במשרד להגנת הסביבה מברכים על דו"ח המבקר שהתפרסם היום (שלישי), שבדק לעומק את סוגיית ההתמודדות של המדינה עם משבר האקלים. במשרד להגנת הסביבה אומרים כי משבר האקלים הוא המשבר הדחוף ביותר העומד כיום לפתחה של האנושות.
בתגובת המשרד הממשלתי לדו"ח נאמר כי "המשרד להגנת הסביבה שותף לעמדת מבקר המדינה לצורך בהתייחסות למשבר האקלים כאיום ביטחוני ובסגירת הפער של ישראל ביחס למדינות ה- OECD הן במצב הנוכחי והן מבחינת הצבת יעדים".
עוד טוענים במשרד, כי הם הובילו את הגדלת היעדים להפחתת בפליטות המזהמים לשנת 2030 ומתכוונים לפעול יותר להעמקתם בעתיד. זאת באמצעות עיגון בחוק אקלים של מחויבות המדינה לנושא, ולא רק באמצעות החלטות ממשלה והצהרות שלא תמיד ניתן לפקח ולוודא כי אלו אכן יעמדו ביעדים שהציבו.
בשבוע שעבר הציגו אנשי המקצוע במשרד להגנ"ס תוכנית יישום לאומית להתמודדות עם משבר האקלים, תוכנית 100 הצעדים, שגובתה במספר החלטות ממשלה. "מדינת ישראל אמנם נמצאת הרחק מאחור במאבק במשבר האקלים, בוודאי בהשוואה למדינות המפותחות, אבל אנחנו בדרך הנכונה להשלים את הפערים" מסרה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג. לדבריה, בכוונתה להגביר משמעותית את הקצב בהשלמת הפערים שהצביע עליהם המבקר "ואפילו להגיע ליעד של אפס פליטות ב-2050".
זנדברג: "המשימה הבאה שלנו, לאחר ועידת האקלים בגלזגו היא הגשת חוק אקלים שאפתני ואפקטיבי שיצור לראשונה מסגרת ארגונית ממשלתית משותפת להתמודדות עם משבר האקלים. נמשיך לדחוף ולאתגר את עצמנו להבין שהתמודדות נכונה על משבר האקלים היא אינטרס כלכלי לאומי ומדיני מהמעלה הראשונה"
"דו"ח המבקר חשף את מה שארגוני הסביבה מתריעים שנים: המדינה על משרדיה הממשלתיים השונים, צה"ל, רח"ל ולצידם גם המוסדות האקדמיים – מתעלמים כמעט לחלוטין ממשבר האקלים ומסכנים בכך את הסביבה ואת בריאות הציבור" הגיבה לדו"ח מאיה יעקבס מנכ״לית 'צלול'.
"במקום להתעשת ולפעול על פי חומרת המצב, המדינה פועלת הפוך מהנדרש. במקום לצמצם סיכונים ולהאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות, הממשלה מקדמת קידוחי גז ונפט בים ובערבה, הקמת אסדות נוספות לאורך החופים ואת הסכם קצא"א, והופכים את ישראל לחצר האחורית המזוהמת של תעשיית הנפט. הים והעצים הם הכלים המרכזיים וחשובים מכל לספיחת פחמן, ייצור חמצן טרי והורדת הטמפרטורות", מסבירה יעקבס, "אולם המדינה מפקירה גם את הים לזיהום ודאי וגם כורתת עשרות אלפי עצים בכל הארץ". יעקבס גם הזכירה שורה של דו"חות והחלטות ממשלה שלא יושמו. "חשוב לא רק לכתוב ולהתריע אלא גם לקיים ולבצע, ויפה שעה אחת קודם."
גם בחברה להגנת הטבע בירכו את פרסום הדו"ח. "הדו"ח, שחושף את היעדר המוכנות של מדינת ישראל, למשבר האקלים, מחייב נקיטת צעדים מיידיים ונחושים", אמרה איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע. "הטבע לא רק מושפע ממשבר האקלים, הוא גם המפתח לפתרון: גם בהפחתת עוצמת המשבר (מיטיגציה) וגם בהתאמה (אדפטציה). לדוגמה – בהגנה ושיקום של בתי גידול, הסופחים ומקבעים חלק משמעותי מהפחמן הדו חמצני שאנו פולטים, בניהול סביבתי של נחלים ומי נגר, בטיפוח שטחי טבע עירוני, המבטיחים איכות חיים עירונית, מפחיתים את איי החום העירוניים, מממתנים את תנודתיות האקלים ומסייעים בכך בהגנה על מיני חי וצומח, גם באזורים מבונים".
שירה ליברטי, מנהלת תחום האקלים, בחברה להגנת הטבע הוסיפה כי "מדובר בדוח תקדימי, המהווה את אחד המסמכים המעמקים והכוללים שנכתבו בנושא האקלים בישראל. משבר האקלים, מתקיים בתוך תשתית המערכות הטבעיות – אנו מנסים למנוע הצפות, תעוקת מים, איבוד פוריות הקרקע ורעב, ואי יכולת להמשיך להתגורר בערים שלנו, בשל חום קיצוני. המשבר הזה מונח על תשתית המערכות הטבעיות שלנו, המים, האדמה, הצומח, החי. החברה להגנת הטבע, קוראת למשרד להגנת הסביבה ולגופים הרלוונטיים האחרים, להכיר במערכות הטבעיות, כחלק בלתי נפרד ממשבר האקלים, ולתכלל את הפעולות שלהן, בהתאם".
במשרד האנרגיה בירכו על העיסוק הנרחב במשבר האקלים, "והצבתו בראש סדר העדיפויות הציבורי הממשלתי. בחודשים האחרונים המשרד פועל בצורה משמעותית למימוש האסטרטגיה לכלכלה דלת פחמן", נמסר ממשרד האנרגיה. "בין היתר, אישרה הממשלה את יעדי משרד האנרגיה לקביעת יעדים לאומיים, וכן צעדי מדיניות נרחבים לקידום אנרגיות מתחדשות שיזם המשרד וכן אימצה את התוכנית הלאומית של משרד האנרגיה להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות גזי חממה".
"חשוב לציין כי הפעולות שנעשו במשק האנרגיה, ובראשן צמצום השימוש בפחם לייצור חשמל עד כדי הפסקתו לגמרי ב 2025, הן ורק הן צפויות להביא את ישראל להגיע ליעדים המשקיים בהפחתת פליטות גזי חממה שנקבעו ביעדי פריז" הוסיפו.
"די להסתכל על המשבר האחרון באירופה כדי להבין את הנחיצות במדיניות אנרגטית שקולה ואחראית שרואה לנגד עינייה את משבר האקלים בבד בבד עם שמירה על הבטחון האנרגטי של תושבי ישראל. נלמד את הדוח, מסקנותיו והמלצותיו לעומק".
