מדי שנה נוהגים הישראלים לחגוג את חגי הקניות הבינלאומיים של חודש נובמבר. בולמוס הקניות הזה, החל מ"שופינג איי.אל" שיחל מחר, "יום הרווקים הסיני" בהמשך השבוע ועד ה"סייבר מאנדיי" שיצוין לקראת סוף החודש, יגרום לישראלים להוציא מאות מיליוני שקלים על רכישות בחו"ל. אבל זה רק השיא. במהלך השנה כולה יוציאו הישראלים סכום המוערך בכ־20 מיליארד שקל על רכישות אונליין מעבר לים.
לפני שמכינים את כרטיסי האשראי, הנה כמה דברים שכדאי לדעת ויכולים לחסוך לכם כסף וגם עגמת נפש מיותרת.
איך אתם משלמים?
ברבים מאתרי ההזמנות קניות אונליין, ואפילו בחנויות פיזיות בחו"ל, מוצעת אפשרות לבחור את מטבע התשלום – אירו, דולר וגם שקלים. כדאי לשים לב לפערים שיכולים להיווצר בבחירת מטבע התשלום בעת רכישה באמצעות כרטיס האשראי.
הנה דוגמה: באתר ידוע בחו"ל המציע מוצרי ביגוד וטקסטיל שונים, מחיר המוצרים עמד על 69 דולר. חישוב הסכום על פי השער היציג באותו יום מעלה כי מדובר ב- 216 שקל. אולם האתר מציע גם אפשרות לשלם ישירות בשקלים. לפעמים זו האפשרות הראשונה המוצעת – סוג של ברירת מחדל, אלא אם כן הלקוח משנה את צורת התשלום לדולר. במקרה כזה המחיר הוא 225.6 שקל. חישוב מהיר מעלה כי מדובר בתוספת של 4.5% בהשוואה לשער היציג של הדולר. במילים פשוטות, עבור המרת המטבע, אותה חנות מקוונת גובה 4.5% על כל רכישה. שיעור גבוה במיוחד שאין בו שום כדאיות.
עמלת ההמרה שגובות חברות שירותים פיננסיים המשמשות את האתרים עלולה להיות גבוהה יותר מהעמלה שגובות חברות כרטיסי האשראי הישראליות.
מהי עמלת ההמרה שגובות חברות כרטיסי האשראי?
ההבדל בין החברות הוא מינורי, ובכל זאת יש שוני מסוים. ישראכרט המחזיקה גם במותג אמריקן אקספרס, גובה עמלה של 2.9% על עסקאות מט"ח, מקס גובה 3% וכאל, על כרטיסיה השונים גובה 2.8% מכל עסקה במט"ח. המשמעות היא שעל כל עסקה בסך 100 שקל, לדוגמה, תשלמו 2.8-3 שקלים עמלה.
השיעורים הללו רלוונטיים להמרות ישירות מדולר או אירו. אולם כאשר העסקה נעשית במטבע אחר (כגון ליש"ט, פורינט הונגרי, באט תאילנדי וכו'), החברה ממירה קודם כל מאותו מטבע לדולר, ואז מדולר לשקל. ההמרה ממטבע זר אחד למטבע זר אחר נעשית על פי תעריפי חברות האשראי הבינלאומיות – מאסטרקארד וויזה, והיא מוסיפה עוד עמלה קטנה בשיעור של כמה עשיריות האחוז.
חשוב לציין, כאשר החיוב (הרכישה) נעשה בשקלים, גם אם מדובר באתר או בחנות בחו"ל, לחברת כרטיסי האשראי אסור לגבות עמלה על פי חוק.
כדאי לדעת כי ישנם מועדונים מסוימים של כרטיסי אשראי המזכים בהנחה בעמלת המרת המט"ח, כמו מועדון "אשמורת", "הייטקזון" ואחרים.
האם כדאי לפתוח חשבון מט"ח בבנק ולשלם בכרטיס אשראי ישירות משם?
חשבון מט"ח אכן יחסוך את עמלות ההמרה, אבל בפועל זה לא תמיד משתלם. משיכה מחשבון מסוג זה יכולה להיות כדאית רק אם כל התשלומים שתבצעו בחו"ל יהיו באותו מטבע שנקוב בחשבונכם. אולם, מציאות זו לא תמיד מתקיימת בפועל – רובנו משלמים במקומות שונים בעולם במטבעות שונים, בכל תשלום במטבע אחר תצטרכו גם לשלם עמלות, וכך לא תרוויחו כלום. בנוסף, כדי "למלא" את חשבון הבנק ה'מט"חי' תצטרכו לרכוש מט"ח ואם אין לכם הנחה משמעותית בעמלות ההמרה בבנק – העניין הופך לפחות משתלם.
בכל מקרה, אם החלטתם לעשות זאת, הקפידו לדרוש מהבנק או חברת כרטיסי האשראי לשייך את הכרטיס לחשבון המט"ח שבבעלותכם, אחרת חברת האשראי תמשיך להמיר את המטבע ותגבה עמלה. עוד נקודה חשובה – גם כאשר הגדרתם חיוב מט"ח מחשבון מט"ח, כאשר מדובר במשיכת מזומן בחו"ל, בחלק מהמקרים ייתכן שתשלמו עמלה (אם כי בשיעור נמוך בהשוואה לעמלה הנגבית מחשבון שקלי).
שימו לב למיסים
ביטול הפטור ממס על רכישות מחו"ל בסכום של עד 75 דולר, עולה מעת לעת על שולחן הדיונים של משרד האוצר. בעלי העסקים בארץ, הקמעונאים ובעלי החנויות מפעילים לחץ כבד על הרשויות לבטל את ההקלה הזו על הציבור שיוצרת מצד שני חוסר שוויון ופוגעת בפרנסתם. בינתיים כל הניסיונות הללו לא צלחו והציבור הישראלי מנצל את הפטור הזה היטב.
