ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (ראשון) פה אחד את הצעת החוק של שר המשפטים גדעון סער, להגבלת כהונת ראשי ממשלה. ההצעה לא תחול על ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו וכן לא על ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט.
"בדיוק כפי שהבטחתי בבחירות אישרנו כעת פה אחד בוועדת השרים לחקיקה את הצעת החוק שלי להגבלת כהונת ראש הממשלה ל-8 שנים", אמר השר סער. לדבריו, הגבלת כהונה היא "עקרון חשוב בבסיס התפיסה שהשלטון יפעל לטובת האזרחים במקום למען עצמו ושרידותו. נמשיך לחזק את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית".
בתזכיר החוק הופיע שהכהונה תהיה מצטברת, בימינה ביקשו שכהונה תיחשב על פי רצף השני, כפי שהוסכם בהסמכים הקואליוצניים. משכך, נדרש סער להתאים את לשון ההצעה ולשנות אותה. אלא שבמהלך הדיון ביקשו השרים לחזור לנוסח שעל פיו שנות הקדנציה הן מצטברות ולבסוף הגיעו לפשרה עם ימינה: תקופה של פחות משלוש שנים תיחשב לספירה מצטברת; תקופה של מעל שלוש שנים תיחשב לרצף, כך שאם יחזור לכהן ראש ממשלה לאחר שלוש שנים ומעלה, הספירה להגבלת הכהונה תתאפס.
לפני כמה שבועות החליט השר סער לשנות אסטרטגיה: לא להביא להצבעה את החוק להגבלת קדנציות ביחד עם החוק האוסר על נאשם בפלילים לכהן כראש ממשלה. זאת מתוך מחשבה שבעוד החוק הראשון נמצא בהסכמים הקואליציוניים בין המפלגות, על החוק השני אין הסכמות בקואליציה ועדיף ציפור אחת ביד משתייים על העץ.
לאחר שח"כ דוד ביטן התבטא בעד ההצעה, בליכוד הבהירו כי המפלגה נגד וטענו כי החוק לא דמוקרטי. בתגובה להחלטה שעברה בוועדת שרים נמסר מהליכוד: "ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו שולל חוק הגבלת כהונה כלשהו, בין אם זה חל עליו ובין אם לאו. דמוקרטיות פרלמנטריות אינן מגבילות כהונות של ראשי ממשלה אלא משאירות לציבור את ההחלטה לבחור בבחירות חופשיות מי ימשיך להנהיג אותו בכל פעם. כך למשל אזרחי גרמניה בחרו שוב ושוב בקנצלרים קוהל ומרקל לכהונות של 16 שנה וכך גם אזרחי קנדה שבחרו בפייר טרודו לכהונה של 15 שנה. איש לא חשב שקנדה וגרמניה אינן דמוקרטיות למופת. הניסיון של מי שאינו עובר את אחוז החסימה להגביל את בחירת הציבור באשר למי שינהיג אותו הוא אנטי דמוקרטי בעליל".
