב או בעקירת עץ זית, אלא בפגיעה ברגשות דתיים שיש לה פוטנציאל נפיץ. מאז יוני 2015, כאשר פעילי ימין הציתו את 'כנסיית הלחם והדגים' ליד הכנרת, לא התרחש אירוע דומה.
במערכת הביטחון סבורים כי הצתת המסגד בוצעה כנקמה על רצח עדיאל קולמן ז"ל בעיר העתיקה בירושלים, ב־18 במארס, שכן הרוצח, עבד אל־רחמן בני פאדל, הוא תושב עקרבה. הצתת המסגד נתנה את האות לשורה של מעשי 'תג מחיר' בכפרים פלסטיניים נוספים, הפעם ללא קשר לנקמה על הפיגוע. בין הכתובות שרוססו: "די לצווים המנהליים", "תנו לנו לטפל בהם", "יהודים בואו ננצח", "תלחמו באויב ולא באוהב" ועוד. גורמי ביטחון מביעים חשש כי כל אירוע כזה עלול לגרור תגובה פלסטינית ולהצית את השטח.
החשודים המרכזיים בביצוע המעשים הם נערי גבעות, חלקם קטינים, המוגדרים במערכת הביטחון "מסוכנים ובלתי מרוסנים". בעקבות סימונם כמי שמסכנים את ביטחון האזור, ניתנו לחלקם צווי הרחקה האוסרים עליהם להימצא בשטח למשך תקופות ארוכות. מי שחותם על הצווים הללו, בהמלצת שב"כ, הוא אלוף פיקוד המרכז. צווי ההרחקה נחלקים לסוגים שונים: חלקם אוסרים על מקבל הצו להתקרב למאחז או ליישוב שבו התגורר, יש המרחיקים אותו מכל שטחי יהודה ושומרון, וכאלו האוסרים על יצירת קשר עם פעילים אחרים. בשנים האחרונות ניתנו עשרות צווים כאלה לצעירים ולקטינים, ואף לבעלי משפחות.
כמה נתונים: במערכת הביטחון מגדירים מעשים של ריסוס כתובות וניקוב צמיגים כאירוע 'תג מחיר'. החל מהצתה ומעלה מוגדר האירוע כ'פיגוע', גם ללא נפגעים בנפש. על פי נתוני שב"כ, במהלך שנת 2017 נרשמו שמונה אירועי 'תג מחיר' וחמישה פיגועים, הוגשו 105 כתבי אישום ונמסרו 63 צווים מנהליים. מאז תחילת 2018 ועד יום רביעי השבוע נרשמו 17 אירועי 'תג מחיר', שני פיגועים, הוגשו 23 כתבי אישום ונמסרו 13 צווים מנהליים.
מה גרם להתעוררות המחודשת של פעולות 'תג מחיר', לאחר תקופה שקטה יחסית? צבי סוכות, תושב יצהר ומנכ"ל תנועת 'עוצמה יהודית', מגלגל את הכדור לעבר רשויות האכיפה. "אני חושב שדחקו את הנערים הללו לפינה", הוא אומר. "אנחנו מדברים על כמעט שנה שלמה שכמעט לא היו אירועי 'תג מחיר', אבל בינתיים אנשים המשיכו לקבל צווי הרחקה, כולל ילדים בני 14 ו־15, או שהאריכו להם את הצווים. בסוף החבורה הזו מרגישה שאין לה מה להפסיד, והם אומרים 'יאללה, נַראה למערכת'. סוג של ניסיון לייצר מאזן אימה".
סוכות הוא פעיל ימין מוכר, שבעבר נחקר בשב"כ לא פעם על רקע השתייכותו אז לנוער הגבעות. בין היתר הוא נעצר ונחקר בחשד להצתת מסגד בכפר־יאסוף. לאחר ההצתה בכפר דומא ורצח בני משפחת דוואבשה ביולי 2015, הוא התנער מהמעשה ופרסם פוסט חריף בפייסבוק נגד מבצעיו. הערכתו כי ההתפרצות המחודשת של מעשי 'תג מחיר' קשורה לצווי ההרחקה נובעת אפוא מהיכרות קרובה עם השטח ועם הנפשות הפועלות. חיזוק לדבריו ניתן לראות בכך שחלק מהכתובות שרוססו השבוע עסקו אכן בצווי ההרחקה.
