מבקר המדינה: ישראל לא ערוכה להתמודדות עם משבר האקלים

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הגיש היום (שלישי) ליו"ר הכנסת את הדו"ח המיוחד העוקב אחר פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים.

מהדו"ח החמור עולה כי מדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים. לפי המבקר לא חל שינוי תפיסה במדיניות הישראלית לנושא, למרות ההכרה הרחבה בעולם לסכנות הצפויות לאנושות מפני התחממות כדור הארץ ושינויי האקלים הקיצוניים.

על פי הדו"ח, ל- 84% מהגופים הציבוריים אין כלל תכנית להתמודדות עם משבר האקלים ונראה כי ישראל היא מהמדינות המעטות בעולם שעדיין אינה פועלת על בסיס תוכנית היערכות לאומית מתוקצבת ומאושרת. חוקרי מערך מבקר המדינה קובעים כי על אף שישראל מצויה באזור בעל סיכון מוגבר – ולפיכך חשופה עוד יותר לסיכונים של שינויי האקלים, הממצאים אודות המוכנות והיערכות הלקויה של מוסדות המדינה "מהווים נורת אזהרה".

בפרק המבוא שסקר את מצבו של כדור הארץ בצל שינויי האקלים ונסמך על ניתוח ומעקב של מדענים ברחבי העולם עולה כי השפעות השינויים באות לידי ביטוי בארבע מגמות עיקריות: עליית הטמפרטורה, הפחתה במשקעים, עליית פני הים ועלייה בתדירותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים. אלו משפיעות על מערכות אנושיות וטבעיות. המגמות הללו לעיתים הדדיות ומעצימות זו את זו, ולכל אחת יש פוטנציאל השפעות הרסני.

החשש שהוביל את משרד מבקר המדינה לנהל ביקורת ממשלתית ראשונה מסוגה בעולם, הוא שהתגברות והחמרה של אירועי אקלים, לצד המשך השינוי בדפוסי האקלים, עלולים לגרום לנזק ניכר ולפגיעה בכלכלת ישראל וטומנים בחובם סיכון לביטחון הלאומי של ישראל. ובמיוחד: פגיעה במקורות מים טבעיים, פגיעה ביכולת אספקת מזון לאוכלוסייה; פגיעה בשטחים פתוחים ובמערכות אקולוגיות ואובדן מיני בעלי חיים; פגיעה בבריאות הציבור; פגיעה באספקת החשמל; איום ביטחוני וגיאו-אסטרטגי, בשל דלדול מקורות מים ומזון באזור הגיאוגרפי של ישראל ועוד.

נוסף על כך, מהדו"ח עולה כי היותה של ישראל מדינת "סף מדבר" עלולה להוביל לשינויים קיצוניים לעומת הממוצע העולמי, בעיקר בטמפרטורת האוויר, מי הים ומקורות מים טבעיים, ובהתגברות תהליך ה"מִדבור".

במהלך הביקורת מופו תחומים וגופים שהם בעלי רלוונטיות למשבר האקלים, נבחנו פעולות הממשלה בנוגע להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית. נבדקו גם המשמעויות הכלכליות שמשבר האקלים טומן בחובו ואת הכלים הפיננסיים, המדעיים והטכנולוגיים הדרושים לשם התמודדות יעילה מולו.

מבקר המדינה ערך גם בדיקה השוואתית שבחנה מהו אופן הטיפול בסוגיה זו בעשרות מדינות בעולם, בארגונים בין-לאומיים ובגופים מקצועיים, וביקש ללמוד מהן ההמלצות הרלוונטיות לישראל.

בביקורת עלה כי פליטות המזהמים לנפש בישראל גבוהות בהשוואה למדינות אחרות, גם אם נרשמה ירידת מה בשנים האחרונות. בקרב מדינות ה-OECD שנסקרו, ישראל דורגה בשנת 2016 עשירית (בשליש העליון) ברשימת המדינות עם שיעור הפליטות הכי גבוה לנפש. במהלך העשורים האחרונים אימצה ממשלת ישראל תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי החממה אך אלו היו נמוכים ממדינות מפותחות אחרות וישראל מפגרת מאחור. "ההתקדמות בהשגת כל היעדים הסקטוריאליים נעה בטווח שבין ב"פיגור" לאפס" נכתב בדו"ח.

