הרגע שממשלת בנט־לפיד התכוננה לו מאז הקמתה לפני חמישה חודשים הגיע לפנות בוקר (שישי), עם העברתם של חוקי התקציב לשנת 2021 – דבר שלא התרחש מאז מרץ 2018. ברוב של 61 נגד 59 אישרה הכנסת לא רק את תקציב 2021, אלא את שרידותה של הממשלה, לפחות לטווח הנראה לעין.
נכון לליל אמש, סדרת ההצבעות הארוכה על תקציב 2022 עברה כמעט ללא טעויות מצד הקואליציה. רק היעדר תשומת לב מצד ח"כ אמילי מואטי שלח את חוק התקציב לדיון חוזר בוועדה בעניין מסוים מאוד, הנוגע למשרד החינוך וקרוב מאוד ללבה של השרה יפעת שאשא־ביטון, אבל לא היה בו כדי להפיל את התקציב כולו.
התקציב שאושר ביומיים האחרונים הוא למעשה חבילת חוקים, שעל כל אחד מהם נערכת הצבעה נפרדת, ויחד הם התוכנית הכלכלית של הממשלה. החבילה הנוכחית כללה חמישה פריטים: חוק התקציב לשנת 2021, חוק התקציב לשנת 2022, חוק מסגרות התקציב, חוק התוכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית.
חוק התקציב לשנת 2021, שנשארו ממנה פחות מחודשיים, יאפשר לממשלה להרחיב את הוצאותיה עד סוף השנה. מתוקף חוק יסוד הכנסת מחויבת הממשלה להעביר תקציב גם לתקופת הזמן הקצרה הזאת, שאם לא כן תפוזר הכנסת אוטומטית. תקציב 2022 הוגדל בכ־10 מיליארדי שקלים לצורך התמודדות עם משבר הקורונה, והוא עומד על כ־573 מיליארדי שקלים.
חוק מסגרות התקציב קובע את תקרת הגירעון ואת שיעור הגידול המרבי בהוצאה הממשלתית, ביחס להוצאה בתקציב הקודם. הגירעון לשנת 2021 הועמד על 6.8 אחוזים, ותקרת הגירעון לשנת 2022 נקבעה ל־3.9 אחוזים – ובשני המקרים אמור הסכום הזה לכסות גם את הוצאות הקורונה. במסגרות התקציב אושרו גם התוספות לכספים הקואליציוניים: כ־326 מיליוני שקלים בשנת 2021, וכ־400 מיליון ב־2022. בדיוני ועדת הכספים הושג סיכום עם חברי האופוזיציה, ונקבע שכספי הישיבות ייכנסו לבסיס התקציב: כ־50 מיליון בשנת 2021, וכ־41 מיליון בשנת 2022.
חוק התוכנית הכלכלית וחוק ההתייעלות הכלכלית, שהם "חוק ההסדרים", כוללים שורה של רפורמות ותוכניות הנלוות לתקציב – רפורמה לקידום התחרות במערך הכשרות; העלאת גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־65; רפורמה בתקינה ובהסרת חסמי יבוא; תוכנית לצמצום הרגולציה במשק באמצעות חוק יסודות האסדרה והקמת "רשות רגולציה"; ביטול אגרות החוב המיועדות, ומעבר למנגנון ממשלתי להבטחת תשואה בקרנות הפנסיה; חוק המטרו; החלת מנגנון אגרות גודש; רפורמת "בנקאות פתוחה" להגברת התחרות במערכת הבנקאית; רפורמה ברישוי עסקים; הפחתת רגולציה בתחום כיבוי האש ועוד. החוק כולל גם תוספות לגמלת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים והעלאת קצבאות הנכות.
ההצבעה על סדרת החוקים הללו הורכבה מכ־750 הצבעות על סעיפים והסתייגויות.
הקואליציה ניגשה לליל השימורים בין רביעי לחמישי בדריכות רבה, בידיעה שלרשותה עומד רוב צר של 61 ח"כים בלבד, ואם סעיף אחד לא יאושר – החוק כולו יוחזר לדיון נוסף בוועדה, מה שיגרום לעיכוב ממשי בהצבעות. המועד האחרון האפשרי להעברת התקציב נקבע ל־14 בנובמבר, וחריגה ממנו הייתה מובילה לפיזור הכנסת ולהליכה לבחירות. בשל החשש מתרחיש כזה לקחו בקואליציה מקדם ביטחון של שבוע שלם, אך כאמור ההצבעות כולן הסתיימו בניצחונה.