עניין נוסף שסוכות מציין הוא המציאות הביטחונית, ובכללה שני הפיגועים שבהם נרצחו תושבי השומרון – הרב רזיאל שבח בפיגוע ירי על יד חוות־גלעד, ואיתמר בן־גל בדקירות סכין בצומת אריאל. "אנשים מרגישים אוזלת יד מול מה שקורה. נרצח הרב רזיאל שבח, ולא הסכימו לשים מחסומים באזור למרות שכולם התחננו. אחר כך נרצח איתמר בן־גל וגם אז לא הסכימו לשים מחסומים, למרות שידעו שזה יסייע לתפוס את הרוצח יותר מהר".
הצתת המסגד בעקרבה, טוען סוכות, קשורה לאירועים ולהתרחשויות בכפר שממנו יצא המחבל. "היו שם הלוויית הסתה, מודעות אבל רשמיות של העירייה וכרוזי נאצה, ושום דבר לא נעשה בתגובה", מתאר סוכות את המציאות מנקודת מבטם של פעילי הימין. "את המינימום לא עשו. לפחות היה צריך לשלול להם את היתרי העבודה שהם מקבלים חופשי. לא עשו כלום, אפילו לא בידוק בכניסה. כל כך נזהרים לא לפגוע להם ברגשות. שלושה פיגועים שבהם נרצחו אנשי ההתיישבות שמים את אותם נערים בפינה".
גורמים בהתיישבות: "המחאה נגד מח"ט שומרון לא הייתה מוצדקת בכלל, וגם הנערים שפרסמו אותה מבינים את זה. הוא מתנהג איתם בצורה הגונה ביותר, בוודאי ביחס למפקדים לפניו"
גורמים בהתיישבות: "המחאה נגד מח"ט שומרון לא הייתה מוצדקת בכלל, וגם הנערים שפרסמו אותה מבינים את זה. הוא מתנהג איתם בצורה הגונה ביותר, בוודאי ביחס למפקדים לפניו"
משחקי חתול ועכבר
מוקד נוסף של עימות בין פעילי הגבעות למערכת הביטחון הוא פינוי מאחזים לא חוקיים. בשבת לפני שבועיים הותקף כוח צה"ל שהגיע לפנות את המאחז "גבעת ראש יוסף" באזור איתמר. הנערים במקום טענו כי כוח בראשות מפקד חטיבת שומרון, אל"מ גלעד עמית, ירה גז מדמיע ואף ביצע ירי של אש חיה כלפי הנערים, חלקם קטינים. "ירו לנו ממש מעל הראש, אחד מהחבר'ה היה צריך להתכופף כדי שהירי לא יפגע בו", סיפר נער שמתגורר במאחז. "תוך כדי הירי החיילים צעקו וקיללו אותנו בצורה מחפירה".
המאחז המדובר הוא נקודת התיישבות חדשה, שזוכה לביקורים תכופים של כוחות הביטחון. החיילים מפנים את הנערים, הללו שבים אליה אחר־כך וחוזר חלילה. מצה"ל נמסר לאחר האירוע כי הכוח שהיה בגבעה הותקף באלימות ונזרקו לעברו אבנים, ובתגובה נעשה שימוש בגז מדמיע, באמצעים לפיזור הפגנות ובירי לאוויר. שלושה נערים שנעצרו ונחקרו במשטרה, שוחררו בהמשך בצו בית המשפט.