לישראל אין כלל תכנית פעולה לאומית

ביעד שהציבה המדינה לעצמה, בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, לשם הדוגמא עולה כי ישראל לא עמדה ביעד של 10% שקבעה לעצמה בהחלטת ממשלה משנת 2009 לשנת 2020 (בפועל – שיעור של 35% – 40% פחות מהיעד שנקבע), וההתקדמות להשגת יעד של 17% אנרגיות מתחדשות לשנת 2030 מועטה (ובפרט למול היעד המתהווה של 30%), והגיעה נכון לסוף שנת 2020 ל-6.1% בלבד.

מבקר המדינה מצא כי נכון לשנת 2020 שיעור הרכבים החשמליים בישראל הוא בסה"כ 0.05% מכלל הרכבים, והפעולות להגדלת שיעורם נמצאות בראשיתן. בעקבות מגפת הקורונה העולמית החליט משרד האנרגייה לדחות את היעד שנקבע בשנת 2019 – לאסור ייבוא רכבים עם מנועי בערה החל בשנת 2030 – בחמש שנים נוספות (עד שנת 2035) אף על פי שלא הראה כי מדינות אחרות פעלו באופן דומה.

בפרק שסוקר את ההיערכות הלאומית להסתגלות לשינויי אקלים עולה כי בחלוף שלוש שנים מהחלטת הממשלה על היערכות לשינויי האקלים, אין לישראל תוכנית פעולה לאומית מתוקצבת בת ביצוע שהיא פועלת על פיה, כך שלא הושגה מטרת-העל של החלטת ממשלה זו, ולפיה "בישראל תהיה מוכנות גבוהה להשפעות של אקלים משתנה". בהחלטת הממשלה דאז נקבע כי תוקם מנהלת לאומית שתרכז את הנושא אך למעשה לא הוקצה לה המשאבים הדרושים והתקציבים לקידום הפעולות שהוטלו עליה ועל ועדות המשנה שלה, ללא תקנים ייעודיים וללא מסגרת ארגונית שאישרה נציבות שירות המדינה.

עד כמה המדינה לא ערוכה ולא מכירה בסכנות המאיימות עליה ממשבר האקלים? נכון ליולי 2021, רשות חירום לאומית (רח"ל) לא רואה בנושא שינויי האקלים כחלק ממפת האיומים הלאומית, ולפיכך נושא שינוי האקלים אינו כלול בתרחיש הייחוס הלאומי המצרפי.

"נחשפתי בשבוע האחרון לפרסומים לפיהם הממשלה מקדמת הכרזה על מצב חירום לאומי, לאחר שהדוח עבר למשרדי הממשלה השונים, ובזה נמדדת אפקטיביות הביקורת" מסר מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה. לדבריו, "משרדי הממשלה צריכים לעשות יד אחת כדי להתמודד עם משבר האקלים ולעמוד בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם".

ד"ר דב חנין מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב וראש פורום האקלים הישראלי, אמר בתגובה לדוח מבקר המדינה: ״מבקר המדינה פרסם היום דוח מקיף וקשה המעיד על מחדל מתמשך ומסוכן של כל מערכות השלטון ביחס למשבר האקלים. ישראל מציבה יעדים נמוכים במיוחד וגם בהם היא איננה עומדת. ישראל היא גם אחת המדינות המעטות שאין בהן בכלל תכנית היערכות מתוקצבת ומאושרת מול הסכנות הקיימות. כאשר בכל שירות המדינה יש רק 4 (!) עובדים שעוסקים במשבר האקלים – אין מנוס מהמסקנה שבמשך שנים מקבלי ההחלטות חיו בכוכב אחר, במנותק מהאתגר העצום שניצב עכשיו בפני האנושות".