שר האוצר אביגדור ליברמן אמר בסיום ההצבעות על חוק ההסדרים: "מאז 1985 לא עבר חוק הסדרים כל כך מלא ברפורמות מהפכניות שמביאות בשורה ענקית לאזרחי המדינה". הרפורמות הללו, לפי ליברמן, "מבטאות את החזון שטמון בתוכנית הכלכלית כולה של מדינת ישראל, כי באין חזון ייפרע העם".
ראש הממשלה בנט בירך על העברת התקציב וכתב: "יום חג למדינת ישראל! לאחר שנים של תוהו ובוהו הקמנו ממשלה, התגברנו על הדלתא, ועכשיו, ברוך השם, העברנו תקציב לישראל".
בשעה שהקואליציה הקפידה מאוד להימנע מטעויות, באופוזיציה נרשמו שוב ושוב הצבעות שגויות – רובן דווקא של בנימין נתניהו. ח"כים החלו לתהות אם ראש הממשלה לשעבר עדיין לא הסתגל למעמדו הנוכחי, ואילו נתניהו עצמו צייץ בהקנטה: "קורה שמתבלבלים בהצבעה. תשאלו את כל מי שהצביע בנט".
אם עד כה הפצירו בנט ולפיד בחברי הקואליציה להתאפק ולהימנע מעימותים כדי לא לטלטל את הספינה, בזמן הקרוב נראה את שחרור הקיטור. כשלאף אחד לכאורה לא יהיה מה להפסיד, העקשנות האידיאולוגית תיתן את הטון. על הפרק המיידי – הסדרת היישוב אביתר והעברת חוק הגיוס. השפעה נוספת של העברת התקציב תהיה מעין פגרה לא רשמית של הח"כים. אחרי תקופה ארוכה של עוצר טיסות ומשמעת קפדנית שמנעה מהח"כים להתרחק מהמליאה, כעת הם ירשו לעצמם להתאוורר מפעם לפעם, להיעדר מהצבעות ולערוך קיזוזים נרחבים בין הקואליציה לאופוזיציה.
שעה לפני תחילת ההצבעות הגורליות, ביום רביעי בערב, נשמעה במסדרונות הכנסת אזעקה עולה ויורדת. ח"כים משני צידי המתרס, עוזרים ואורחים רבים שפקדו את המשכן ביום הדרמטי, הצטופפו במסדרון הארוך במסגרת תרגיל שערך פיקוד העורף. אלו היו רגעי אחדות נדירים, שונים מאוד ממה שהגיע בהמשך. כבר בתחילת ליל ההצבעות התחולל עימות מביש בין ח"כ דודי אמסלם מהליכוד לבין יו"ר הכנסת מיקי לוי, איש מפלגת יש עתיד. "הצפונבון הזה, שבקושי שירת בצה"ל, סמרטוט וג'ון בריון", קרא אמסלם לעברו של לוי, לאחר שיו"ר הכנסת הורה להוציא אותו מהמליאה. דרמה זעירה נוספת התרחשה קצת לאחר חצות, כאשר ח"כ נעמה לזימי מהעבודה איימה לעזוב את המליאה, במחאה על פינוי משפחה מדיור ציבורי בגן־יבנה. בעקבות האולטימטום ביטל השר זאב אלקין את הפינוי המיועד, ולזימי נותרה נאמנה לקואליציה.
בשלוש בלילה הגבולות הנוקשים בין הקואליציה לאופוזיציה הלכו והתרככו. במסדרונות תועדו מראות מפתיעים, כשמנסור עבאס למשל העביר את הזמן בשיחות עם ח"כים מהליכוד, וחברי ישראל ביתנו ביקשו אש לסיגריה מנציגי סיעת הציונות הדתית.
לפנות בוקר, עם אישור תקציב 2021, נשלחו הח"כים להשלים שעות שינה לפני שיתייצבו ליום נוסף של הצבעות, בדרך לתקצוב פעולות הממשלה בשנת 2022. אבל התנומה לא בהכרח הועילה. "אפשר להביא שמיכות לחברי הכנסת?", קרא ח"כ יובל שטייניץ בשעת צהריים, כשההצבעה הממושכת כבר התחילה לתת את אותותיה, והמזגן שנועד להעיר את הח"כים רק הקפיא אותם. לצורך שמירה על ערנות נעזרו חברי הסיעות בשוקולדים, סוכריות על מקל, ספרי קריאה ושכיבות סמיכה.
