השבוע נחת בנתב"ג מטוס מנהלים קטן בדרכו מאיחוד האמירויות למצרים. מאז החתימה על הסכמי אברהם כבר היו לא מעט טיסות כאלה. ובכל זאת, כל טיסה כזו מעוררת עניין. איתי בלומנטל, הכתב הצבאי של "כאן", עשה עבודה יפה, בדק ומצא שהמספר הסידורי שעל זנב המטוס, P4־RMA, זהה לזה של מטוס מנהלים הנמצא בשימוש אנשיו של הגנרל הלובי ח'ליפה חפתר, השולט במזרח לוב.
חפתר, המועמד בבחירות לנשיאות לוב שיתקיימו בעוד חודש וחצי, הוא חילוני ואויב מוצהר של האחים המוסלמים ושל המיליציות האסלאמיסטיות בלוב. מה שהופך אותו למועמד המועדף על הרוסים, האמירותים, המצרים, הצרפתים והירדנים. בעבר נטען שגם ישראל מסייעת לו. בשורה התחתונה, הגנרל חפתר הוא בן חסות של האמירותים.
לאיחוד האמירויות יש בעשור האחרון מדיניות עקבית וברורה. הם תומכים בגנרל חפתר ובממשלה במזרח לוב היושבת בבנגאזי, כמשקל נגד לממשלה הלובית המוכרת על ידי האו"ם, שמקום מושבה בטריפולי אך תלויה במיליציות האסלאמיסטיות היושבות בה. ובניגוד למדינות המערב ונאט"ו, באבו־דאבי לא ממש מודאגים מהתמיכה הצבאית של מוסקבה בגנרל הלובי.
איך כל זה קשור למטוס שנחת כאן השבוע? ובכן, בדיקה של המטוס מעלה כי הוא שייך לחברה אמירותית הפועלת מדובאי. בארבע השנים האחרונות היה המטוס מושא למעקב בינלאומי. הוא לא רק נשא את הגנרל חפתר הלוך ושוב בטיסותיו למוסקבה, לאבו־דאבי ולעמאן. על פי דיווחים של האו"ם, המטוס היה מעורב בהעברת נשק ואמצעי לחימה מאיחוד האמירויות ללוב. כל זאת בניגוד לאמברגו הנשק של האו"ם על לוב.
רגיש, כבר אמרנו? ומכאן גם השאלה המתבקשת: האם מטוס בעל רקע כזה יכול לנחות בישראל בלי שדרגים מודיעיניים בכירים באבו־דאבי ובישראל גם יחד יאשרו את הטיסה? בעניינים כאלה אין דבר מקרי. ואם כך, הייתכן, שהאמירותים – בהסכמה ישראלית – החליטו להפריח בלון ניסוי שיבדוק אם הכרה בגנרל חפתר בישראל עשויה למקסם את סיכויי הבחירה בו בעוד חודש וחצי? ואם כך, מי היה על סיפון המטוס? ההערכה היא כי במטוס היו יועצים של הגנרל חפתר ובהם אחד מחמשת בניו, בלקסם.
מהם סיכוייו של הגנרל להיבחר לנשיא לוב בעוד חודש וחצי? התשובה לא פשוטה. לא בטוח אפילו שהבחירות אכן יתרחשו. אבל הגנרל נחוש, ואפילו התפטר זמנית מתפקידו בהנהגת הצבא כדי להיענות לדרישות חוק הבחירות הלובי.
חפתר אינו המועמד היחיד לנשיאות לוב. מתוך כל מי שכבר הודיעו על מועמדותם, הדמות המשמעותית והבולטת ביותר היא סיף אל־אסלאם, בנו הבכור של שליט לוב לשעבר מועמר קדאפי. בעשור האחרון עבר סיף אל־אסלאם סדרת תלאות. לאחר הוצאתו להורג של אביו הוא נחטף בידי מיליציה מקומית והיה כלוא תקופה ממושכת בעיר זינתן. בית משפט בטריפולי גזר עליו עונש מוות, והוא עדיין מבוקש בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג; אולם הוא שרד וגם הצליח להשתחרר מהכלא, להשתקם וגם להקים משפחה. כעת הוא אדם חופשי, ובאוגוסט האחרון העניק ריאיון יוצא דופן לניו־יורק טיימס, שבו הודיע כי הוא שוקל לרוץ לנשיאות לוב.
באופן מפתיע, סיכוייו אינם רעים כלל וכלל. השם קדאפי עדיין מהלך קסם על הלובים, ובנו של השליט לשעבר נהנה מפופולריות חוצת גבולות ושבטים. בריאיון לניו־יורק טיימס אמר סיף אל־אסלאם כי בעשור שחלף מאז הוצאתו להורג של אביו, "הפוליטיקאים לא הביאו ללוב דבר מלבד אומללות. הגיע הזמן לחזור לעבר", הוסיף. "המדינה על ברכיה. אין כסף, אין ביטחון, אין כאן חיים". בדבריו קלע קדאפי לרגשות בסיסיים של עם שמתגעגע לאספקה סדירה של חשמל, מים ומזון, ובעיקר ליציבות. ההנחה היא כי מי שיחבור לסיף אל־אסלאם ייהנה מבעל ברית רב־עוצמה.