עם זאת, כדאי להכיר כמה סייגים בנושא המיסוי שייתכן ורבים אינם מודעים להם. אדם פרטי שערך הזמנתו עד 75 דולר (לא כולל משלוח) פטור לחלוטין מתשלום מיסים, אולם הקלה זו אינה כוללת מוצרי אלכוהול וטבק – עליהם יש תשלום מס החל מהדולר הראשון.
כאשר מחיר ההזמנה נמוך מ-75 דולר, לא ייגבה מע"מ על המשלוח גם אם הוא מעלה את מחיר כלל ההזמנה ליותר מ-75 דולר. אולם כאשר מחיר ההזמנה גבוה מ-75 דולר, המע"מ ייגבה על מלוא העסקה כולל משלוח. כך לדוגמה, מוצר שמחירו 72 דולר בתוספת 10 דולר עבור משלוח – לא יחול עליו מס. אולם מוצר שמחירו 82 דולר ועלות המשלוח היא 10 דולר, הרי שהמס יחושב לפי מחיר של 92 דולר.
בנוסף, שתי חבילות (או יותר) שיישלחו מאותו ספק לאותו לקוח בהפרש של פחות מ- 72 שעות (גם אם כל אחת מהן במחיר של פחות מ-75 דולר), ייחשבו כמשלוח אחד והמס יחושב לפי ערכן הכולל.
הזמנות שעלותן עד 500 דולר יחויבו במע"מ, אך יהיו פטורים ממכס ולרוב גם ממס קנייה (תלוי בסוג המוצר).
עוד שני סוגי מיסים הם מס קניה ומכס.
מס קנייה מוטל, בנוסף למע"מ, על מספר מצומצם של קטגוריות מוצרים, כגון חלפים לרכב, טבק ואלכוהול, מוצרים לבע"ח ועוד. על קטגוריות רבות אין מס קנייה בכלל. מכס הוא סוג מס נדיר יותר שמוטל על מוצרים מסוימים שיובאו ממדינות שלישראל אין עימן הסכמי סחר. על הזמנות מהאיחוד האירופי ומארה"ב למשל אין מכס.
מלבד זאת יש גם עמלות על משלוחים המגיעים לארץ. בהזמנות מעל 100 דולר קיימת עמלה של 18 שקל למכס, ומעל 500 דולר תשלמו גם 41 שקל אגרת ביטחון.
קיבלתם מייל מהדואר? שלא ידוגו אתכם
מחקר שפרסמה לאחרונה חברת הסייבר קספרסקי, מדרג את ישראל במקום השני בעולם, אחרי ברזיל, בניסיונות ה"פישינג" (דיוג). מדובר בהפצת מיילים המכילים קישור, אשר לחיצה עליו מעבירה לאתר שבו נדרש הקורבן לספק פרטי הזדהות הכוללים מייל וסיסמה. בשלב הזה מחדירים העבריינים במחשבו תוכנה זדונית, וזו מאתרת עבורם את פרטי חשבון הבנק או האשראי של הקורבן.
לעיתים הפישינג מתבצע באופן הפשוט ביותר, תוך ניצול תמימותם של הנמענים – המוסרים מרצונם החופשי את פרטי האשראי או פרטים אחרים שעלולים לסייע לנוכלים לעקוץ אותם. הנוכלים מתחזים במיילים הללו למוסדות, חברות או גופים פיננסיים ידועים (כגון בנקים או חברות אשראי), כולל תפאורה נלווית כגון לוגו תואם ונראות זהה.
על פי המחקר של קספרסקי, אחת מהונאות הדיוג הפופולריות השנה הייתה הונאת הדואר. על רקע התעצמות הרכישות המקוונות והזמנת חבילות מחו"ל, והעיכובים במשלוח בעקבות מגפת הקורונה, שולחים הנוכלים מסרונים המבטיחים כי החבילה שהזמנתם הגיעה לסניף הדואר, ועליכם רק למלא פרטים ומספר אשראי כדי "לזרז" את התהליך.
יש להניח שהונאות מסוג זה רק יתגברו בתקופה הזו בה היקפי ההזמנות והמשלוחים עולים.
חשוב מאוד לשים לב מהיכן בדיוק מגיע אליכם המייל, ולא ללחוץ על קישור שיש בו חשד כלשהו. ככלל, אף גוף רשמי או מוסד פיננסי לא אמור לבקש מכם פרטי כרטיס אשראי, וזה כשלעצמו אמור לעורר חשד.
בהקשר זה נציין כי משרד המשפטים נדרש לאחרונה לסוגיה הזו בנוגע למידת האחריות של לקוחות מחזיקי כרטיס אשראי שנפלו בפח ומסרו את הפרטים שלהם במסגרת הונאת פישינג.
על פי ההודעה שפרסם משרד המשפטים בחודש שעבר, בשיתוף עם בנק ישראל ורשות שוק ההון, גם במקרים של הונאות במסגרתם נעשתה התחזות למי שהנפיק את אמצעי התשלום, חוק שירותי תשלום מגן על הלקוחות, ומשית את האחריות על חברות כרטיסי האשראי והבנקים.
בעקבות פניות שהתקבלו בפיקוח על הבנקים, הוכנה במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, חוות דעת המבהירה כי במקרים של גניבה או שימוש לרעה בפרטי אמצעי התשלום של לקוחות, על נותן שירותי התשלום לשאת באחריות ולהשיב ללקוחות את הכספים שהוצאו מהם במרמה.
בכל מקרה, לא כדאי לבנות על זה ומומלץ מאוד לנקוט בזהירות יתרה.
