נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הפחיתה 70 אלף שקלים מפיצוי שנפסק לטובתה של קטינה נפגעת עבירת מין ואלימות, כשפסקה לאחרונה על סכום פיצוי חדש של 30 אלף שקלים בלבד, שישולם למתלוננת במשך חמש שנים. הסיבה לכך היא מצבו הסוציואקונומי של הפוגע ובשל "חשד לפיגור סביבתי". מלבד הפיצויים, נקבע כי הפוגע יבצע עבודות שירות לטובת הקהילה.
הנאשם, בחור שעקב אחריה קטינה בדרכה אל חוות סוסים סמוכה למקום מגוריה. בשלב מסוים התנפל עליה ונדע באיבריה המוצנעים ללא הסכמה. הקטינה דחפה אותו בניסיון לברוח ממנו ואילו זה תפס אותה בחזקה ודחף אותה לכיוון תעלה בצד הדרך. הקטינה התגלגלה במורד התעלה ונחבלה באופן משמעותי. בעודה שוכבת פצועה על גבה בתעלה וזועקת לעזרה ירד הבחור אל התעלה, חסם את פיה והכה אותה נמרצות באגרופים לפניה. במקביל ניסה להפשיטה תוך שהוא שוב נוגע באיבריה המוצנעים ומושך בשערותיה. בכל אותה העת ניסתה הקטינה להדוף אותו מעליה ולהיאבק כדי למנוע ממנו לבצע את זממו. בשלב מסוים הצליחה הקטינה להתגלגל במורד התעלה, לברוח ולהזעיק עזרה.
כתוצאה מן המקרה נפגעה שמיעתה של הקטינה, אוזנה נוקבה, וסבלה מדימום בשפתיים זאת מלבד שטפי דם ושפשופים בידיה וברגליה. מאז, היא מתקשה להירדם בלילה, חוששת להיפגש עם זרים, הישגיה הלימודיים ירדו והיא סובלת מפגיעה בדימוי העצמי. כיום היא מטופלת אצל פסיכולוגית שמלווה גם את הוריה.
פרקליטות מחוז צפון הגישה כתב אישום נגד הפוגע, באמצעות עו"ד ורד חלאוה. הוא הודה במסגרת הסדר טיעון והורשע על ידי שופטת בית המשפט המחוזי לנוער, דיאנה סלע, בעבירה של מעשה מגונה תוך גרימת חבלה גופנית ובעבירה של חבלה חמורה.
במסגרת הטיעונים לעונש הוגש תסקיר שירות המבחן לנוער שעמד על נסיבותיו האישיות של הפוגע: בן תשיעי במשפחה מרובת ילדים ודלת משאבים, סובל ממחלת אפילפסיה מגיל צעיר וקיים חשד לפיגור סביבתי. בסיכומו של התסקיר המליץ שירות המבחן להטיל עליו הימצאות בתנאי מגורים במעון אחווה לתקופה של שנתיים, שירות לתועלת הציבור במסגרת המעון ופיצוי למתלוננת.
השופטת סלע ציינה בגזר הדין כי "הגם שהעונש ההולם את מעשיו החמורים של המערער צריך לכלול רכיב של מאסר בפועל, לתקופה ממושכת, הרי בשל נסיבותיו האישיות – ובכלל זאת מחלתו, יכולותיו הקוגניטיביות הנמוכות, החשד כי הוא הוא סובל מפיגור סביבתי, ומאפייני אישיותו שפורטו – יש מקום לשלב בין ההליך הטיפולי והשיקומי במעון, לבין עונש שיבטא גמול בגין מעשיו החמורים".
בסופו של דבר גזרה עליו עונש קל של מגורים במעון במשך כשנתיים, שירות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות ופיצוי לקטינה בסכום של 100,000 ש"ח, אשר ישולם בפריסה רחבה מאוד של 100 תשלומים חודשיים. כלומר, לשלם לנפגעת בכל חודש 1000 ש"ח במשך שמונה שנים וארבע חודשים.
הפוגע הגיש ערעור לבית המשפט העליון נגד גובה הפיצויים שנפסקו לטובת המתלוננת. לטענתו, שיעור הפיצוי שהוטל עליו חריג יחסית לאופייה של הפגיעה וכי הוא ומשפחתו לא יוכלו לעמוד בתשלום של 1000 שקלים בחודש. בתסקיר מבחן נוסף שהוגש המליץ שירות המבחן להתחשב בפוגע שכן מצבו אינו מאפשר לו לעבוד וכי תוצאות הטיפול הנפשי שעבר מצביעות על קושי מצדו בחיבור רגשי לחומרת הפגיעה לה גרם.
בסופו של דבר, נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, יחד עם השופטים עוזי פוגלמן וענת ברון קיבלו את הערעור ופסקו להפחית את שיעור הפיצויים לקטינה הנפגעת. בכך ביטלו את הפיצוי שעמד על 1000 ש"ח לחודש במשך שמונה שנים (מאה אלף ש"ח) והפחיתו לכדי 30 אלף שקלים בלבד אשר ישולמו בפריסה רחבה של 60 תשלומים. כלומר, 500 ש"ח בחודש על פני חמש שנים בלבד. סה"כ מדובר על הפחתה של 57% אחוזים מן הפיצויים שפסק בית המשפט המחוזי בחיפה לקטינה אשר הותקפה מינית, נחבלה באופן משמעותי ושמיעתה נפגעה, סובלת מבעיות נפשיות ועל כן זקוקה לטיפול פסיכולוגי.