משפט בזום
האם התרחיש המסתמן הוא סוג של ברית פוליטית בין הגנרל חפתר לסיף אל־אסלאם קדאפי, בחסות אמירותית עם שושבינה ישראלית? התשובה היא שהן חפתר ואנשיו והן קדאפי ואנשיו נהנים מתמיכה של האמירויות. ושניהם היו בשנים האחרונות בקשרים עם ישראלים מחוגים שונים.
בשיחות עם ישראלים, בדרך כלל לשעברים למיניהם במוסד ובאמ"ן שבשנים האחרונות דרכיהם הצטלבו איכשהו עם חפתר ואנשיו, משתמע שהגנרל תמיד חיפש את הקשר הישראלי – בעיקר מתוך אמונה שבכוחה של ישראל להשפיע על הממשל בארה"ב.
בדרכו לנשיאות לוב, על הגנרל חפתר לצלוח מכשול רציני ביותר: בית המשפט האמריקני. הגנרל, ראש הצבא במזרח לוב, הוא אזרח אמריקני. בשנות השמונים היה חפתר קצין בכיר בצבא לוב תחת משטרו של קדאפי. חלק משירותו כלל אז עבודה עם ה־CIA במלחמה בצ'אד. בעקבות הסבל הרב שעבר עליו ועל חייליו כאשר נפלו בשבי צבא צ'אד, הוא קיבל כבר לפני שנים אזרחות אמריקנית. לכאורה בונוס רציני. אלא שבדיוק בגלל העובדה הזאת הוגשה נגדו באחרונה בארה"ב תביעה מטעם שש משפחות לוביות, בטענה לאחריות לפשעי מלחמה שבוצעו במהלך מלחמת האזרחים בלוב.
בית המשפט זימן את הגנרל לתת עדות, והוא ניסה להתחמק בטענה שהוא מוגן מסיבות הקשורות בריבונות וכי הוא מנוע מחשיפת סודות מדינה. אולם השופטת האמריקנית לא התרשמה מהטיעונים ואיימה כי אם לא יופיע לדיונים תפסוק נגדו. התוצאה: בשבוע הבא יתייצב הגנרל חפתר, ממקום מושבו בבנגזי, לדיון בבית המשפט בווירג'יניה שבמדינת וושינגטון, באמצעות זום. עם זאת, השופטת הסכימה שהדיון יועבר בדלתיים סגורות כדי שלא יהפוך לקמפיין השמצה פוליטי נגדו, ערב הבחירות לנשיאות לוב.
לא בטוח שחפתר מחפש עצה משפטית דווקא בישראל. אבל אולי הוא מחפש סוג של לובי. בדיוק שבוע לפני שנחת בנתב"ג המטוס האמירותי, התפרסמה בעיתון ישראל היום ידיעה שלפיה "גם הגנרל ח'ליפה חפתר וגם סיף אל־אסלאם פנו לחברת ייעוץ ישראלית לקראת הבחירות בלוב". על פי הידיעה, הראשונים שפנו היו אנשיו של חפתר. בהמשך הגיעה פנייה גם מאנשי סיף אל־אסלאם. על פי אותה ידיעה, "בכירים במפרץ הפרסי אמרו כי הקשר היה כה מוצלח עד שכדי לסייע לשני המתחרים נרשמה באיחוד האמירויות חברה חדשה, ועימה נחתם חוזה ייעוץ חדש, הפעם עם קדאפי. גם החוזה הזה נאמד בעשרות מיליוני דולרים, שאותו יממנו אנשי עסקים מעומאן, וכן גורמים עסקיים מאיחוד האמירויות, שאף העניקו ערבויות אישיות למימון הקמפיין של קדאפי הבן".
לדברי מקורות המכירים מקרוב את אנשיהם של שני המתמודדים, ביום שבו הופיעה הידיעה הגיעה פנייה מחברת ייעוץ פוליטי ישראלית שבראשה עומד אחד מראשי המוסד לשעבר, ובה בקשה לחבר בינו ובין וסיף אל־אסלאם קדאפי. מה בדיוק קורה פה? האם שתי חברות ישראליות מתחרות על הקמפיין של קדאפי, או שאולי במסגרת המרוץ לנשיאות בלוב הפכה התקשורת הישראלית לבמה למניפולציות ולהעברת מסרים?
מה שכן, משיחות עם מקורות בבנגזי ובטריפולי עולה שסיף אל־אסלאם נהנה מפופולריות גבוהה, וכי ברית או הליכה משותפת של הגנרל חפתר וסיף אל־אסלאם בבחירות פרלמנטריות עשוי להפוך על פיה את הקערה ולייצר תוצאה בלתי צפויה. כזו שלא חשבו עליה, לא בוושינגטון ולא בבירות המערב.