אותו פינוי הלהיט את הרוחות, ובעקבותיו נתלו כרזות ברחבי השומרון וחולקו מנשרים נגד מפקד החטיבה. "מח"ט שומרון יורה ביהודים", נכתב בכרזה אחת, לצד תמונתו של אל"מ עמית. "אז מי באמת מבעיר את השטח? האם התנכלות להתיישבות היא חלק מתפקידו?" הוצגה השאלה בכרוז נוסף, שבו הואשם אל"מ עמית בהתנכלות לנקודות התיישבות חדשות בשומרון ובהטרדות של התושבים. השבוע חולק ביישוב יסוד־המעלה, מקום מגוריו של מפקד החטיבה, כרוז נגדו תחת הכותרת "הכר את השכן – גלעד עמית".
בקיץ הקרוב יסיים אל"מ גלעד עמית את תפקידו. אם עד לאחרונה היה נראה היה כי הוא יוכל לסכם את הקדנציה שלו כשקטה וטובה מבחינת יחסיו עם ההתיישבות – העימות מול תושבי המאחז המדובר והכרזות שפורסמו נגדו יוצרים מתיחות ואי־נעימות.
גורמים בהתיישבות בשומרון הסתייגו השבוע מדברי הגנאי שפורסמו נגד עמית. "זו לא הייתה מחאה מוצדקת בכלל, וגם הנערים שפרסמו אותה מבינים שזה לא היה מוצדק", אמר גורם המצוי בקשר עם הנערים באותה גבעה. "גם אחרי הכרזות שפורסמו גלעד מתנהג איתם בצורה הגונה ביותר, בוודאי ביחס למפקדים אחרים לפניו". גורם אחר בהתיישבות, שביקש אף הוא להישאר בעילום שם, כינה את ההתפתחויות "אירוע שהתגלגל לא נכון ויצא משליטה".
כאשר מח"ט שומרון נשאל על כך בפגישות עם עיתונאים, הוא מסרב לעסוק ביחסיו עם "הגרעין הקשה" בהתיישבות, שעיקרו באזור יצהר. ככלל הוא סבור כי במידת הצורך נכון לפעול מול נערי הגבעות באמצעות כלי האכיפה המצויים בידי מערכת הביטחון, אך חשוב גם לנסות לנהל עמם דיאלוג. אל"מ עמית מאמין כי עליו לפעול בנושא ולא לדבר, והוא מעדיף אולי "לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית". בהתיישבות יש מי שרואים בכך נקודת זכות משמעותית לטובתו, שכן בעבר היו מי שבחרו לנצל את תפקידם כדי לתקוף בחריפות את הגורמים הקיצוניים.
מקורות צבאיים מספרים כי יחסיו של אל"מ עמית עם ההתיישבות טובים מאוד, וכי הוא מקיים קשרים קרובים עם אישים שונים בהתיישבות. הוא נוהג להתארח אצל תושבים בסעודות שבת, כמה מחבריו הטובים נמנים על הנהגת היישוב יצהר, ועם חלקם הוא אף יוצא לריצות ספורטיביות. בין היתר הוא מקיים שיח עם רב היישוב יצהר, דודי דודקביץ'.
חציית גבול
בחזרה להסלמה במעשי 'תג מחיר': בצה"ל מוטרדים מהאירועים האחרונים ומפוטנציאל האלימות שלהם. "זה יכול להיגמר רע, יש פה נפיצות גדולה", מתריע קצין בכיר בפיקוד מרכז. "החבר'ה הישראלים מטיילים בכל מקום, ומשהו שלא חשבנו עליו יכול לשנות פה מצב יסודי. לא זכורה לי כמות כזו של אירועי חיכוך ואירועים אלימים".
יצהר מסומנת כמוקד המרכזי של פעילי הגבעות המעורבים באירועים האחרונים. חלק מהאירועים התרחשו ביישוב עצמו או יצאו ממנו, לפחות על פי הערכות מערכת הביטחון. באחד האירועים החמורים שבוצעו לפני כחודשיים באזור הכפר עינבוס, זוהו רעולי פנים שיצאו מהיישוב, תקפו רועה צאן פלסטיני ושחטו חלק מהעדר שלו. "זה אירוע רע וזה יכול להיגמר רע. מדובר גם על דם, זו לא רק השחתה של עצים או לרדת ולתת מכות. יש תחושה של חציית גבול", ציין הקצין הבכיר. כמה ימים אחר כך הותקף נהג אוטובוס תושב מזרח־ירושלים שחנה ביישוב, כאשר שני רעולי פנים ריססו לעברו גז פלפל.
