שעות ספורות לפני תחילת הדיונים במליאת הכנסת על חוקי התקציב, סיכם שר האוצר, אביגדור ליברמן ובכירים במערך הכלכלי במדינה, על "עסקת חבילה" במשק. על פי ההסכם, שכר המינימום יעלה בהדרגה לרמה של 6000 שקלים עד לשנת 2025; יקודמו כלים לגמישות ניהולית במגזר הפרטי והציבורי; השכר במגזר הציבורי יוקפא לשנה אחת, עד למשא ומתן על הסכם מסגרת חדש למגזר הציבורי בשנת 2023.
שר האוצר ליברמן מסר במסיבת העיתונאים כי "לראשונה מזה 37 שנה אנחנו חותמים היום על עסקת חבילה – שהיא בשורה אדירה למשק ולכלכלה הישראלית". לדבריו, "הצלחנו להסכים על צעדים שיובילו את המשק קדימה וייצרו כאן יציבות תעסוקתית".
על פי ההסכם, שכר המינימום יעלה בצורה מדורגת במהלך חמש השנים הקרובות, הפעימה הראשונה תהיה כבר באפריל 2022 והיא תעלה את שכר המינימום במאה שקלים לגובה של 5,400. הפעימה האחרונה להסכם הזה תקרה בדצמבר 2025 והיא תביא את שכר המינימום ל-6,000 שקלים. העסקה כוללת גם הסכמה לבצע תיקון בחוק חופשה שנתית, כאשר עובדים במדרגה הנמוכה יקבלו יום חופש נוסף, סה"כ 13 ימים במקום 12 הקיימים כיום.
בתמורה, הסכימה ההסתדרות להקפאת השכר במגזר הציבורי עד לתקציב הבא, ב-2023. אז ייחתם הסכם מסגרת חדש לעובדי המגזר הציבורי, שיכלול, ככל הנראה תוספות שכר. למרות הגירעון הגבוה במגזר הציבורי לא יהיו קיצוצים ולא תהיינה הפחתות שכר עבור עובדי המגזר הציבורי.
בנוסף, ההסכם כולל גמישות בהעסקת העובדים על ידי מעבר לחישוב שעות נוספות על בסיס חודשי, ולא על בסיס יומי, כפי שהחוק קובע היום. המשמעות היא שעובד שעבד מספר שעות גבוה ביום אחד, וביום אחר עבד מספר שעות נמוך – השעות יקוזזו, והוא לא יקבל תוספת עבור שעות נוספות. הצדדים ציינו כי ההסדר הזה יחול רק על עובדים המרוויחים פי 1.5 משכר המינימום, כלומר לא על העובדים החלשים ביותר. על פי ההסכם, הסדרי החקיקה כיום מתבססים על חקיקה משנות ה-50 והסיכום יביא לעדכון הסדרי החקיקה לאתגרים של שוק העבודה המודרני, ויאפשר לעובדים ולמעסיקים לנהל את זמני העבודה בצורה יותר יעילה ומותאמת לצרכיהם.
עסקת החבילה כוללת מרכיבים שמשפרים את גמישות ההעסקה במגזר הציבורי. עוד נוסף להסכם הסדר לעבודה מרחוק של עובדי המגזר הציבורי, המסדיר את היחסים בין העובד למעסיק בעבודה מהבית.
שר האוצר מנסה להגיע לעסקת חבילה במשק מאז כניסתו לתפקיד, אבל העסקה נתקלה בבעיות עד כה. בעיקר, היה ספק אם ארגוני העובדים האחרים מלבד ההסתדרות הכללית יסכימו לקבל הקפאת שכר לשנה הקרובה. ההתנגדות העיקרית הגיעה מהסתדרות המורים, שהסכם השכר שלה אינו בתוקף מאז 2019, ולא הייתה מוכנה לחכות עד תום 2022 כדי לחתום על הסכם שכר חדש.
יו"ר ההסתדרות ארנון בר דוד התייחס לשאלה אם ארגונים אחרים מקבלים עליהם את ההסכם, ואמר "אני מצפה מכל ארגוני העובדים לגלות אחריות ולהצטרף לעסקה", כך שלא ברור עד כמה הם אכן מקבלים אותה, ועד כמה העסקה הזאת תקנה שקט תעשייתי.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון, שהיה חלק מהדיונים, אמר כי "זו בשורה חשובה למשק בעת הזו בעיקר בזכות הוודאות שמייצרת "עסקת החבילה" לפעילות הכלכלית במשק ובנוסף היותה מדורגת ומידתית".
הוא התייחס גם להתחזקות השקל אל מול הדולר שירד לשפל של 25 שנים השבוע, ואמר כי בנק ישראל לא בא לשנות מגמה, אלא "בראייה ארוכת טווח בנק ישראל לאורך השנים יצר הדרגתיות שאפשרה למשק להסתגל בצורה כלכלה ממשק מוטה ייצור למשק מוטה שירותים".
הוא הוסיף כי הוא מודע להשפעה השלילית של השקל החזק על היצואנים ואמר כי "רק הוועדה (המוניטרית) מחליטה, היא מסתכלת על היצואנים אבל גם על היבואנים והצרכנים. זה לא בהכרח על רמה כזאת או אחרת, אלא על יעדים לאור תכניות ההשקעות שלנו".
יו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל ונשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר, התייחס לעסקת החבילה ואמר: "ההסכם עליו חתמנו הוא תגובה משמעותית ראשונה למציאות המשתנה. ההסתדרות הסכימה, באומץ רב, לשנות את כללי המשחק ולעשות התאמות חשובות בעולם יחסי העבודה. השינויים טובים גם למעסיקים, גם לעובדים ובעיקר מבטיחים יכולת תגובה טובה יותר לשינויים בעתיד".
יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר כי "לאחר תקופה לא פשוטה שעברה על העסקים בישראל, הגענו להסכמות שבהן נמצאה נקודת האיזון בין צורכי המעסיקים, העובדים והממשלה". הוא הוסיף כי בכוונתו לגבש לקראת השנה הבאה רשת ביטחון כלכלית לעצמאים.
הממונה על השכר, קובי בר נתן אמר כי "עסקת החבילה שגובשה חשובה למגזר הציבורי ולמשק הישראלי ותביא לשיפור בפיריון העבודה במגזר הציבורי ולעידוד הצמיחה במשק".