ניסיון העבר מלמד כי רצף של מעשי השחתת רכוש עלול להידרדר במהרה לאירועים חמורים יותר כגון הצתות, כולל מהסוג שבו נרצחה משפחת דוואבשה בדומא. אירוע זה נידון עדיין בבית המשפט, והמעורבים בו עלולים להישלח לתקופות מאסר ארוכות. "ההתנהלות האלימה והאירועים החמורים מעידים על פוטנציאל אלימות גבוה. קיים חשש שהמגמה תחריף עד לפגיעה בחיי אדם", אמרו השבוע בשב"כ.
מבחינת מערכת הביטחון, צווי ההרחקה הם כלי מרכזי לצמצום השפעתם ונזקם של פעילי הגבעות הקיצוניים. במערכת אומרים שצווים כאלה הפחיתו בעבר את כמות הפיגועים והאירועים האלימים נגד פלסטינים ושהצווים ניתנים רק לאחר מיצוי דרכי פעולה אחרות, ובהן שיחות עם הפעילים ומשפחותיהם כדי להניא אותם מפעולות שליליות.
הפעילות נגד הקבוצות הקיצוניות מובלת במשותף על ידי שב"כ, צה"ל והמשטרה, ובמערכת הביטחון מקדישים לנושא זמן ומשאבים רבים. חלק מהפעילים קטינים, מה שיוצר לעתים מגבלות משפטיות על הטיפול בהם. גורמי ביטחון טוענים כי אותם נערים מסתובבים בשטח ללא פיקוח או סמכות של מבוגר אחראי. לדבריהם, בפעילות מעורבים לכאורה גם חלק מתלמידיו של הרב יצחק גינזבורג, הלומדים בישיבת 'עוד יוסף חי' ביצהר.
באתר 'הקול היהודי' הובא השבוע תיעוד מעצר של נער בן 15 על ידי בלשי משטרה, שהגיעו ליצהר ביום ראשון מחופשים לתושבים מקומיים, תופעה שזכתה לכינוי "מסתנחלים". הבלשים לבשו ציציות, חבשו כיפות ועיטרו את רכבם במדבקות אופייניות כגון "אין ערבים אין פיגועים" ו"עקירת ישובים קורעת את העם". הנער, שכבר נעצר בעבר, שוחרר לאחר חקירה של כמה שעות ונמסר לו צו הרחקה לחמישה חודשים. ביום שלישי הוא נעצר שוב בחשד למעורבות בהשחתת רכוש של ערבים לפני כחודשיים באזור ירושלים, ומעצרו הוארך עד יום ראשון.
"צו מנהלי זה צעד שהוא לא דמוקרטי. עושים בו שימוש בסיטונאות, וככה דוחקים אותם לפינה בכל הכוח", טוען צבי סוכות. "אני לא תומך חלילה במעשי 'תג מחיר', אבל הציפייה היא שקודם כול יטפלו לנו בביטחון. לא הגיוני שבכפר כמו עקרבה לא יקרה שום דבר אחרי הפיגוע. אם ייקחו כל מי שיש לו כיפה גדולה ופאות ויגבילו את כולם, זה בטוח ירגיע את השטח, אבל זה לא נכון להתנהל כך. בסוף אנחנו חיים במדינת חוק, וצו מנהלי זה הדבר האחרון שאתה משתמש בו. הזוי בכלל שאני צריך להסביר את זה. עושים את זה בסיטונאות, מתוך לחץ למגר את הסיפור של 'תג מחיר', אבל גם אם יצליחו לגמור את התופעה אחרי שיחלקו מאה צווים מנהליים – זה לא מצדיק את זה".
